תקציר הפרקים הקודמים
בעלי מכין לי הפתעה ליום ההולדת, בלי ידיעתי קונה כרטיסים לספרי בזימבבואה.
את ההודעה אני שומעת ממש בעליה למטוס, מתאכזבת והיחס של בעלי, אסי, משפיל ביותר.
כמובן הסיפור הוא פרי דמיוני.
הנה הקישורים לפרקים הקודמים.
הפתעה בזימבבואה – פרק ד`
זרוע כבדה נחתה על ישבני והעירה אותי. שפשפתי את עיניי ולרגע חיפשתי את האור שתמיד בוקע מחלון ביתי, אך לא , זה היה אור אחר שבקע מבין לוחות עץ עבות.
"יאללה קומי אישה ! מחכה לנו יום עמוס "
רעד עבר בכל גופי, הרמתי את עצמי וחיפשתי בקבוק מים לשטוף את הפנים ופיסת בד לניגוב. הכול הריח כמו ריח של גן חיות.
אסי הפך לדמות מפחידה, נזיפותיו רק גברו ואני חיפשתי דרכים לצאת מהם.
"נו, תסיימי כבר" צעק בקולו ועיניו ירקו אש.
"מה קרה לך , אסי?" עניתי בקול מתבכיין.
"את מעצבנת אותי"
ידו התרוממה ונחתה על פניי, נהדפתי לקיר, ירדתי לישיבה נמוכה ובכיתי.
נחתה עוד סטירה על הלחי השנייה.
קמתי , לקחתי את התיק הקטן שלי ויצאתי.
מחשבות רבות עלו ברוחי, לו הייתי יכולה לברוח, אבל לאן ? לא יודעת.
נדחפתי בין כל האנשים שהתכוננו לעלות לאוטובוס שנראה כמו משאית. כאן אסי לא העיז להמשיך בהלקאותיו. נשמתי לרווחה.
מה רע היה לי בארץ ? למה אני אוהבת הפתעות, למה האמנתי לו ?.
אימא שלי כשהייתה מזמינה אותנו בערב שישי, הייתה שואלת את אסי "איזה מאכל לבשל לך הפעם?" כך בכל פעם שאלה, היא אהבה אותו מכיוון שתמיד שיבח את מטעמיה והחמיא לה רבות.
היא לא ראתה את הצד האפל שלו. איש לא ראה, אסי תמיד ידע להתחבב על כולם, בבדיחות שסיפר, בחיוך שלו, ובביטחון שהשרה על הסובבים אותו.
פעם ראיתי את שולה השכנה מדברת עם אסי בחוץ, הצצתי מהחלון וראיתי איך הוא צוחק איתה ומחבק אותה חזק, קצת קינאתי בה אבל לא אמרתי לו דבר.
הקבוצה עלתה לאוטובוס, המדריך עמד ליד הנהג על המדרגות והדריך אותו בנסיעה.
הנהג השחור , לבוש בבגדים צבעונים , על אצבעות ידיו טבעות משונות ועל צווארו שרשרת כסף עם תליון שנהב.
אסי ישב לידי וחפן את כתפיי, חשתי סלידה, פלג גופי התחתון יבש, זיעה קרה כיסתה את מצחי אבל לא הוצאתי הגה.
האוטובוס עצר ביער שומם והתחלקנו לקבוצות של שישה זוגות , שמאוחר יותר עלינו על מעין ג`יפים פתוחים.
המדריך החל להסביר לנו על חיות שחיות כאן באופן חופשי.
כן , חשבתי , כמו החיה שלי .
המחשבות החלו להתרוצץ במוחי, כמו בעיה במתמטיקה שהייתי צריכה לפתור, או כמו עכברים המחפשים פתח לצאת. אותם אסי לא היה יכול לקרוא.
שוב נהג שחור אחר ליד ההגא, לבוש בגדי חקי וכובע קשיח לראשו. לידו ישב עוד אחד ובידו רובה , גם הוא היה לבוש בגדי חקי , מכנס ברמודה וכובע טמבל שחור מכסה את ראשו הקרח.
הדם בגופי החל לזרום בשצף כמו נהר סוער, לבי דפק כמו בוכנת רכב ורגליי רעדו.
מה לי ולכל זה ?
המשך יבוא
רחלי גבאי