בקיצור: ד"ר מרים רגב אומרת. $$$ [4198]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
והפעם אני מביא לפניכם מדבריה של ד"ר מרים רגב:
בפתחה של שנה חדשה, כולנו עסוקים מאד, בעיקר בתכנון. מי בתכנון חופשת החג, קניות ובישולים. בין כל אלה, אנו צריכים למצוא זמן ורוגע להכין את עצמנו, את נפשנו. לגלגל שוב את מה שעשינו בשנה החולפת, כקהילה וכפרט, אם טוב או פחות טוב, איך התנהלנו? מה לשפר, כלפי מי וכיצד? היכן אנו נמצאים כיום והיכן היינו רוצים להימצא? יכול להיות שלפעמים דווקא אנחנו, כן אנחנו, אלה שמונעים מעצמנו סליחה, תעוזה והתפתחות?
אם נמצא זמן לכל התהליך הזה, נבין שאין ביכולתנו עשייה מושלמת. שיש לנו נטייה לבחור ולהתמקד בדברים הפחות מוצלחים, להאשים את עצמנו ואת הסביבה ש"כלום לא הולך" ולכן "לא כדאי להתאמץ ולהשקיע" כי גם ככה "כלום לא הולך". לחלופין, אנחנו יכולים לבחור ולהתמקד דווקא בדברים שעלו יפה, בעשייה הבלתי פוסקת, בחברים הנפלאים שיש לנו, ברוח ההתנדבות שפורחת דווקא עכשיו. ללא כל אלה, לא היינו כאן היום.
אז נכון, הדברים לא מושלמים, יש אי דיוקים פה ושם ועוד יהיו כי זה טבע האדם. איך נבחר להתייחס לזה? האם נתייאש, או נלמד ונצמח? התשובה חברים יקרים נמצאת בכל אחד מאיתנו.
תרשו לי להביא בפניכם מדרש שאהבתי במיוחד:
"בן זומא ראה אוכלוסין (אנשים) על גב מעלה בהר הבית, אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלה לשמשני.
הוא היה אומר: כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה, ואחר כך אכל - ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפני; וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז ולבן ונפץ וטוה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש - ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפני. כל האומנויות שוקדות ובאות לפתח ביתי, ואני משכים ומוצא כל אלה לפני.
הוא היה אומר: אורח טוב מהו אומר? כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני, כמת יין הביא לפני, כמה גלוסקאות (לחמניות) הביא לפני, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי.
אבל אורח רע מהו אומר: מה טורח טרח בעל הבית זה? פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טרח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו" (ברכות נח, ע"א). בבית הכנסת שלנו, אנחנו בעלי הבית וגם האורחים.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב (מצטט)
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 734,086 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: דת, יהדות, דבר תורה, מרים רגב, בן זומא, הסטוריה, שנה טובה, כשלון, אדם הראשון, לפעמים זה כל כך נכון, מחשבות והגיגים,