לא, לא לטיסה שלי ושל פלא ביום שישי הבא (כן כן, אנחנו טסות לנופש מהעבודה) (כן, יש מקומות עבודה כאלה) אלא להתחלת הטיפולים..
מאז שהייתי באיכילוב וקיבלתי פרוטוקול לא עשיתי הרבה בענין. מה שכן עשיתי היה לטפל קצת בעצמי (דיקור פעם בשבועיים, צמחי מרפא, Q10, ויטמין די, ויטמין בי12, חומצה פולית, אומגה 3 וקצת הליכות) ולאסוף תרופות מנשים שמוסרות אותן. אבל כל זה היה ממש בקטנה כי עקרון ידעתי שיש את הנסיעה הזו לחו"ל אז אמרתי לעצמי שאחרי הנסיעה נתחיל.. אבל הנה, אחרי הנסיעה אוטוטו מגיע (עוד לא נסעתי וכבר אני חושבת על אחרי..) (מנהלת פרויקטים זו אני) ופתאום ביום שישי הבנתי שאני צריכה להתחיל ולסיים להתארגן.
אז אתמול הלכתי לסופר פארם וקניתי את התרופות שלא הצלחתי להשיג. השארתי שם 911 ש"ח וזה אחרי השתתפות של הקופה ותקרה רבעונית ואחרי , כאמור, שהשגתי את רוב התרופות מנשים אחרות.. הרבה כסף, אין ספק.. ובכך השלמתי למלאי הביתי שלי את כל התרופות שאני צריכה לסבב לפי הפרוטוקול שקיבלתי. משם המשכתי לרמת אביב גימל לקבל טפסי 17 לטיפולים באיכילוב. יש להם שם קטע מוזר, הם מנהלים כרטסת (ידנית!) של האישורים שהם נותנים לכל מטופלת. למרות שקיבלתי אישור נפרד לטיפולים לילד/ה שני/ה, לא היתה לפקידה שם כרטסת חדשה עבורי אלא רק הכרטסת הקודמת. לתומי שאלתי אותה לכמה טיפולים יש לי אישור והיא אמרה לי "עשית כבר שניים, אז יש אישור לעוד שניים". וככה בעצם גיליתי שאין לי כרטסת לילד/ה שני/ה. היא חיפשה שוב ולא מצאה, ואז הסכמנו שתינו שזה לא ממש משנה ואם נשארו לי שני טיפולים מהאישור הקודם אז ננצל אותם, וזה מה שהיה. היא סיפקה לי טפסי 17 שתקפים עד ספטמבר 2015, הודתי לה והלכתי לדרכי.
זהו, אז מבחינה טכנית הכל מוכן. ומבחינה נפשית? האמת, אני לא יודעת.. תכלס אין לי כח להתחיל טיפולים, ומצידי ישר להיות בהריון או אפילו אם אפשר - ישר להגיע לחודש תשיעי, אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי (כמה חבל..) אחרי שכבר עברתי את הטיפולים, אני יודעת למה לחכות ולצפות, והאמת, זה ממש לא פשוט.. רק המחשבה על זה.. לאגור כוחות, אמון, מוטיבציה, קבוצת תמיכה... להיות באי וודאות, בהמתנה, בסבלנות. להזריק הורמונים, לצפות לתגובה שחלתית טובה.. להכנס לשאיבה, להיות במתח כמה נשאבו וכמה יופרו וכמה יחזיקו מעמד לבדיקה הגנטית וכמה יהיו בריאים!!! ולהחזיר ולחכות לבטא המיוחלת!!! ולשמוע "בשעה טובה את בהריון" 
פפפפ זה באמת לא פשוט, ובכלל לא הכנסתי ללא פשוט הזה את הענין שברקע החיים נמשכים ואפחד או רוב האנשים מסביב לא יודעים שאני בטיפולים ויש לי גם ילדה חמודה להפליא לטפל בה.. אבל אני רוצה! אני רוצה אח/ות לפלא ואני רוצה ילד/ה נוספת לעצמי. אני רוצה משפחה כזו! ואני יכולה לדחות את זה בחודש, או בחודשיים אבל אני חושבת שתמיד לפני שאתחיל ובטח גם תוך כדי יהיו את החששות האלה.. ואני צריכה לגייס את כל כולי ואת האמון ואת החברים והחברות והסביבה התומכת ואת הסבלנות ואת חוסר השליטה ולצאת לדרך. בתקווה שממש בקלות ובמהירות אקלט שוב להריון תקין ובריא
"אז מתי את מתחילה?" אם אספיק במחזור של יוני אחרי הנסיעה, אם לא אז במחזור של יולי.. שיהיה לי המון בהצלחה!!
מספיק זרעון אחד וביצית אחת כדי ליצור עובר/ית אחת בריא/ה ושלמ/ה
