כְּשֶׁעַכָּבִישׁ הַלַּיְלָה שׁוּב בַּחֹשֶׁךְ חֶרֶשׁ
טָוָה סְבִיבִי אֶת סְבַךְ קוּרֵי הָאֲפֵלָה,
פַּרְפַּר נַפְשִׁי נִלְכַּד, סָפַג אֶת מְנַת הָאֶרֶס
וְכָל שֶׁלִּי נוֹתַר – לָשֵׂאת תְּפִלָּה תְּפֵלָה,
טְפֵלָה, בְּלִי אֱמוּנָה, בְּלִי לַהַט אוֹ שִׁכְנוּעַ,
נִלְחֶשֶׁת רַק כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה:
הֲרֵינִי לְכוּדָה, וְלֹא אוּכַל לָנוּעַ
אֶל הַמִּזְרָח, שֶׁבּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מִתְהַוָּה.
נִגְזַר עָלַי לָעַד בַּמַּעֲרָב לִשְׁקֹעַ,
בְּלִי לַחֲזוֹת שׁוּב לְעוֹלָם בְּאוֹר הַיּוֹם
כְּדֵי שֶׁתּוּכַל סְבִיבִי אֶת רִשְׁתְּךָ לִקְלֹעַ,
לִכְלֹא שְׁנִיּוֹת, שָׁעוֹת, שָׁנִים בְּתוֹךְ חֲלוֹם.
לִכְבֹּל חַיִּים שְׁלֵמִים, שֶׁרָטְטוּ בִּי פַּעַם
וּפָעֲמוּ לְמִקְצָבוֹ שֶׁל לֵב גּוֹעֵשׁ,
יוֹדַעַת שֶׁהָיָה, אַךְ כְּבָר נִשְׁכַּח הַטַּעַם,
וְהַפַּרְפַּר נִמְשָׁךְ לָרֶשֶׁת כְּמוֹ לְאֵשׁ.
וּמַה שְּׁלֵוָה נַפְשִׁי, הַיְּשֵׁנָה בָּרֶשֶׁת,
כַּמָּה מוֹשֵׁךְ הוּא שְׁבִי הַחֹשֶׁךְ הַשָּׁקֵט,
הַמַּאֲבָק הֻכְרַע, וּבִכְנִיעָה נוֹאֶשֶׁת
עִם שְׁתִי וָעֶרֶב הַמָּנוֹחַ אֶתְלַכֵּד.