בקיצור: הספר הנשכח של בנימין ריבק, אבא שלי – מעורר התלהבות $$$ [4573]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
אישה צעירה הולכת ברחובות תל אביב, והנה היא רואה על הריצפה חפץ אדום. "מתוך אינטואציה או חמדנות" היא מרימה את החפץ האדום, ספר – ומכניסה אותו לתיקה. כשהיא בבית היא מוציאה את הספר ומנסה להבין מה הדבר הזה שנקלע לה בדרכה באופן כל כך בלתי צפוי. יעל דן, זה שמה, מביטה בספר. "מילון רפואי, עברי - אנגלי, מאת הרוקח ב. ריבק מ.ר., 1966" – זה הספר שהיא מצאה. היא פותחת את הספר המוזר ומעיינת בו – ומוצאת בו אוצרות. בין הערכים הרפואיים, היא מגלה טקסטים שמדברים אליה, שמקסימים אותה.
פה אני אעצור לרגע ואומר כמה מלים על המילון הזה. זה מילון רפואי שנכתב ע"י בנימין ריבק, ע"ה, הוא אבא שלי. הוא עבד עליו כמה שנים, אסף חומרים מכל המקורות האפשריים, ואז הדפיס אותו ומכר אותו. הוא מכר אותו במכירה אישית. "סטימצקי" סירבו למכור אותו בסניפיהם. כמו את "ספר התרופות", אותו כתב לפני כן, הוא הסתובב בארץ, עבר מרופא לרופא, מרוקח לרוקח ומספריה רפואית אחת לשנייה, ומכר אותו. הספר זכה אז לתשבחות. בינתיים עברו שנים. מחלות חדשות הופיעו ומונחים חדשים נוצרו. המילון נעשה מיושן, ואבא שלי הלך לעולמו ולא הגיע להוציא מהדורה מעודכנת שלו, כפי שהיה תמיד עושה. המילון נשכח. הספר נשאר רק במרתפי שש ספריות, עם הספרים שאין להם דורש. בינתיים יש אינטרנט, ומי שזקוק למילון – מחפש את התשובה באינטרנט. והנה, 52 שנה אחרי פרסומו של המילון, 26 שנה אחרי מותו של אבי, מישהי מגלה מחדש את הספר הנשכח הזה.
יעל דן הראתה את התגלית שלה לחברה אורי ויינשטין וגם הוא נידבק בהתלהבות. הם הלכו לאינטרנט וחיפשו בגוגל את "ב. ריבק". הם מצאו את ישראל ריבק, חיים ריבק, יהונתן ריבק, אליהו ריבק, דוד ריבק, הדס ריבק, נעלי ריבק בע"מ, ועוד עשרות "ריבק"ים אחרים, אבל לא ב. ריבק. הם גילו שהמילון עדיין נמצא למכירה באתר של ספרים ישנים, וממנו למדו שהמחבר שמו בנימין ריבק. חיפוש של השם המלא הוביל אותם אל הבלוג שלי, שבו אבא שלי מופיע בתשעה פוסטים, כולל המאמר אבא שלי – רדיו, בית מרקחת ואנציקלופדיה, שבו ניזכר המילון הרפואי שבידיהם.
הם יצרו אתי קשר, ואז הם באו מירושלים לבאר שבע ונפגשו אתי ועם הבן שלי, צלי, הנכד של בנימין ריבק,
שהכיר אותו היטב. ישבנו שעות וסיפרנו להם סיפורים על אבא שלי, כל מה שאנו זוכרים – והם הקשיבו בהתלהבות.
זה סיפור, שהתיאור "המקרה החריג" קטן עליו. אם הייתם באים ומספרים לי את הסיפור הזה, לפני שיעל דן התקשרה אלי – הייתי אומר שאין סיכוי שהספר משנת 1966, שנישכח לחלוטין – יצוץ פתאום מתהום הנשייה.
והרי לכם הסיפור, כפי שיעל דן מספרת אותו:
שִׁיר הוּא דָּבָר
שֶׁאֲנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר
לְאַחַר שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אוֹתוֹ
כְּשִׁיר אוֹ כְּלאשִׁיר
אֲבָל מְפַרְסֵם אוֹתוֹ כְּשִׁיר
וְעַכְשָׁו תִּקְבְּעוּ מֵחָדָשׁ מַזֶּשִׁיר"
דוד אבידן
50 שנה נח בעולמנו מילון רפואי, עברי - אנגלי, שתורגם על ידי הרוקח בנימין ריבק. לקראת תום השנה ה51, באחד משיטוטי ברחובות תל אביב מצאתי ספר אדום גדול ועליו כתוב באותיות זהב ״מילון רפואי״, הכנסתי אותו לתיקי מתוך אינטואציה או חמדנות, עדיין לא ידעתי שבתוכו אמצא תיבת ניסים.
המילון בנוי בצורה פשוטה, מטרתו לתרגם מושגים באנגלית לעברית. כל עמוד מחולק לשלוש טורים. כל טור מחולק על ידי הבדל השפות לשתיים. כלומר, בכל טור מצד שמאל - מילת תיאור המושג באנגלית (על פי סדרABC ), לצידה - מילת תיאור המושג בעברית. תרגום מתומצת, מזכיר בצורתו אינדקס.
החל מהדפדוף הראשון במילון, הבנו שבין המושגים העבריים, חסרי ההקשר, כביכול (הרי המילון עובד על פי סדר האותיות הלועזיות), מסתתרים צירופים פואטיים.
מעשה התרגום כמרקחת אותיות. בין מושגים רפואיים שנשארים אילמים לאישה אשר לא רופאה, נעשה שימוש במילים שאינן בעלות קשר ישיר או הגיוני לרפואה. בין שמות המחלות וכלי הניתוח, מסתתרים שירים קטנים. שירים על גוף, על חיי היוםיום, על חוסר ביטחון ואפילו על תשוקה בלתי ממומשת לכתוב.
בימים אלו, אורי ויינשטין ואני מנסים להוציא לאור את כתביו המוחבאים, כל שיר הוא נס, וניסים מסתתרים בכל עמוד.
יעל דן
אוקטובר 2018
עוד
ועכשיו גם אתם מוזמנים לקרוא את אבא שלי – רדיו, בית מרקחת ואנציקלופדיה בכתובת:
עם הסיפור השלם על אבא שלי.
האם היא צודקת?
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 851,856 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: בנימין ריבק, בלוג, שירה, רפואה, צלי רגב, המקרה החריג, ספרים,