באיחור קליל של יומיים, הנה פיק יום הולדת קצר וחביב לפרסי, שמבחינתי תמיד יחגוג שבע עשרה. קצת פרטים:
פאנדום: פ"ג כמובן
תקופה: פוסט דם האולימפוס, מכיל קצת ספויילרים, למי שלא קרא/ה את דם האולימפוס (מה לעשות, אי אפשר בלי)
שיפים: כל הרגילים, בלי ליאו/קליפסו אבל עם רמיזות לתאליה/ריינה ולסולאנג'לו
אורך: 444 מילים
תהנו.
~.~
כחול.
זה היה הדבר הראשון שפרסי ראה כשהתעורר. כחול. הכל היה בצבע כחול. הביתן, המיטה שלו, העצים בחוץ והאור שנכנס דרך החלון. אפילו ההיפוקמפוסים מהארד השמימי שטייסון בנה היו כחולים.
פרסי צבט את עצמו. כמובן שהוא היה חייב לעשות את זה חזק בלי להתחשב בעובדה שיכול להיות שהוא ער. אז זה כאב. מאוד. מקלל בשקט ביוונית עתיקה הוא נזכר שזה יום ההולדת שלו. מה שגרם לו לקלל עוד, את עצמו על זה ששכח, ואת העולם על זה שהוא כחול. כי נכון שכחול זה צבע יפה, אבל זה גרם לו לצבוט את עצמו חזק ולהטיל ספק בשפיותו.
דלת הביתן נפתחה. פרסי זינק מהמיטה שלו.
"אנבת'." הוא אמר בהקלה. "את לא כחולה."
אנבת' נראתה משועשעת מאוד. פרסי קצת כעס עליה (רק טיפ-טיפונת) על זה שהיא לא לוקחת ברצינות את הבהלה שלו שהיא תהיה כחולה. פשוט אם היא הייתה כחולה השיער שלה לא היה בלונדיני ומקסים, העיניים המהפנטות שלה לא היו אפורות והעור שלה היה גם בגוון כחול. זה היה הופך את אנבת', ובכן, לפחות אנבת'ית.
"יום הולדת שמח, מוח אצה." היא חיבקה אותו.
"בגלל זה הכל כחול?" אנבת' גילגלה עיניים.
"אתה אוהב כחול, לא?" פרסי הנהן הנהון לא מחייב וממלמל בשקט, כדי שאנבת' לא תשמע, שלא כל העולם צריך להיות כחול, רק האוכל שלו.
"אל תדאג, הכל יחזור להיות רגיל אם תבקש, והביתן שלך מחר בבוקר. ועכשיו בוא, פייפר והאחרים הכינו עוגה."
"אני מקווה שהם יודעים להכין עוגה," אמר פרסי ונגרר אחרי אנבת' הצוחקת אל מחוץ לביתן.
*
העוגה הייתה מוצלחת. היא הייתה טעימה, ויותר חשוב מזה, כחולה. טוב, מבפנים היא הייתה בצבע כחול-ירוק כזה, אבל בחוץ הייתה עליה קצפת כחולה לגמרי וקילשון אכיל בצבע כחול ומספר שבע עשרה אכיל בצבע כחול, ואפילו זיקוק כחול.
זה היה נהדר, לעשות פיקניק ליד האגם עם החברים ולצחוק. ולאכול ארוחת בוקר כחולה לגמרי, כמובן. הייזל ופרנק הגיעו ממחנה יופיטר יחד עם ריינה על אריון ("הם מסוגלים להסתדר בלי פראיטורים למשך כמה שעות," אמרה ריינה. "זה לא שאוקטביאנוס נמצא שם," הוסיף פרנק). גם תאליה הגיעה ("הייתי בסביבה, ולמה לפספס מסיבה? מזל טוב פרסי."), פרסי גם שם לב שהיא הייתה קרובה מאוד לריינה ותהה אם קורה משהו בין השתיים. ניקו היה שם גם הוא, ונראה היה שהוא מרגיש יותר בנוח ליד פרסי ואנבת' אחרי שהודה שהיה מאוהב בפרסי. וחוץ מזה, היה לו את וויל סולאס עכשיו. רק ליאו היה חסר, וזה קצת הרס את מצב הרוח הכללי, אבל פרסי לא נתן לשום דבר להפריע לו להיות שמח באותו יום.
"פרסי, בוא הנה רגע!" קראה אנבת'. "תיצור רסס מים בבקשה," אמרה כשהתקרב. מבולבל טיפה, הוא עשה כבקשתה. אנבת' השליכה דרכמת זהב ברגע שנוצרה קשת, ובעוד פרסי תוהה למי היא כבר מתקשרת פניה של אימו הופיעו. אין ספק, אנבת' ידעה בדיוק מה עוד צריך כדי להפוך את יום ההולדת שלו למושלם עוד יותר.
~.~
ת"ב / מזל טוב לפרסי / עוגה כחולה?