הירוצו שניים יחדיו בלתי אם נועדו.?
כן , זה נכון! גם אני רצתי במרתון תל אביב!
זוכרים את הרשומה שלי , אני עוד ארוץ`? אז אל תגלו לאף אחד ובעיקר לא לבלשים החרוצים והנחושים של חברות הביטוח, גם אני ר צ ת י ! ש`ש`ש` זה סוד כמוס!
יחד איתי רצה כמובן גם `פרקי` האחת שלי שהייתה מאד לא מרוצה, בלשון המעטה, מכל המהומה . היא לא אוהבת את המשפט `נפש בריאה בגוף בריא` לדעתה הוא נדוש ובנאלי.
היא תומכת מאד במשפט, `נפש חולה בגוף חולה` .ולכן היא עשתה ככל שעלה בידה, לשים לי מקלות בגלגלים, כלומר, לשים לי אבנים ברגליים. אז אם במקרה ראיתם אישה עם תלתלים שמתיימרים להיות אדמוניים, רצה עם רגליים שבקושי מתרוממות `מהקרשים` ויש לה חיוך רחב ואולי קצת טיפשי , שמרוח לה על הפנים, יתכן שראיתם אותי.
והייתה לי ההרגשה נהדרת,נפלאה ,כזו שגורמת לך לראות כמה יפה הוא העולם שמישהו ברא,כמה אדיר הוא הרצון האנושי שאין לו גבולות ויש לו המון כוח. והכוח הזה הוא עוצמתי ביותר, כשהוא מנותב לכוון הנכון.
ואיזה יום חג נפלא היה אותו יום , יום חג מפני שחג הוא סמל המבטא משמעות ואתמול היה זה יום החג של ניצחון הרוח על הגוף .של ניצחון האחווה , האנושיות והסובלנות . כלומר נציגותיה האמיתיות של הדמוקרטיה.
והפרגון והתמיכה ,היו שם בשפע ועטפו אותי בהמון אהבה.והאהבה הזו המסה את האבנים שהיו לי ברגליים והרימה אותן גבוה יותר , לכיוון השמים.
השתתפתי במרתון כחלק מקבוצה מיוחדת של אנשים נפלאים, חלקם נקראים חברים והם כמוני ,פשוט נכים . וחלקם אנשים צעירים ומבוגרים, נשים וגברים שנקראים מתנדבים והם מהווים את ההוכחה היפה ש אדם לאדם הוא אדם!
וראיתי המון גיבורים וגיבורות, כאלו שגופם אולי לא עומד ב`תו התקן` אך רוחם איתנה !
ומשום מקום הופיע לו לפתע פתאום, שירו של שאול טשרנחובסקי, `אני מאמין`
והתחלתי לשיר תוך כדי ריצה, `כי עוד אאמין באדם ,גם ברוחו רוח עז`
"היילכו שניים יחדיו בלתי א ם נועדו" נאמר בספר עמוס,
אני לא יודעת אם מרתון תל אביב תכנן לרוץ איתי אבל הוא ארח אותי בהמון אהבה.
ונכון שלאחר המרוץ הרגליים שלי פתחו בשביתת מחאה ואיימו שישביתו אותי לתקופה ארוכה אבל למחרת בבוקר הן קמו עם התחלה חדשה , שכחו מאיומי השביתה ורמזו לי שהן אפילו מוכנות לשקול בחיוב עוד ריצה...
כמובן שהבהרתי להן שאין מקום לדאגה , ואנחנו ממשיכות הלאה לריצה הבאה!
`אני עוד ארוץ` זו הייתה המחשבה שחלפה לפני כמה חודשים בראשי , קלילה ויפה ואני הגשמתי אותה והפכתי אותה לעובדה ברורה ומוצקה!
וגם כעת כשחלפו כבר יומיים ,אני עדיין מרגישה את הקסם ההוא הנפלא ,שזרם שם בשפע ויצר מציאות מופלאה. כי לרוח האנושית , שלא כמו לגוף האנושי, אין גבולות, והיא חזקה ויפה ו...חופשייה!
`כמו ציפור, את חופשייה, רוצה לגעת בשמיים`
ואני חשתי לכמה רגעים שנגעתי בהם.
תודה ענקית לעמותת אתגרים , לגיא בן דור המקסים שהנתינה והאהבה לזולת מכוונות את דרכו בעולם .
תודה ענקית לרז המקסימה , המדריכה האישית והצמודה שלי שבלעדיה `אני חצי בן אדם`
ולכל המתנדבים הנהדרים שמעשיהם היפים מחממים את הלב ונותנים כוח להמשיך הלאה .
ומסירה את הכובע בהערצה גדולה לכל שותפיי לדרך הקשה , חלקם בכסאות גלגלים אך רוחם איתנה , איתנה!
תודה אחרונה לבעלי , שותפי לחיים ולדרך , שליווה אותי ורץ לצידי והיה פשוט מאד שם,איתי!
אדם לאדם א ד ם !