אביה של רוזי, נפטר ביום רביעי. הוא הלך לבדוק את הבית, שרוזי בונה, מעד במדרגות, נפל ומת. הוא היה בן 66 במותו.
המנהגים של נפאל שונים משלנו:
הגופה הוחזרה הביתה באותו היום ולמחרת, קרוב לנהר, בקרב שלוש מאות אנשים, הגופה נשרפה. הבנים לובשים חולצות לבנות, שיערם מגולח, האשה והבנות לובשות גם כן בגדים לבנים. מותר לאכול רק אורז עם חמאה, צ'יפס ופירות. מותר להתקלח, אבל ללא סבון, במשך 12 יום.
אנחנו יכולים לאמץ את המנהג של שריפת הגופות. נצטרך לייבא נהר, או נסתפק בים.
תגובה לשאלונדון
"את משמשת לי כסמן לשפיות. כשאני מתבוננת בדרך ההתמודדות שלך עם קשי חייך- אני מלאת פליאה. מאיפה את שואבת תעצומות נפש כאלה? האופטימיות שלך משמשת לי השראה."
חשבתי לעומק, מה לענות לך?
אני חושבת, שזה מורכב מכמה אלמנטים:
האופי, שנולדתי איתו.
החינוך, שקיבלתי מהוריי.
החינוך, שחינכתי את עצמי.
ההומור שלי.
הזיכרון הקצר שלי - אני שוכחת בבוקר, מה שהיה בלילה.
וגיל