התמכרות

מכרי נוהגים להגיד שניתן לרצחני ללא שימוש בכלי הרג כלשהוא - פשוט לוקחים ממני את הספרים ,ואני גוועת כצמח ללא מים...

עוד בילדותי, כאשר בכיתה א' אבי הביא לי ספר קריאה - גמעתי אותו בנשימה אחת, ואחר כך לפי פקודתו המפורשת והבטחתי לו - קראתי כל יום עמוד אחד...

בגרתי ועליתי כבר לכיתה ה' ואף ו'

כל השכנים בחצר אמרו לסבתי : הילדה תיטרף עליה דעתה- היא קוראת יותר מידי

ואני עמדתי במריי, וקראתי את דברי ימי עולם של גרץ ואף את דובנוב ( הסדרה היתה מצוייה אצלנו בבית) ואף על אנציקלופדית "מעין" ( יש מי הזוכר?) לא פסחתי

 בחשמל מיעטו להשתמש בימים ההם, וכדי לפצות את עצמי קמתי עם שחר וקראתי עד שהיגיעה השעה ללכת לבית הספר.

 כאשר נסענו מידי קיץ לבקר את דודתי יוכבד בבת ים, קצתי בחיי מפני הצקות כל סובבי. קפצתי לגג עם הספר "היידי בת ההרים" הם יכלו לקרוא בשמי כאוות נפשם - אני לא ירדתי מהגג עד הערב - כמובן שידעתי מה צפוי לי ברדתי , ואמנם כך היו פני הדברים - כאשר ירדתי קיבלתי "מנה"

אלה היו ימי "פוליאנה" "האסופית" ו"יתומה" - כמובן שהזדהיתי עם אן שרלי אדומת השער והתאהבתי בג'ילברט בלייט - למרות ששערי שחור כעורב....

הגעתי לכיתות ז'ח' ונשביתי בקסם הספרות הרוסית הקלסית, טולסטוי דוסטוייסקי וטורגנייב היו חברי הטובים

, שמתי פעמי - ילדה בחצאית ארוכה וצמה ארוכה עוד יותר המשתלשלת על גבה - והולכת לבית המקדש הפרטי שלי - לספרית בני ברית ליד רחוב שטראוס ( עד היום אני מסוגלת לצטט קטעים מספריהם של הקלסיקנים הרוסים בע"פ - חייתי את גבורי הספרים אני הייתי נטאשה מ"מלחמה ושלום*, גם גרושינקה מ"האחים קאראמזוב" וגם אנה קרנינה וקיטי שטרבצקי מ"אנה קרנינה"

. ואחר כך גיליתי את "זעקי ארץ אהובה" על  דרום אפריקה, על רגבי האדמה האדומים כדם,

וכמו כן התידדתי עם יד הנפץ ווינטו מספרי קרל מאי ,ונסעתי לארצות רחוקות עם זול וורן יחד עם טוביאס פוג ב"מסביב לעולם בשמונים יום" וגם עם "ילדי רב החובל גרנט" וקפטו נמו הבודד ב"שמונים אלף מיל מתחת למים"

ובתיכון זרח עלי כוכבה של איין רנד, "כמעין המתגבר" היה לי כמעט כתנ"ך, ואת הקריאה ב"מרד הנפילים" לא יכולתי להפסיק - "הברזתי" מבי"ס...

ונותרתי שבויה בקסם הקריאה המאפשרת לי לחיות בחלומות ,לצאת מהשגרה, ואם רע לי  - להיות מאושרת דרכה 

 קחו ממני את הספר - הרגתם אותי...

( ספרים שקראתי בשנים האחרונות - ניתן לסקור את רשימת הרשומות תחת הכותרת: את אשר אהבתי 

לאחרונה סייתי את "כאב" של צרויה שלו , ולפניו ספר שהותיר עלי רושם בל ימחה והניב שתי רשומות שפורסמו רק לאחרונה: "הבשורה על פי יהודה" מאת עמוס עוז

*כדאי להקליד בגוגל ולקרוא: פנינים באפר מלחמה ושלום טולסטוי