איש אחד היה במושב והאיש היה חי, חי מאוד, ולו אשה וארבעה ילדים ושלושה אחים ואב ואם, וכולם נטועים בנחלה באדמות הישוב .
והאיש אהב לבשל לאנשים, ואף לימד את ילדי הגנים לבשל...
ופתאום, ביום מר ונמהר מת האיש, ושירת חייו באמצע נקטעה.
האם להקים לו מצבת אבן מתה בבית המתים? (בית הקברות) והרי הוא היה חי כל כך...זה כל כך נוגד אותו...
תרמו ההורים חלקת אדמה מהנחלה - אדמה חיה, רוחשת חיים
נטעו בה עצי פרי ,שתלו צמחי תבלין
ובמרכז החלקה בריכה כ3 מ"ר, מרוצפת חלוקי נחל צחורים ובלבה אבן ענק שחורה אפלה - ככוחות האופל שלקחו את האיש - ומים נובעים מהאבן, נפרשים עליה במסך טיפות חסד מנצנצות זורמות.
והאבן חיה,פועמת כלב פועם
והגינה חיה,ואנשים באים לשם וחיים
כך החיים מנצחים את המוות... צ
"איפה יש עוד אנשים כמו האיש ההוא..." (אבל לא כערבות הבוכיות - כי היה מלא שמחת חיים)
