אני מאמין שלא רק אני שמתי לב , אבל העולם הולך במגמת הקטנה.
אנשים מבינים שבמקום לצרוך מוצרים בכמות ובגודל שהם לא צריכים, הרבה פעמים עדיף לקנות בדיוק מה שאתה צריך ואולי אפילו למזער מידות כדי ליהנות גמישות ומאופציה להרוויח עוד דברים אחרים על הדרך.
למי שחשב שאני מדבר על מידות הבגדים של קים קרדישיאן מצפה אכזבה, אמנם גם היא לא קונה חולצות שתוכל "לגדול לתוכן", אבל לא לזה התכוון המשורר.
אז למה כן? הנה כמה דוגמאות.
בשוק המזון
מי לא הסתקרן כששמע לראשונה על המיזם השאפתני סופר קופיקס? הרעיון של לעשות קניות לבית כשכל מוצר עולה 5 שקלים, ללא הפתעות וללא שינויים כנראה קסם להרבה אנשים במדינת תל אביב, אחרת קשה להסביר את התור התמידי שיש מחוץ לסניף בפלורנטין. אבל לא רק המחיר הוא הסיבה למסיבה: מה שהבינו כנראה בקופיקס הוא שהצרכן העירוני המצוי לא באמת צריך ורוצה לקנות את הפיתויים של הסופרמרקטים הגדולים. קנה 2 וקבל 1 מתנה נשמע טוב למשפחה, אבל לסטודנט ממוצע שמעדיף לקנות כמה שהוא צריך ולא לזרוק סתם- החבילות המובנות של קופיקס הן כמו כפפה ליד, כמו ביבי לעם ישראל, כמו ערן זהבי למכבי ונראה לי שכבר הבנתם את משל ה"מין מצא את מינו".
בשוק הרכב
גם בשוק הרכב השתלטות רכבי המיני היא כבר מזמן עובדה מוחשית ולא עוד תאוריה של מדורי הרכב. הKia Picanto שאולי הפכה לסמל של אותו הסגמנט נראית היום בכל פינה ובכל חנייה בשטח עירוני. אני מאמין שלא סתם הצרכן הישראלי מתחבר לרכב כזה. קל לחנות איתו במצוקת החניה העירונית בארץ (ואוי ואבוי אני לא רוצה לדמיין מה יקרה בת"א כשפרוייקט הרכבת הקלה יעלה הילוך), קל לתמרן אותו בתנועה הצפופה על איילון וגם צריכת הדלק היא לא של רכב כבד ומסורבל. אפילו קראתי לאחרונה שהושקה גירסא של הפיקנטו עם מנוע יותר קטן- כנראה שמדובר בעוד ניסיון לתת תמחור לכל בית לרכב שהדרישה אליו גבוהה.
בשוק המוזיקה
אמנם אני כנראה עוד אחרון הדינוזאורים שקטנה דיסקים, אבל גם אני עם כל הרצון הטוב להציל את תעשיית המוזיקה כבר קונה רק אלבומים ישראלים (כי הבריטים גם ככה עשירים מספיק, לא?). הדילמה של האם להוריד אלבום וליהנות ממנו מיד ועכשיו או האם להשקיע 50 שקל בשימור תעשיית המוזיקה היא דילמה שאני מאמין (או לפחות מקווה) שעברה על רובינו פעם אחת. אז מה עשו APPLE? קנו כמות ענקית של מאגר אלבומים, הציעו ללקוחות לעשות מנוי חודשי בסדר גודל של 10 דולר וליהנות מכמות אינסופית של מוזיקה, תו"כ ידיעה שהתמלוגים מגיעים לאמנים ולא לTORRENT. מי ששואל איפה מגמת ההקטנה פה- מוזמן אלי לבית לראות מה אפשר לעשות עם שידה של איקה ואוסף של קרוב ל250 דיסקים (:
אז אני מאמין שאת הנקודה שלי הצלחתי להעביר-
"הגודל לא קובע" זה מעבר לקלישאה , זו כבר ממש מגמה עולמית.