X קטן בפינה השמאלית למטה –
כדי לסגור פירסומת מעצבנת שמסתירה את הבלוג הזה.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
ועדת טרכטנברג הודיעה שהיא מוכנה לקבל פניות מן הציבור. אז שלחתי לה את הפנייה הבאה. קיבלתי אישור שפנייתי הגיעה, אבל מאז לא שמעתי מהם כלום. והרי הטיעונים שלי לפניכם:
הנקודה הקריטית ביותר במצב הנוכחי היא מעמדם של הפקידים הבכירים באוצר, המכונים בפי העם בשם "נערי האוצר", מעמדם ויכולתם לשלוט בהתפתחויות הכלכליות במדינה ולעכב כל מהלך שאינו נראה להם. אם הוועדה לשינוי חברתי כלכלי לא תצליח להקטין את מעמדם של בכירי האוצר – שום דבר לא ישתנה. בכירי האוצר ידאגו למסמס את כל הצעדים שלדעתם אינם לטובת המדינה.
הפקידים הבכירים באוצר, שפועלים לטובת המדינה כפי שהם רואים אותה, לכולם ישנה אותה ראייה בסיסית של המצב. הם רואים את הקטנת החוב הלאומי כמטרה בעדיפות עליונה, והם הצליחו בכך. הם משתדלים להקטין את הוצאות הממשלה, ובמיוחד את תשלומי ההעברה, וגם בכך הם הצליחו בעזרתו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה בהווה, ושר האוצר בעבר. שני כיווני הפעולה הללו הם שהובילו את מדינת ישראל למצב הנוכחי, בו מאות אלפים יוצאים להפגנות ו-87% מהאזרחים תומכים במחאה.
אחד הכלים העיקריים שבידי נערי האוצר הוא חוק ההסדרים. כל זמן שנערי האוצר יכולים למלא כמאתיים עמודים בגזירות שמבטלות את החלטות הכנסת, וכל חברי הקואליציה מצביעים בעדן ביחד – שום דבר לא יזוז. צריך למצוא מכניזם אחר שימנע מחברי הכנסת לקבל החלטות, שיש להן משמעות כספית, בלי לתת את הדעת מניין יבוא המימון, אבל המצב הקיים הוא בלתי סביר.
הכלי השני שבידי נערי האוצר הוא השילטון המוחלט של "הרפרנטים" במישרדי הממשלה, שמונעים, או מעכבים, את ביצוע ההחלטות של השרים והמנכ"לים ומביאים בכך למצב שבו בסוף השנה חלק ניכבד מתקציב כל משרד ממשלתי לא הוצא. צריך למצוא מכניזם אחר, שבו לא יוכלו השרים להתפרע, אבל גם שמשרדי הממשלה יוכלו לפעול, וידי השרים לא תהיינה כבולות.
הנושא החשוב ביותר שחברי הוועדה יכולים להחליט עליו הוא: הכרה בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאה מוכרת לצורכי ייצור ההכנסה. זה הנושא שבו יכולה הוועדה לתרום את התרומה המשמעותית ביותר להקטנת תחושת המצוקה של משפחות רבות ממעמד הביניים. הטעות של נערי האוצר, שמתנגדים לצעד הזה היא, שכמו בכל יתר הנושאים, הם רואים רק את ההוצאה ואת הפגיעה לכאורה בתקציב המדינה. הם לא מבינים כי המצב הנוכחי הוא כזה שיש נשים, בעלות השכלה ובעלות ידע וניסיון, שנאלצות לעזוב את עבודתן, ולזנוח את הקריירה שלהן, משום שאינן יכולות לממן את הטיפול בילדיהן מהמשכורת שלהן. התוצאה היא שהן פורשות ממעגל העבודה למשך כמה שנים, וכאשר הילדים גדלו והן רוצות לחזור לעבודה, הן איבדו את הידע הרלבנטי שלהן, והן נאלצות להסתפק בעבודה שאינה ממצה את הפוטנציאל שלהן. כך מדינת ישראל מונעת מחלק לא מבוטל מאוכלוסיתה לנצל את כישוריהן. הנזק הוא לא רק לנשים המתוסכלות, אלא גם לכלכלת המדינה. אני מדבר, לא מתוך אינטרס אישי, אלא מתוך הכרת נשים כאלה. רצוי גם לתת מעונות מסובסדים לכל האימהות העובדות במדינה, אבל לא על חשבון כספיהן של הנשים שמסוגלות לעשות עבודה ברמה גבוהה ובמשכורת טובה.
בהמשך אביא כמה דוגמאות לצעדים, שלפי מיטב ידיעותי, נערי האוצר היו הדוחפים העיקריים להם, צעדים שתרמו לתחושת המצוקה במעמד הביניים, של אלה שאין להם משאבים גבוהים, ואינם תקועים בתחתית הסולם מהרגע שבאו לעולם.
המע"מ על המים: ההחלטה לאלץ את הרשויות המקומיות להעביר את נושא אספקת המים לתאגידי המים היתה כרוכה בהטלת מע"מ על המים, וכך נוסף סכום לא מבוטל לחשבון ההוצאות של כל משפחה, ונוספה גם הכנסה לא מבוטלת לאוצר המדינה. ההחלטה על כך לא נתקבלה ע"י הכנסת, ולא נדונה המשמעות של צעד זה מבחינת הכבדת העול על האזרחים.
מס הכנסה שלילי: החוק היפה הזה שעבר בכנסת לא הפך למציאות בשטח. הבוכהלטריה והביורוקרטיה שנידרשות מאדם כדי שיקבל את הכסף הן כאלה שרבים לא מקבלים אותו. נוסף על כך, החוק קבע שהתשלום יינתן באיזורים בהם מופעלת תוכנית ויסקונסין. הכנסת ביטלה את תוכנית ויסקונסין. מה עשו אנשי האוצר? ביטלו את התשלום לכל אלה שמגיע להם? למה העניים צריכים להפסיד את הכסף שמגיע להם משום שהכנסת החליטה מה שהחליטה לגבי האנשים שבתוכנית ויסקונסין, שהם לא בהכרח אותם האנשים?
כספי הדיור הציבורי: לפי החוק נימכרו הדירות שבדיור ציבורי לאלה שגרו בהן שנים רבות, אבל הכספים לא הועברו לבניית דירות חדשות לדיור ציבורי.
שכר עובדי הניקיון: ההסתדרות הגיעה בזמנו להסכם עם אירגוני המעסיקים כי שכר עובדי הניקיון יועלה מ-20 שקל לשעה ל-24 שקל לשעה. מי התנגד? נערי האוצר. מסתבר שנערי האוצר הם יותר אנטי-סוציאליים, יותר מאשר המעסיקים שצריכים לשלם את הכסף, שירד מהכנסותיהם. לדעתכם זה היה צעד סביר? אגב, בזמנו היתה גם הצעה (שנפלה) לגבות 90 ₪ עבור טיפול רפואי מן העניים, שמשתכרים פחות מ-2,800 ₪ לחודש, גם כן הצעה שמעידה על רגישות וחמלה.
מע"מ על תיירים והכבדת העול על עתונאים זרים: שתי הצעות שנפלו, אבל היו עשויות להוסיף עוד כמה שקלים לאוצר, ולגרום נזק חמור למדינת ישראל.
הקמת מיתקני התפלה: הממשלה החליטה בשנת 2002 על בניית על בניית מיתקני התפלה שימנעו מפולת בתחום המים. ההחלטה לא בוצעה, משום שבשנה שאח"כ ירדו גישמי ברכה. ההימנעות הזאת גרמה כמעט להרס האקוויפרים במדינת ישראל.
עובדי הקבלן: אחוז העובדים בישראל שהם עובדי קבלן הוא הגבוה בעולם. רבים מעובדי הקבלן אינם מקבלים אפילו שכר מינימום, עובדים בתנאי עבדות ומפוטרים מדי תשעה חודשים. לנערי האוצר היה חלק בכך שהעסקת האנשים ע"י חברות קבלניות הפכה לתופעה כה נפוצה בישראל. יתר על כן תנועת "מעגלי צדק" הציעה שהכנסת תחוקק חוק שיטיל את האחריות על המעסיק האמיתי, כלומר אם הקבלן לא שילם לעובד שלו את כל מה שמגיע לו, המעסיק האמיתי, זה שמעסיק את הקבלן, הוא יהיה אחראי, והעובד המקופח יוכל לתבוע את המעסיק האמיתי. עד כמה שהבנתי, נערי האוצר הכשילו את ההצעה הזאת, ועובדי הקבלן יכולים להמשיך לרוץ אחר הרוח, כשהקבלנים מחליפים את שם החברה, כדי להימנע מלשלם לעובד את המגיע לו.
המאבק של נערי האוצר בחברת החשמל ובכבאים ע"י מניעת כספים כדי שהללו יסכימו לעשות מה שהאוצר דורש – גם אלה דוגמאות לנזק שניגרם ע"י נערי האוצר.
השתתפות האזרחים בהוצאות הבריאות: דומני שגם זה מעשה ידי נערי האוצר (ואולי אני טועה). מאז חוקק חוק ביטוח הבריאות הלאומי עלה אחוז ההשתתפות של האזרחים בהוצאות שלהם לצורכי רפואה. במקביל הגענו לכך ש-13% מהאזרחים אינם רוכשים את התרופות שרושמים להם הרופאים – משום שידם אינה משגת לשלם את ההשתתפות העצמית. זה ניראה לכם מצב בריא?
לסיכום: יש עוד דוגמאות רבות בהן ניתן להאשים את נערי האוצר בהחלטות שחסכו כסף, אבל הביאו לתוצאות לא רצויות, אבל די בדוגמאות שהבאתי להראות שאם הוועדה לא תצליח להקטין את כוחם האדיר של נערי האוצר – לא עשינו שום דבר.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 380,123 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
תגיות: אקטואליה, מחאת צמ`ב, נערי האוצר, כלכלה, ועדת טרכטנברג, חוק ההסדרים, הוצאות טיפול בילדים, דיור ציבורי, עובדי קבלן, הנושא החברתי