לך היפהפייה הלא נרדמת
זו שמסיטה אותי כל ערב
מול הפסים אף פעם לא עוצרת, אמחל.
לנופים אשר חייכו אלייך
מקפלים בסבך כל סודותייך
בם אתנחם אפסע כך מול שמייך וחג
כי את אותה תמונה הישנה
שממוסגרת בי כל השנה.
מול אותה שקיעה שנעלמה בך
כל האדמדם אשר נבלע כך
וכל אותם גוונים שנאספו בך, בי גם.
לך היפהפייה שבי נרדמת
עם זריחה שלך הלא מובנת
שוב אתנחם לי רק עם המזכרת וחם.
-----------------
26.09.2006
ד’ תשרי התשס"ו