בגני הנטינגטון כבר יצא לי להיות כמה פעמים. אבל זה תמיד מעניין ותמיד אחר – העונה אחרת, החברותא אחרת, ציוד הצילום אחר, ואני אחר (מקווה שלמדתי דברים מפעמים קודמות). אז גם הפעם זה היה אחרת, כפי שתוכלו לראות בהמשך.
בכניסה לקחו לנו חלק מציוד הצילום. "רפלקטורים זה לצלמים מקצועיים, וזה אסור!" כך אמרו, והסבירו שהיו תלונות בהקשר הזה, וגם הזכירו איזו חתונה רבת תקציב שנערה שם בעלות כוללת של 2,500,000$. לא הבנתי את ההקשר, אבל שום ויכוחים לא הועילו.
נכנסנו, אחרי תשלום הגון בקופות (יקר למדי), ואני משכתי לפינה המדברית, שם מרוכזים הסקולנטים והקקטוסים. מאוד רציתי לצלם שוב את אוסף הקקטוסים המרשים שיש שם, כשהפעם אני מצוייד במתאם לצילומי מאקרו. להלן עיקרי התוצרים מהמקום היפה.
כמה מבטים כלליים על הפינה המדברית הזו
הגן בנוי כך שבחלקו העליון, שבו מבקרים תחילה, יש פחות קקטוסים ויותר סקולנטים אחרים.
אז ברור שצילמתי גם אותם, והרשומה הזו![]()
אז ברור שצילמתי גם אותם, והרשומה הזו
ממשיכים בהתקדמות במורד השביל, שם פוגשים את גל שהגיע ישר לשם.ושם מתחילים לראות יותר ויותר קקטוסים, חלקם פורחים. ולהם חיכיתי
טוב. יש ממילא יותר מדי, כך שלא אוכל לכסות את החלק הזה של הביקור ברשומה בודדת. אז ההמשך כצפוי - בהמשך.
המשך שבוע טוב, חברים!