אפילוג (אפילוג ? אפילוג זה אחרית דבר, מה זה עושה בהתחלה ? מכיוון שזו רשימה ארוכה, הקדמתי את המסקנות לראשה, כך שמי שלא צריך לקרוא את הכל, לא "יבזבז על זה זמן". כך אני נוהג בכל הרשימות שלי)
התשובה לא כל כך פשוטה והיא לכאן ולכאן (כמו שנוהג להגיד חנן כהן בלא רלוונטי). אבל כדי לחסוך לכם זמן, יש כאלה להם התשובה היא ברורה.
אם יש לכם מזגן ואתם משתמשים בו מספר שעות ביום בקיץ ו/או אם אתם מחממים בחורף את החדרים אם "רדיאטורים" (או כל חימום אחר מבוסס חשמל) התשובה ברורה – לא כדאי לכם לעבור לתעו"ז
אם אין לכם מזגן (או אתם לא משתמשים בו כמעט, לא לחימום ולא לקרור) ואתם מחממים בחורף עם גז / סולר או לא מחממים בכלל, התשובה ברורה - כדאי לכם לעבור לתעו"ז.
בכל יתר המקרים, כנראה שלא כדאי וזה דורש חישוב לא פשוט. אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא את הרשימה הארוכה הזאת כדי ללמוד עוד.
פרולוג (או למה בכלל אני כותב רשימה זו)
לפני כשלש שנים הופץ ברשת מכתב שרשרת שדיבר על זה ש"אפשר לחסוך עשרות אחוזים בחשבון החשמל בשיחת טלפון אחת" ע"י מעבר לתעריף תעו"ז. כבר אז המליץ חנן כהן בלא רלוונטי לא להפיץ את המכתב. דובר על הנושא רבות, ידיעות פרסמו כתבה בנושא כבר ב-2003, הארץ ב-2005 ואפילו כאן בבלוגיה עמית המכשף הכין רשימה מושקעת בנושא.
אבל ה"מכתב" הזה "מסרב למות" והנה הוא צץ שוב בתור רשימה בבלוג.
אני חושב שלא נכון להפיץ את המכתב הזה (בטח לא בצורה שהוא כתוב), בעיקר בגלל הפסקה האחרונה, שהיא בכלל לא נכונה:
- חברת החשמל לא מסתירה את הנושא בכלל. נהפוך הוא הנושא מופיע בברור באתר וחברת חשמל אפילו מספקת מחשבון לחישוב כדאיות (לא כל כך נח ואפשר לשפר בו רבות – אבל מחשבון).
- גם אם כל תושבי ישראל יעברו לתעו"ז זה לא ימנע את הצורך בבניית תחנות כח (חשמל) נוספות. רק שינוי מהותי בהתנהגות, שנגרם לא כתוצאה מצורך בחסכון של כמה שקלים, אלא מהבנה של בעיות זיהום האויר, יגרום (אולי – עדין יש גידול תמידי בביקוש לחשמל) למניעת הצורך בבנית תחנות חדשות.
בנוסף, המכתב מחסיר מידע רב, שמשפיע על החלטה כזו, כמו לדוגמא תשלום חודשי גבוה יותר.
לאור כל הנ"ל ומכיוון שהשימוש במחשבון התעו"ז של חברת חשמל, לא כל כך פשוט, החלטתי לכתוב רשומה זו, שמתרכזת בעיקר בהפעלת המחשבון ומתן מידע נוסף שיאפשר לקבל החלטה מיטבית לכדאיות המעבר לתעו"ז ברירתי.
תעו"ז ברירתי
תעו"ז הם ראשי תבות של: תעריף עומס וזמן. זהו תעריף שנועד לשקף במחיר ללקוח את העומס על רשת החשמל בארץ. מעשית הקשר בין העומס למחיר הוא סטטיסטי בלבד והמחיר נקבע רק לפי השעה ביום, סוג היום והחודש בשנה.
תעריף זה נועד ללקוחות גדולים מאוד, כאלה שצורכים עשרות אלפי קילו ווטים לשנה (לפחות 60 אלף, לעומת לקוח פרטי שצורך בממוצע 7,500). ללקוחות אלה אין בכלל ברירה והם חיבים לעבוד לפי תעריף תעו"ז. ללקוח רגיל לא כדאי בכלל לעבוד לפי תעו"ז מכיוון שהתשלום החודשי הוא כ-200 ₪ (לעומת כ-15 ₪).
כדי לעודד גם לקוחות פרטיים להסיט צריכת חשמל לשעות פחות עמוסות ("ליישר את הקו") הוחלט לאפשר להצטרף לתעו"ז גם כברירה חופשית ובתעריף חודשי נמוך יותר (רק כ-21 ₪) – ולכן שם התעריף בו אנו עוסקים הוא תעו"ז ברירתי.
כל לקוח יכול לבקש לעבור לתעו"ז ברירתי.
אם המונה שלו מותקן בשטח ציבורי, ההעברה למונה תעו"ז היא בחינם (ולא התשלום הוא 170 ₪).
מעבר לתעו"ז הוא לפחות לשנה ואם רוצים לחזור לתעריף רגיל (החלפה מחדש של המונה) משלמים שוב 170 ₪.
התשלום החודשי הוא גבוה יותר ב-6 ₪.
פרוט מלאה של התעריף לפי זמן ניתן לראות בתמונה הבאה:
שימו לב, למרות שנראה שהירוק שולט בתמונה זו (ירוק זה התעריף הזול – היחידי שזול יותר מהתעריף הרגיל) מעשית רב הימים בשנה צבועים באדום. אביב וסתיו ימים רגילים (המעגל השמאלי התחתון) כלומר חמישה חודשים חמש ימים בשבוע רב היום הוא בתעריף היקר ביותר (בקיץ זה פי שתיים מהתעריף הרגיל).
סימולטור לחישוב כדאיות מעבר לתעו"ז ברירתי
מכיוון שהתעריף מסובך מאוד והצריכה הביתית משתנה במהלך השנה, קשה מאוד לתת כללי אצבע לכדאיות המעבר לתעריף. לכן, טוב עשתה, חברת חשמל מציעה באתר שלה סימולטור לחישוב כדאיות מעבר לתעו"ז ברירתי. שימו לב זה אינו מחשבון, כי אין כאן תוצאה ברורה, זה רק "סימולציה" שנותנת תחושה של מה יקרה בתרחישים שונים.
שלב ראשון – הזנת הצריכה השנתית
הצריכה השנתית הממוצעת בארץ היא 7,500 קוט"ש. אני ממליץ להזין כאן מספר גבוה בכ-10% מהמספר אותו תמצאו בחשבון החשמל וזאת בעיקר כי לא ניתן אחר כך לחזור ולתקן את המספר הזה (כמו שאמרתי קודם, לא ממש מחשבון / סימולטור טוב, יש לו מלא בעיות, אבל יותר טוב מכלום), אך גם כי בדרך כלל הצריכה שלנו גדלה משנה לשנה.
אם אתם לא יודעים את הנתון האמיתי הזינו הערכה כלשהי, בכל מקרה זה לא יפריע לקבלת הערכה האמיתית.
שלב שני - ריכוז נתוני צריכה והספק של מכשירי חשמל
בשלב זה נספק מידע על כל מכשירי החשמל בבית, הכמות שלהם וצריכת האנרגיה שלהם
התהליך האידיאלי הוא למצוא את תווית צריכת האנרגיה שעל כל אחד מהמכשירים ולהזין את הנתון שנצא עליה. אם אתם לא מוצאים את התווית השתמשו בערך הגבוה (השמאלי) בעמודה של "צריכה הספק אופייני".
שימו לב שיש שלש קבוצות של מכשירים
- נתוני צריכה לכל היום – מקררים ומקפיאים
- נתוני צריכה להפעלה בודדת – מכונות כביסה, מדיחים וכו`.
- לפי צריכה בקילו ואט שעה (קוט"ש) – מזגן, חימום וכו`.
מלאו כל נתון לפי סוג המידע המתאים לו. שגיאה כאן תשפיע באופן דרסטי על תוצאות הסימולציה.
אם יש לכם יותר מאחד מכל סוג ויש להם נתוני צריכה שונים סכמו את ההספקים ורשמו את הסכום.
לדוגמא אם יש לכם 5 מנורות (שבדר"כ דולקות ביחד) שלש של 100 ואט ושתיים של 60 ואט. רשמו כמות 1 וצריכה 0.42 קוט"ש (3 כפול 100 ועוד 60 כפול 2).
שלב שלישי - סיכום נתוני צריכה והשוואת עלויות בין התעריף הביתי לתעו"ז ברירתי
זהו שלב "העבודה הקשה" וזהו בעצם גם שלב הסיכום (אז למה כתוב מסך 3 מתוך 4 כשאין מסך 4 ? לחברת חשמל הפתרונים).
בשלב זה נקבע לכל מכשיר (מלבד אלו שקבוצה 1 – כלומר פועלים כל היום) מתי וכמה זמן נפעיל אותו ונראה מידית האם עבורו כדאי לעבור לתעו"ז.
מכשירים מקבוצה 1, מופיעים אם כל הנתונים מיידית ובהם בדרך כלל נראה שיש חסכון (תכלת בטבלה מסמן חסכון , אדום הוצאה גדולה יותר) במעבר לתעו"ז.
מכשירים מקבוצה 2 (בהם הזנו נתונים להפעלה בודדת) יש להקיש על שם המכשיר (מצד ימין) ואז מקבלים את המסך הבא:
במסך זה נזין עבור כל יום, בכל עונה, את מספר הפעמים בו נפעיל את המכשיר. שימו לב שאת הנתון מזינים בריבוע הראשון בפרק הזמן בו הוא יופעל. כלומר, אם אתם מפעילים את המכשיר בחורף ביום רגיל בין השעות 13:00 (אחת אחר הצהרים) ל-14:00 הזינו 1 במשבצת של בין 6 ל-7 (הצהובה הראשונה בעמודה הצבעונית הרביעית מימין).
כאן המקום להיות "יצירתיים" ולהניח שאכן נשנה את הרגלי השימוש שלנו ומכשירים זוללי חשמל נזיז להפעלה בשעות זולות, נניח שעות הלילה. לדוגמא אני הזנתי כאן נתונים שאומרים שבמהלך השבוע (לא משנה מה העונה) אני אפעיל את מכונת הכביסה פעמים בחצות ולא אפעיל אותה כלל בשבתות וחגים.
שימו לב: מכשירים כגון מכונת כביסה, מייבש ומדיח ניתן כנראה להסיט הפעלתם לשעות אחרות. לעומתם תנור בישול יהיה קשה להסיט את פעולתו – אני הרי רוצה לאכול אוכל חם, כמה שיותר קרוב לזמן הכנתו.
לאחר שנלחץ על לחיץ "חשב" הנתונים יעודכנו בטבלת ההשואה וכמו שראיתם בטבלה הקודמת (כצפוי) בהפעלת מכונת הכביסה והמייבש צפוי חסכון במעבר לתעו"ז לעומת תשלום גבוה יותר בהפעלת התנור ומדיח הכלים (אני לא אוהב שהכלים מחכים במדיח).
מכשירים מקבוצה 3 (בהם הזנו נתונים לשעת הפעלה) יש להקיש על שם המכשיר (מצד ימין) ואז מקבלים את המסך הבא:
במסך זה נסמן כל שעה בה המכשיר עובד ב-V. גם כאן יש מכשירים כמו דוד החשמל, שניתן להסיט את פעילותם לשעות זולות יותר (כאן זה קל, באמצעות טיימר – שעון שבת). אבל השתדלו להיות ריאלים.
לדוגמא אצלי, את הפעילות העקרית של הדוד הזזתי לבוקר כשהתעריף עוד "ירוק" לפני שאני ואשתי מתרחצים. אך בחורף ובעונת המעבר המים לא נשארים חמים עד הערב, אז הילדים מתרחצים ואני כמובן לא ימנע מהם מים חמים.
לעומת זאת את פעילות המזגן, הרדיאטורים, מנורות , טלוויזיה וכו` אין סיכוי שאסיט לשעות אחרות.
בסיום הזנת הנתונים נלחץ אל לחיץ "חשב" ונחזור לטבלה. כך נמשיך עבור כל המכשירים ובסיום נקבל את הטבלה המלאה.
ניתן לראות מיד, שמכשירים שאנחנו יכולים להסיט את הפעילות שלהם לשעות אחרות, משפיעים לחיוב במעבר לתעו"ז ואילו מכשירים כמו מזגן ותנור חימום משפעים לשלילה.
במקרה שלי התוצאה הסופית (המלבן השמאלי התחתון) הוא אדום כלומר לא כדאי לי לעבור לתעו"ז.
שימו לב:
- לא מספיק שהערך הסופי יהיה חיובי (תכלת) הוא גם צריך להיות גדול מ-72 (בגלל התוספת של 6 ₪ לחודש בתשלום הקבוע) ואני ממליץ גם גדול יותר מ-100 כי תמיד יש שינויים בלתי צפויים בצריכה.
- הסה"כ השנתי של הצריכה צריך להיות נמוך בכ-10% מהצריכה השנתית המדווחת (הנתון שהזנו בשלב הראשון). אם הוא לא, סימן שיש לנו טעות בהזנת נתוני הצריכה.
סיכום והמלצה
לפני שאתם רצים לחייג 103 ולבקש לעבור לתעו"ז, שחקו קצת עם הסימולטור וקבלו החלטה מושכלת.
לרב האנשים, אין כדאיות לעבור לתעו"ז. אבל אם אתם יכולים להסיט את רב צריכת החשמל שלכם לשעות זולות תבורכו (בלי קשר למחיר שתשלמו על זה).
המלצה לחברת חשמל – שפרו את הסימולטור:
- הוסיפו פרופילים מוגדרים (מספר סוגים) מראש שהלקוחות יוכלו רק להתאים במקום להיאבק בטבלה הגדולה.
- הוסיפו אפשרות לראות מספר תסריטים אחד ליד השני כדי להבין טוב יותר מה קורה.
ועוד ....
WOW, זו רשומה ארוכה... אני בטוח שיש עוד מה לשפר בה. אשמח לקבל הערות, תיקונים ובקשות להרחבת ההסבר ואשתדל לשפר את הרשימה הזאת מפעם לפעם.