בתים

על מה אתן חושבות כשאתן שומעות את המילה "בית"? בניין רב קומות? חצר עם כלב? קופסא עם גג אדום? אני לא יודעת מה מושך אותי בצורה של בית - אבל בית בעיני הוא משהו רגשי לחלוטין. המשפט "בית הוא היכן שהלב נמצא" הוא הכי נכון מבחינתי. לא סתם אחת הצורות הבסיסיות שילדים מציירים זה ריבוע עם גג מעליו. פשוט בית.

כשהייתי בצבא גרתי בדירה עם שותפים אבל תמיד זה היה "לחזור לדירה" ולא "לחזור הביתה". הבית היה עדיין איפה שההורים שלי גרו, איפה שהיה את אוסף המזכרות שלי על המדף בחדר, צנצנת של פתקים מהתיכון על השולחן ופוסטרים על הקירות. באיזשהו שלב השתנו הדברים ופתאום הבית הפך להיות איפה שאני גרה עם בעלי, הילדות ולאחרונה גם עם כלב ושרקן. הבית של ההורים ישאר תמיד הבית המיתולוגי אבל הוא כבר לא הבית שלי אלא יותר הבית שלהם.

בית הוא גם היכן שהבלאגן נמצא. אני אמנם אחראית לחלק מהבלאגן הזה, אבל בעיקר אני חלק מהצוות האחראי על סידור הבלאגן. בית הוא מקום המפלט, מקום המרגוע (בשעות מאוחרות בלילה בעיקר), המקום בו אפשר להסתובב בשקט בלי איפור עם שיער מעוך וסימני כרית על הפנים. המקום שאפשר ללבוש את כל הבגדים שהפכו עם השנים לפיג`מה בלי לעשות חשבון לאף אחד. המקום בו אפשר לשים את הרגליים על השולחן בסלון למרות שזה לא מנומס. המקום בו אפשר לסגור את הדלת, לקחת נשימה עמוקה ולהתקלף מכל המסכות. להוריד את האיפור, את העקבים ואת החזייה ופשוט להיות את.

בשמונה השנים שאני כותבת בבלוג הזה עשיתי לא מעט עבודות שקשורות בבתים. חלקן כבר ממש ותיקות ולקח לי די הרבה זמן למצוא את התמונות שלהן.

היה לי ספסל בתים שנעשה בתור תרומה לעמותת זכרון מנחם בנמל תל אביב (הנה כאן)

תפרתי לי אוסף של מיני בתים רקומים (גובה כל בית הוא 5 ס"מ) שניתן בהחלפת בתים (הנה כאן)

עשיתי פעם אלבום בתים של כל הבתים שאי פעם גרתי בהם עם תמונות והזכרונות שהכי זכורים לי מהם (הנה כאן)

ועשיתי גם פעם אלבום עץ של בתים בסדנא שנתנאלה העבירה לפני 7 שנים (WOW, עבר כל כך הרבה זמן?) בבית של ההורים שלה (הנה כאן)

בתחילת הקיץ הקודם תכננתי סדנת בית מגירות שהתבטלה בגלל המצב הבטחוני (הנה כאן)

בניתי עם אבא שלי בתי שובך לתליה בתור ידיות (מה שמזכיר לי שעם חלק מהם עדיין לא עשיתי כלום והגיע הזמן) - הנה כאן

עשיתי גם אלבום אקורדיאון רק עם תמונות שצולמו בתוך הבית הנוכחי (הנה כאן)

כרטיס של בית לרגל חנוכת דירה (הנה כאן)

הכנתי גם בית תפור (הנה כאן)

רואים שיש לי משהו עם בתים? מן הסתם לא הפתיע אותי שחזרתי מהנסיעה להולנד עם שלושה בתי עץ שחיכו בסבלנות לקצת זמן פנוי. הראשון היה פשוט עניין של שילוב צבעים ונייר.

כיסיתי את האיזור שלא רציתי לצבוע בנייר דבק.

כשאני משתמשת בצבעים אקריליים שהם לא ממש נוזליים ואני לא רוצה לדלל אותם, אני מדלגת על כוס המים, מדביקה נייר דבק על שולחן העבודה ושמה עליו את הצבע. כשאני מסיימת, פשוט מקלפת וזורקת לפח.

לא היתה סיבה לצבוע את כל הפיאות אלא רק את המסגרת כי אמור להיות נייר מודבק בחלקים הגדולים.

את הניירות חתכתי לגודל טיפה קטן יותר מהגודל הרצוי כדי שאפשר יהיה לראות את הצבע.

כנ"ל לגבי הבית השני:

לבן בפינות ואחר כך עוד צבעים.

ולסיום סיומת:

את הבית השלישי השארתי כמו שהיה ורק צבעתי לו את המסגרת בתכלת. הנה כל השלישיה לתפארת:

כל הפוסט הזה על בתים קצת אירוני מבחינתי כי ככה נראה הבית שלי בימים אלו:

וגם החצר עושה רמונט מחדש...

ואז העבירו לי צינור ליציקת בטון בסלון...

לפחות החצר מתחילה לקבל צורה אחרי שעשינו בה בטון מוטבע... נכון שזה בכלל לא נראה בטון?

עברנו לבית הנוכחי לפני כ-10 שנים. הבית היה אז בן 25 שנה ושיפצנו רק את הקומה העליונה שהיא בעצם קומת המגורים. הפעם צבענו מחדש את כל הבית (בכל זאת, שלוש בנות מתבגרות השאירו חותם וטביעות ידיים על הרבה מאוד קירות) ובעיקר רצינו לשפר קצת את החזית והחצר - מזל שעוד שבועיים זה אמור להסתיים. בינתיים זו הסיבה למה אין סדנאות חדשות מתוכננות לחודש יולי, אבל יש הרבה מאוד תוכניות לחודש אוגוסט!

עוד שתי סיבות למסיבה מבחינתי - הראשונה היא שכתבתי הדרכה למגזין ה-DIY האחרון של דנה ישראלי בנושא אופנה. ההדרכה שלי היא לתפירת תיק מסגרת עם רצועות עור. ההדרכה המאויירת נמצאת במגזין - הפעם הוא מופץ גם בגירסא דיגיטלית וגם בגירסא מודפסת. יש שם לא מעט פרוייקטים שבא לי לנסות ברגע שאקבל את חדר העבודה שלי בחזרה במצב פעיל ונקי. תוכלו להציץ כאן בחלק מהגירסא הדיגיטלית וכאן גם תוכלו לרכוש את המגזין הזה ושאר המגזינים השווים של דנה.

סיבה שניה לחגיגה היא שפרסמו עלי כתבה במדור "ישראלי ברשת" באתר בניין ודיור. כשפתחתי את הבלוג לפני 8 שנים לא תיארתי לעצמי שאגיע לכתבה בבניין ודיור. מודה שהיו לי לא מעט דפיקות בלב כשלירון ראיינה אותי - והכתבה יצאה בדיוק לטעמי. אני מרגישה שהיא מעבירה את האהבה האדירה שיש לי לבלוגים, לכתיבה וליצירה בעיקר. אתם גם מוזמנים לקרוא כאן... 
אכן הגיע הזמן להגביר את כמות העדכונים בבלוג. היתה תקופה שבה כתבתי 3 פוסטים בשבוע - זה היה כשהיו יותר מ-24 שעות ביממה...

עד הפעם הבאה...

קרן.