בקיצור: ארבע האופציות שעומדות בפני מסורבת הגט. $$$ [3401]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
אז זהו, עכשיו את מסורבת הגט. הצטרפת לאלפי הנשים שנקלעו למצב אומלל זה. מה עכשיו? מה האופציות שעומדות לרשותך? מהן הדרכים האפשריות שאת יכולה לבחור באחת מהן? שימי לב גם לדבריה של שולמית ולפיש, בסוף המאמר הזה.
א. להיכנע למר גורלך
את יכולה להיכנע, לוותר על כל המלחמה. את יכולה לומר לעצמך: זה הגורל שלי. כך קובעת ההלכה, כך קבעו הרבנים - ואין מה לעשות. תמשיכי את חייך במצב הזה של "מסורבת הגט". תימנעי מכל קשר עם גברים, אפילו לא לשתות קפה עם מי שאיננו בעלך. תוותרי על אימהות (אם אין לך ילדים). תחיי בודדה, מלבד תמיכה של בני המשפחה. כשתהיי זקנה - תהיי זקנה בודדה זנוחה. אלה החיים של "מסורבת הגט".
ב. להילחם
את יכולה להחליט להילחם, להילחם בבעל שממרר לך את את החיים, במערכת שמאפשרת לו להתעמר בך. האיש שהבטיח לך לאהוב אותך לנצח – הפך לאויב הגדול ביותר שלך. הוא מסרב לתת לך גט ולשחרר אותך לפתוח חיים חדשים. בעיניו, את אישתו, ואף גבר זר לא יוכל להתקרב אליך. אולי הוא אומר: אני לא אתן לך גט עד שלא תהיי זקנה ולא תוכלי להביא ילדים לעולם. תגידי לעצמך: אני לא אוותר. תפני לאירגון כמו "מבוי סתום", "מרכז צדק לנשים", "יד לאישה", "קולך", שיסייעו לך במאבק הקשה. אולי זה יקח שלוש שנים, אולי זה יקח 19 שנים - את לא מוותרת. קרוב לוודאי שתגלי שהדיינים בבית הדין הרבני הם גברים, והם תומכים בגבר שמעלה נגדך דרישות מטורפות. הם לא יפעילו נגדו את הסנקציות הקיימות בחוק. הם רוצים שהוא ייתן לך גט – "מרצונו", ואם רצון זה אינו קיים, הם לא יכפו עליו לתת לך גט. אולי הדיינים בכ"ז יחליטו שהבעל שלך מתנהג באופן בלתי נסבל – ויחליטו להטיל עליו סנקציות. זה קורה לפעמים, אבל אל תבני על זה.
ג. לאיים בממזרים
את יכולה לבוא לבית הדין הרבני ולאיים עליהם: אם לא תחליטו על כפיית גט – אני אביא לעולם ממזרים. אם לא תנקטו כנגדו בסנקציות – אני אמצא גברים זרים, אקיים עימם יחסים – ואביא לעולם ילדים שיהיו ממזרים!
ראשית, עלי להסביר למה האיום הזה הוא אפקטיבי. החשש של הדיינים, הוא שאם הם יכפו על הבעל גט, הוא יוכל לבוא בעוד שנים, לחזור בו מהסכמתו לגט, להודיע שזה היה "גט מעושה", כלומר גט כפוי – ובכך להפוך את הילדים שנולדו לך מאז הגט – לממזרים. זאת היתה ההלכה שפסק המהרשד"ם. זאת ההלכה שהרב אלישיב אימץ, וזאת ההלכה שלפיה פועלים כל הדיינים החרדים בבתי הדין הרבניים בישראל. אם את מאיימת להביא לעולם ממזרים – זה מבטל את החשש שאולי יהיו לך ממזרים, אם הבעל יבטל את הגט אחרי עשרים שנה. יש פה וודאות מול שמא. לפיכך יש סיכוי שהדיינים ייבהלו ויתנו לך גט, כלומר יפעילו נגד הבעל הסרבן את הסנקציות שעומדות לרשותם, וברוב המיקרים – הבעל נכנע ונותן את הגט. אין לו דרכון. אין לו רשיון נהיגה. אין לו כרטיס אשראי – אלה סנקציות משמעותיות, ורוב הסרבנים נכנעים ונותנים את הגט.
את צריכה להיות מוכנה להיכנס בדיינים ראש בראש. הם יאיימו עליך שישלחו אותך למאסר בעוון ביזיון בית הדין. איום על בית הדין הוא אכן עילה למאסר. תגידי להם: "חיים של מסורבת הגט, שאסור לה להתרועע עם גבר זר, שאסור לה להביא ילדים לעולם – החיים הללו גרועים יותר מבית סוהר". את יכולה להגיד להם: "טוב, אז אני חוזרת בי מדברי, אבל מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה – זה עדיין קיים".
שתיים עשו זאת
אם כל אלפי מסורבות הגט יקבלו את הצעתי ויאיימו בהבאת ממזרים לעולם – אני מניח שהמערכת תישבר. אבל רוב הנשים אינן יודעות על האופציה הזאת, וגם אלה שיודעות – רואות בממזרות כתם נורא בל יימחה. האמת היא שזה לא סימפטי, מאוד לא סימפטי, אבל לא סוף העולם (על כך בהמשך). אבל אני מדבר כרגע על האיום, לא על מימושו. האיום הוא איום, וכבר היו שתי נשים, שסיפורן הובא לידיעתי, שפעלו כך (בלי ששמעו על הצעתי) – וזכו מייד לגט. אחת איימה על בית הדין: אני אלד ילדים, ואני אגיד בריש גלי לכולם: אלה ממזרים שבית הדין הרבני הוא שגרם לממזרותם, כאשר לא נתן לי גט, והשאיר אותי בודדה בעולם. השנייה אמרה: אני אחזור לארץ שממנה עליתי לכאן. אני אמצא לי שם בן זוג. אני אחיה איתו ויהיו לנו ילדים, ושם לאף אחד לא יהיה איכפת אם ילדי הם "ממזרים" או לא. בשני המיקרים הללו האיום הביא לתוצאות מיידיות. הדיינים איימו על הבעל הסרבן בסנקציות – והלה נתן את הגט תוך כמה ימים. אז גם את יכולה לבחור את הדרך הזאת.
ד. ללדת ממזרים בחשאי
הדרך הרביעית היא הדרך שבה בחרו כבר מאות נשים, אבל עשו זאת בחשאי, בלי צילצולים. את יכולה להחליט "לצפצף" על בית הדין הרבני, להפסיק את המאבק מורט העצבים בבית הדין, לחכות שנתיים, ואז לחיות את חייך כפי שאת רוצה, עם מי שאת רוצה, וגם ללדת ילדים. את יכולה לחיות את חייך, ולא לקבל את הבדידות ואת אובדן האימהות שבית הדין ניסה לכפות עליך – אבל בשקט.
מי שנולד כממזר – לא נולד עם אות קין על מצחו. רק מי שבית הדין הרבני דן בעניינו וקבע שהוא "ממזר" – רק הוא בחזקת ממזר. ואז מצבו אינו גרוע בהרבה ממצבם של 350 אלף ה"אחרים" [1], ו-110 אלף "מוכחשי יהדותם" [2] בישראל. יש לכולם זכויות מליאות – מלבד הזכות להתחתן ברבנות. אז הם מתחתנים בקפריסין, כמו יהודים טובים רבים, אפילו כאלה שמקיימים את כל תרי"ג המיצוות, שקצה נפשם ברבנות. אומנם "האחרים" וחבריהם לצרה יכולים להתגייר, אבל זאת אפשרות קלושה. הרבנים החרדים אינם מוכנים לגייר אותם, וגם אם יימצאו רבנים שגיירו אותם, יש פסק הלכה (של איזירר ושרמן) שמבטל את גיורם באופן רטרואקטיבי. הם יכולים "לחזור בתשובה", להפוך חרדים ואז להתגייר – ואת זה ממזרים אינם יכולים לעשות. זה הדבר היחידי שממזרים מנועים מלעשותו. כמו כן יש סכנה, שהם ימצאו בת/ן זוג, שמשפחתם תירתע מהסטיגמה הזאת של "ממזר". זאת סכנה אמיתית, אבל זה לא כל הסיפור.
רק מי שבית הדין הרבני דן בעניינו וקבע שהוא "ממזר" – רק הוא "בחזקת ממזר". אם אף אחד אינו יודע, ואף אחד לא פנה לבית הדין הרבני והלשין עליו – הוא איננו ממזר. הוא יהודי טוב כמו רוב אזרחי ישראל. הרעיון הוא אם כך – ללדת ילדים למרות שאת "מסורבת הגט". ואז להגיד לילדים שלך – שלא יעיזו להתקרב לבית הדין הרבני. את היית בבית הדין הרבני, ורבת איתם, ואם הילדים שלך יפנו לבית הדין הזה בעניין כלשהו – הללו יתנקמו בהם. לכן הילדים שלך לא יוכלו להתחתן ברבנות – אלא רק בקפריסין, כאמור כפי שמתחתנים ישראלים רבים, לרוב עם טקס נישואין פרטי לפני כן.
סיפור כיסוי
אבל יש סיכוי שאחד הילדים שלך יגיע בכ"ז לביה"ד הרבני - ואז יידון עניינו. מן התיק יתברר שהוא נולד כשהיית "מסורבת הגט", כלומר אחרי שנפרדת מבעלך – ולכן "ממזר". כדי לקדם את פני הרעה הזאת (שהסיכוי שתתרחש אינו גבוה) עליך להמציא סיפור כיסוי. סיפור הכיסוי חייב להיות שההריון הוא מגוי – ולא מיהודי. ילד שנולד לאישה נשואה, שאביו הביולוגי הוא גוי, אפילו שאיננו בעלה – איננו ממזר. זאת ההלכה שנקבעה בעקבות כל מעשי האונס שנשים יהודיות עברו בכל הפוגרומים בגלויות השונות. את סיפור הכיסוי עליך להמציא כבר לפני שהילד נולד, רצוי להכין יומן שיספר את כל הקורות אותך, כולל כל פרטי סיפור הכיסוי. את סיפור הכיסוי עליך לכתוב, לשמור בחשאי, ולזכור היטב, כך שאם תוזמני לביה"ד לבירור, תוכלי לספר אותו באופן אמין, כך שהרבנים יאמינו שיש סבירות מסויימת בסיפור הזה.
סיפור הכיסוי יכול להיות: שטיילת בחו"ל, וקיימת יחסים עם אחד מבני המקום. שביצעת הזרעה מלאכותית בעזרת "בנק הזרע" ודרשת שהזרע יהיה מגוי. שפגשת בארץ תייר, שניהל איתך רומן, קיימתם יחסים עם קונדום, אבל הקונדום ניקרע. שהלכת בדרום תל אביב ושם התנפל עליך מסתנן שחור מאפריקה ואנס אותך. שהזמנת לביתך צבעי, שהסתבר שהוא דרוזי, בחור חתיך, וקרה מה שקרה. שהלכת לבר ופגשת שם בחור, שהסתבר שהוא אזרח ישראלי שהוריו לא יהודים (סבא מצד האב), והוא סימם אותך ועשה בך את מעשיו. הלכת ביפו, או בחיפה, בשכונה הערבית, ולפתע הרגשת ברע. בחור נחמד (ערבי) בא לעזרתך, לקח אותך לביתו וטיפל בך עד שנרגעת, ואז קרה מה שקרה. תמציאי איזה סיפור שעולה על דעתך, אבל תרשמי אותו ותשנני אותו, כך שיהיה שגור על לשונך. אם יש לך חברה טובה, שאפשר לסמוך עליה, אפשר להכניס אותה בסוד העניין, כדי שתוכל להעיד שאכן כך היו הדברים. ואם בכ"ז הדיינים לא יאמינו לסיפור הכיסוי – הבת/ן שלך יהיו במצב הנ"ל, של ממזרות, שהם יכולים להתחתן רק בקפריסין ואינם יכולים לחזור בתשובה ולהיות חרדים. לא סוף העולם.
מה לומר להם
מה תאמרי לבת, או לבן? תאמרי להם שזהותו של האב הביולוגי שלהם היא סוד, אותו תגלי להם רק בבוא הזמן (כלומר אחרי שיתחתנו בעצמם). בתעודת הלידה תרשמי את שם הגוי שבסיפור הכיסוי. בן זוגך יצטרך לאמץ את הילדים, שהם צאצאיו האמיתיים, אבל אסור שזה ייוודע. אל תספרי לילדיך לא את סיפור הכיסוי ולא את האמת. אחרי שהם יהיו נשואים ויהיו להם ילדים – אז תספרי להם את האמת, אבל לפני כן תשביעי אותם שלא יספרו לעולם לאיש, אפילו לא לבני זוגם. אם בני זוגם ידעו את האמת, והנישואים יגיעו לפרידה – אז בן/ת הזוג ירוצו לספר לבית הדין הרבני. וזאת סכנה רצינית.
לסיכום: אלה ארבע האופציות שעומדות לרשותך – תבחרי.
תגובה של שולמית ולפיש (טוענת רבנית)
לא ממזרים
קשה לי להזדהות עם הדברים.
המימדים של מסורבות הגט קטנו באופן משמעותי בשנים האחרונות. ברוב בתי הדין הבינו שאין
המימדים של מסורבות הגט קטנו באופן משמעותי בשנים האחרונות. ברוב בתי הדין הבינו שאין
לאפשר מצב של עיגון נשים. למרות החשש מ"גט מעושה" רוב הדיינים מצאו דרכים כיצד להבהיר
לגברים סרבנים שעמדתם לא תתקבל בבית הדין. יתירה מכך כיום יש לא פחות מסורבי גט,
גברים שנשים מסרבות לקבל מהם גט בעיקר כדי להבטיח את מצבן הכלכלי. (לי יש כרגע
גבר כזה). זה לא מפחית מחומרת הבעיה אך מראה על שינוי בעמדות הכח של נשים וגברים
גם בעולם הדתי.
יתירה מכך, אשה שתנהל את התיק, בעזרת איש מקצוע הגון ומנוסה, לא תשאר, ברוב
יתירה מכך, אשה שתנהל את התיק, בעזרת איש מקצוע הגון ומנוסה, לא תשאר, ברוב
רובם של המקרים, מסורבת גט, יותר משנתיים, בממוצע.
להציע את פתרון הממזרות זה לדעתי לא נכון, בעיקר כיון שאתה פוגע בילד/ה שיוולדו
להציע את פתרון הממזרות זה לדעתי לא נכון, בעיקר כיון שאתה פוגע בילד/ה שיוולדו
מבלי שהם עשו כל רע ולא היו קשורים לענין.
ניהול נכון של תיק גירושין, אפילו קשה, הוא אופציה אפשרית היום ברוב רובם של בתי הדין בארץ.
ניהול נכון של תיק גירושין, אפילו קשה, הוא אופציה אפשרית היום ברוב רובם של בתי הדין בארץ.
לדברים הללו של שולמית ולפיש ישנה תגובה שלי, מיום 20.7.2015, בין התגובות שלמטה.
הערות
[1] "אחרים" - בנים ובנות לאב יהודי, או נכדים לסב יהודי, ואם לא יהודיה
[2] "מוכחשי יהדותם" - עולים מברה"מ שהמסמכים שלהם אינם בעובי הנייר הנכון מבחינת הרבנות, ולכן הרבנות איננה מכירה ביהדותם, ואינם יכולים להתחתן ברבנות
עוד
עוד על הנושא הכואב הזה תוכלו לקרוא אם תעשו קליק על התגית
תוספת מאוחרת
שימו לב לתגובה נטלי לסטרג'ר כפיה דתית של בן בג בג18/07/2015 16:25 בתאריך ,
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 577,978 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
תגיות: דת, מסורבות הגט, יהדות, הלכה, ממזרים, בית הדין הרבני, הרב אלישיב, נשים, נשים מעמדן וסגולותיהן, יהודים מצד האב, מוכחשי יהדותם