עד לפני ארבעים-חמישים שנה הרבה בני אדם עבדו באותו מקום ובאותו מקצוע במשך שנים רבות – מתחילת הקריירה ועד היציאה לפנסיה.
בשנים האחרונות, עם העלייה בתוחלת החיים והתרחבות קשת המקצועות בעולם, רבים מהאנשים מתחילים בקריירה שנייה בגיל מאוחר יחסית.
בעולם ההייטק התופעה בולטת עוד יותר, וזאת מכיוון שאנשי ההייטק הם אינטליגנטיים, דינמיים, צעירים בנפשם ואין להם כל סיכוי למצוא עבודה בהייטק לאחר גיל ארבעים (או ארבעים וחמש או חמישים... תלוי לפי איזה גרסה).
אז איך בוחרים קריירה שנייה?
כדי לבחור בקריירה שנייה מוצלחת צריך לנצל את הכישורים שצברנו במהלך שנות העבודה, גם אם הם לא קשורים ישירות לקריירה הראשונה. קשה למצוא מקצועות לא הייטקיסטים בהם יכולת תכנות ב-JAVA תהיה שימושית, אבל יש עוד כישורים רבים ומגוונים שהייטקיסיטים צוברים במהלך השנים.
כדי לבחור בקריירה שנייה מוצלחת צריך לנצל את הכישורים שצברנו במהלך שנות העבודה, גם אם הם לא קשורים ישירות לקריירה הראשונה. קשה למצוא מקצועות לא הייטקיסטים בהם יכולת תכנות ב-JAVA תהיה שימושית, אבל יש עוד כישורים רבים ומגוונים שהייטקיסיטים צוברים במהלך השנים.
להלן כמה דוגמאות למקצועות אפשריים:
מבקר מסעדות – כידוע, אחת הדילמות הגדולות העומדות בפני הייטקיסטים (בעיקר אבל לא רק באזור הרצליה פיתוח או רמת החייל) היא באיזה מסעדה לאכול ארוחת צהרים. במהלך השנים צוברים אנשי ההייטק ידע וניסיון רבים בבחירת מסעדות ובבחירת המנות המיטביות בארוחה. אין ספק שכישורים אלה הם כמעט כל מה שדרוש למבקר מסעדות מצליח.
בריסטה – למען הבודדים שלא מכירים את המושג (לא, אני לא מתכוון אלייך. ברור שאתה יודע), בריסטה הוא מוזג המתמחה בהכנת משקאות קפה. הייטקיסט ממוצע מכין במהלך שנות עבודתו בין חמש לעשר כוסות קפה ביום . ניסיון רב ערך זה מכין אותנו היטב לקריירה השנייה.
תרגום אנגלי-עברי – במהלך השנים אנשי הייטק צוברים ידע עשיר בתרגום. כמה דוגמאות שלא מוכרות למי שלא שייך לעולם ההייטק הן:
To compile - לקמפל
To debug - לדבג
To deliver – לדלבר
על המשקל הזה כבר קל מאוד לתרגם כל מילה כמעט... למשל – To charge – לצ'רג'ג'
על המשקל הזה כבר קל מאוד לתרגם כל מילה כמעט... למשל – To charge – לצ'רג'ג'
קידום אתרים – מקצוע זה יכול להיחשב כאחד ממקצועות ההייטק, אבל רק מיעוט קטן מהייטקיסיטים עובדים בו תמורת משכורת. רוב ההייטקיסטים למעשה מתייחסים אליו כתחביב ובשעות העבודה גולשים באינספור אתרים מקצועיים יותר או (הרבה) פחות. באמצעות תחביב זה אפשר בקלות לרכוש את היכולת להבין איזה אתרים הם יותר פופולאריים (פייסבוק כדוגמא) וכיצד הם רכשו את היכולת הזאת (להיות צוקרברג למשל)
כתיבה וקריאה של מיילים – חייבים להודות שבימינו האדם הממוצע מקדיש זמן רב מחייו לקריאה וכתיבה של מיילים. מיילים הם חלק בלתי נפרד מהחיים החל מגיל הגן ועד לקבר. סביר להניח כי הייטקיסטים מקדישים לפעילות זאת זמן ארוך יותר מהממוצע ולכן צוברים מומחיות בלתי מבוטלת בנושא. בעבר אנשים עסקו באופן מקצועי בכתיבת מכתבים ואפילו בהקראתם. הגיע הזמן לחדש את המקצוע, להתאים אותו למאה ה-21 ולהציע את שירותינו בכתיבת וקריאת מיילים.
ייעוץ לבחירת בגדים – בחברות הייטק רבות נהוג לא להקפיד על הלבוש, או בעצם להקפיד מאוד על לבוש לא מוקפד – מכנסיים קצרים וסנדלים הם צו האופנה בקיץ. לעומת זאת, בפגישות עם לקוחות בחו"ל פעמים רבות מוצא את עצמו ההייטקיסט לבוש בחליפה על פי כל כללי הטקס. עושר כזה של תלבושות בסביבת העבודה סולל את הדרך לקריירה בתחום ייעוץ להלבשה נכונה (או בעיקר – מה לא ללבוש)
פסיכולוגיה – לאחר שנים רבים של איתור ותיקון באגים בתכניות הגיע הזמן להתחיל לאתר ולתקן באגים בבני אדם – בהחלט אפשר להתייחס לבני אדם כאל תכניות מחשב סבוכות במיוחד. (המלצה זאת רלוונטית לאנשי תכנה. אנשי החומרה שבינינו יכולים באופן דומה להתחיל לעסוק ברפואה)
השמת כח אדם – כידוע, רוב ההייטקיסטים עוברים חברה מדי כמה שנים. לפני שהייטקיסט מתקבל לחברה חדשה עליו לעבור סדרת ראיונות ומבחנים הכוללים בין השאר פגישות עם פסיכולוגים, גרפולוגים ופותחים בקפה ומשימות קשות כמו ציור עץ, כתיבת סיפורים (על ילד עצוב עם כינור) ובניית מגדלים מלגו או מקלפים.
חשוב לזכור גם שמספר הראיונות והמבחנים מוכפל במספר החברות אליהן ההייטקיסט מנסה להתקבל.
כתוצאה מכך הייטקיסט ממוצע יכול בקלות רבה לעבור לצד השני של המתרס ולהתחיל לשאול את השאלות הקשות ("מהי התכונה הרעה שלך?") בעצמו.
חשוב לזכור גם שמספר הראיונות והמבחנים מוכפל במספר החברות אליהן ההייטקיסט מנסה להתקבל.
כתוצאה מכך הייטקיסט ממוצע יכול בקלות רבה לעבור לצד השני של המתרס ולהתחיל לשאול את השאלות הקשות ("מהי התכונה הרעה שלך?") בעצמו.
אימון אישי – בשנים האחרונות מקצוע האימון האישי צובר תאוצה. נראה שעל כל אדם הזקוק לסיוע קיימים לפחות שני מאמנים אישיים (שלפחות אחד מהם זקוק לאימון אישי).
קריירה ארוכה (לפחות חמש שנים) בהייטק יכולה לשמש כמקפצה מצוינת לתחום האימון האישי – ובעיקר לתחום האימון האישי לבחירת קריירה: בנוסף לכך שההייטקיסט הממוצע עבר חברות רבות וראיונות רבים עוד יותר (ראה סעיף קודם) הוא יכול מניסיונו העשיר להסביר למתלבטים באיזה קריירה לא לבחור אם הם רוצים להמשיך לעבוד מעבר לגיל ארבעים.
קריירה ארוכה (לפחות חמש שנים) בהייטק יכולה לשמש כמקפצה מצוינת לתחום האימון האישי – ובעיקר לתחום האימון האישי לבחירת קריירה: בנוסף לכך שההייטקיסט הממוצע עבר חברות רבות וראיונות רבים עוד יותר (ראה סעיף קודם) הוא יכול מניסיונו העשיר להסביר למתלבטים באיזה קריירה לא לבחור אם הם רוצים להמשיך לעבוד מעבר לגיל ארבעים.
לסיכום: כל מי שחושב שאנשי הייטק לא יכולים למצוא עבודה לאחר גיל ארבעים טועה. יש בפנינו אופציות רבות כל עוד נשמור על ראש פתוח. (גם מאבטח בקניון וקופאי בסופר הן אופציות!)
והרשומה המומלצת היא - איקוד דה לוס וינוס טנריף7 - בבלוג של מנורה