לפני שבוע וחצי חזרתי משבוע עבודה בהולנד (ואולי עוד מעט אהיה שם שוב).
בדרך לשדה התעופה (בארץ) סיפרתי לנהג המונית שלקח אותי שאני טס להולנד ותגובתו הייתה שהולנד היא "גן עדן".
תגובתי האוטומטית הייתה שזאת טעות אבל נהג המונית עמד על דעתו ואני לא רציתי להתווכח איתו.
כעת, אחרי שחזרתי ועיכלתי את החוויות שם, רציתי לנתח את אופי המדינה הזאת ולהגיע למסקנה חד משמעית האם הולנד היא גן עדן (היא בוודאות לא גיהנום!)
ראשית – מזג האוויר.
בשבוע בו הייתי בהולנד, מזג האוויר שם בשעות הצהריים החמות נע בסביבות 15-16 מעלות צלזיוס. ברוב הימים ירד גשם (לא מאוד חזק).
באותו שבוע היו בארץ כמה ימי שרב כבדים.
כידוע לכולם הגיהנום הוא מקום חם מאוד. לכן ברור שגן העדן – כניגוד לגיהנום – הוא מקום קריר.
אבל, הייתי מעדיף אקלים קצת יותר חמים... לא הייתי מתנגד ל- 20-25 מעלות ביום עם קצת שמש. גם ההולנדים שדיברתי אתם על מזג האוויר נטו לטעון שהם מעדיפים מקומות חמים יותר.
שניים מהם ציינו כי מזג האוויר הוא הסיבה לכך שהם מעולם לא בילו חופשה בהולנד אלא הרחיקו לארצות דרומיות יותר.
אוסיף עוד שני דברים בנושא מזג האוויר -
בעבר יצא לי לשהות בהולנד באוגוסט. הטמפרטורות בקושי עברו את הרף של 20 מעלות...
בעבר יצא לי לשהות בהולנד באוגוסט. הטמפרטורות בקושי עברו את הרף של 20 מעלות...
שנית, הפעם הקודמת בה הייתי בהולנד הייתה בפברואר – אז ירד קצת שלג.
כמעט כמו בירושלים, קצת שלג הספיק כדי לשתק חלקים מהעיר בה הייתי (אוטרכט) – ובעיקר את תנועת הרכבות.
כמעט כמו בירושלים, קצת שלג הספיק כדי לשתק חלקים מהעיר בה הייתי (אוטרכט) – ובעיקר את תנועת הרכבות.
למרות שהייתי מצויד במעיל כבד, צעיף וכפפות היה לי קר באופן קיצוני – עד כדי כך שהיה לי קשה לדבר ברחוב (כי השפתיים קפאו).
לסיכום מזג האוויר, אני עדיין מעדיף את האקלים הישראלי על ההולנדי.
אבל כמובן שיש עוד נקודות:
בכל יום הלכתי ברגל לעבודה כ-25 דקות.
באחד הימים הבנתי שיש משהו מוזר בדרך בה אני עובר: חלפתי על פני עשרות רבות של בתי מגורים אבל כמעט לא ראיתי חנויות כלשהן.
היו בדרך מספרה אחת, תחנת דלק אחת (כולל חנות נוחות) וחנות אחת לממכר מזון מהיר. וזהו.
לא היה בדרך שום בנק או אפילו כספומט.
איפה ההולנדים עושים קניות?
במרכז העיר היו די הרבה חנויות ואפילו סופרמרקט אחד וכמה בנקים, אבל המרכז נראה יחסית די קטן.
אני מניח שבמקומות מרוחקים יותר יש מרכזי קניות גדולים – בדומה למצב בארץ: בשכונות החדשות בערים השונות בד"כ אין כמעט חנויות ופה ושם יש קניונים גדולים שכולם נוסעים אליהן.
ההבדל הוא שהבניינים שראיתי נראו ברובם משנות השבעים. בארץ אני גר במרכז עיר לא גדולה ואני רגיל לכך שיש חנויות רבות ומגוונות במרחק הליכה סביר מהבית. זוהי אחת הסיבות לכך שאינני רוצה לעבור לגור בשכונה/עיר חדשה.
נראה שהקדמה הגיעה להולנד מוקדם יותר מלישראל.
גם במרכז העיר שעות הפתיחה של החנויות מוגבלות. רוב החנויות נסגרות כל יום ב-17:00. חלקן פתוחות עד מאוחר – 18:00. בימי חמישי חלק מהחנויות פתוחות עד מאוחר יותר.
הסופרמרקט היה פתוח כל יום עד 22:00 כך שלקנות אוכל היה אפשרי, אבל מתי תושבי אוטרכט העובדים עורכים קניות שאינן קניות מזון?
מכיוון שגן העדן אינו מאופיין בהכרח בקניות, אין נקודה זאת מוכיחה כי הולנד אינה גן עדן. מצד שני, לטעמי היא מורידה קצת מאיכות החיים.
בהולנד שהיתי בדירה (B&B) חביבה מאוד אך היו לה כמה חסרונות.
אחד החסרונות היה שהדירה הייתה בקומת הקרקע והכניסה אליה ישירות מהרחוב. בלילה הראשון שמתי לב כי כל מי שעובר ברחוב (לשמחתי זה היה רחוב שקט יחסית) הלך ממש ליד הדלת שלי.
לאחר מכן שמתי לב לעובדה כי בבניינים רבים קיימות דירות כאלה בקומת הקרקע. מפעם לפעם מצאתי את עצמי מציץ למה שחשבתי שהוא חלון ראווה של חנות ומופתע לגלות שאני מסתכל על דירת מגורים.
לאחר מכן שמתי לב לעובדה כי בבניינים רבים קיימות דירות כאלה בקומת הקרקע. מפעם לפעם מצאתי את עצמי מציץ למה שחשבתי שהוא חלון ראווה של חנות ומופתע לגלות שאני מסתכל על דירת מגורים.
בארץ לרוב יש מרחק בין דירות בקומת קרקע לבין הרחוב – חצר, גינה, חניה או לפחות גדר. באוטרכט ברוב המקרים זה לא קורה וזה נראה לי מוזר ומביך.
כמובן שיש כמה נקודות שהן מאוד לטובת הולנד:
בראש ובראשונה זאת מדינה מאוד רגועה. לא שומעים צעקות או צפירות ברחוב. האנשים מנומסים וחייכנים (וגם יודעים אנגלית).
בראש ובראשונה זאת מדינה מאוד רגועה. לא שומעים צעקות או צפירות ברחוב. האנשים מנומסים וחייכנים (וגם יודעים אנגלית).
רמת החיים הממוצעת נראית גבוהה. יש שפע של אוכל (גבינות מצוינות שלא טעמתי) ושפע של אופניים.
האופניים כנראה תורמים גם לכך שכמעט לא רואים אנשים שמנים בהולנד (פרט לתיירים ומבקרים).
בסך הכל נראה שהולנד היא מדינה מאוד מוצלחת שהייתי מוכן לשקול בחיוב לגור בה. אבל גן עדן? כנראה שהוא ימשיך להיות אבוד.
והרשומה המומלצת היא – חמישה ימים רגועים בברלין – מתחילים בקניות - בבלוג של optmious1 (אבל באתר "למטייל")
