אילולא חוויתי את אלה בעצמי, לא הייתי מאמינה, למשמע אזני. הסיפור הוא כדלקמן: היתושות עזבו אותי לעת עתה, גם הנקודות, שבאו בקבוצות. עכשיו חיצים, שבאים מהאוויר. המטרה היא-האף, אך הם מסתפקים ע"י האף ובשפתיים. לא רואים אותם ואם שוטפים את הפנים מיד, הם נעלמים. אני לא יכולה לשטוף את הפנים ועד שמישהו בא אלי... הנעיצה כואבת ואח"כ, אינני יודעת, מה הם עושים. מעולם לא ניתקלתי ביצורים כאלה וחשבתי, שאם אעלה לגובה, אהיה מוגנת מחיות והנה, הן רודפות אחרי. אני ממליצה לכם לקרוא בבלוג שלי את: "אני וחיות אחרות" . http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=1826855
עונש
אני לא דוגלת בעונשים והצלחתי לגדל את שלושת ילדי, בלי עונשים. כשאני אומרת כל יום חזור ושנה את אותם הדברים ומתעלמים מבקשתי, אז אין לי ברירה.
בטל בישלה פעם בשבוע. בזמן האחרון, מאז שיש לה חבר, היא מתחילה במוצ"ש ומסיימת ביום חמישי בלילה. תפסתי אותה, לוקחת קופסאות של אוכל הביתה. אח"כ היא ניצלה את זה, שאני מתקלחת בבוקר יום שישי והכניסה את הקופסאות לתיקה. נמאס לי!
שלחתי SMS לברק, שיוריד לה מהמשכורת 400 ש"ח ורוזי מיד סיפרה לה. כך, שהיא ידעה שבוע קודם. היא סרבה לקחת את הכסף. ביום ראשון, גייל דיברה אתה על כל הדברים, שהיא צריכה לתקן ושילמה לה את כל המשכורת.
אמש הלכתי לישון בשקט יחסי. בין 2:00-3:00 התעוררתי, בגלל שהישבן שלי נצבט והרגשתי כאב עז. ראיתי אור בשירותים ומכיוון שהיינו רק שתינו, רק היא יכלה להיות בשירותים. היא יצאה בלי להביט עלי ולא הביטה במסך שמול הספה. הסתכלתי עליה, כל רבע שעה. היא ישנה שנת "ישרים", עד שש. ניסיתי לעסות את המקום ע"י כיווץ והרפייה, אך זה החמיר את המצב. סבלתי עד שהיא קמה. הסכנה היא-פצע לחץ.