1.
אבני יסוד בהנהגה של המושבה רעננה. שנות הארבעים. שורה תחתונה מימין: אשר גולדרינג, יחיאל סוכן, פנחס זינגר, גולדפרב, חיה מונמן, יצחק שפירא, משה מנושביץ. חסר זיהוי, שמעון רוכברגר.
שורה עליונה: שראל מייטליס, צבי רביץ, יהודה ברזלי, מונמן, חסר זיהוי, יעקב אופנהיים, זליג שנקמן. (ותודה לצפרירה שנקמן על העזרה בזיהוי.
2.
ראש המועצה המקומית של רעננה , ברוך אוסטרובסקי (יושב באמצע) עם חברים למועצה. מישהו מזהה? (מאגר תמונות רעננה).
f כיתוב חלקי שנתקבל :שורה תחתונה: ברוך ברוידא (ראשון מימין), צבי לבהרי (שני מימין), שורה עליונה (נפתלי רכניץ).
3.
ישיבת המועצה המקומית רעננה לציון 50 שנה להקמת המושבה. בשורה הקידמית מימין: דוד ציפמן, חיים צבי, דוד הבר, אברהם דיאמנט, בנימין וולפוביץ ראש המועצה שבתקופתו (1982) , הוכרזה רעננה לעיר, יוסי רביד הרב יצחק פרץ.
4.
ישיבה היסטורית במועצה המקומית רעננה עם נציגי הכפר הערבי השכן חרבת עזון. 1938. תקופה בה המאורעות בארץ שמקורן בהתפרעויות של הערבים היו בשיאם. לאחר נטישת כפר ע"י תושביו במלחת השחרור, ה"סברס" שתחמו את הרחוב המרכזי של הכפר, היו נמכרים על ידינו במושבה, כשכותב שורות אלו נמנה על ה"מוכרים". בין יתר הרעננים שנראים בתמונה: זאב סגל בנימינוביץ, ולויתן. נזכרת יעל שנקר: " זכורה לי הייטב התקופה שבה עברו שוכני חירבת עזון ברחוב יהושע עם פירותיהם הטובים , סברס, תאנים, ענבים ןאבטיחים .צבעם , טעמם וריחם היו בטעם גן עדן.
(תמונה מארכיון תמונות).
5.
רעננה הופכת לעיר. שר הפנים המיתולוגי , יוסף בבורג, מכבד את האירוע בנוכחותן. 1982. בנימין וולפוביץ, , שעמד בראש הרשות במשך 20 שנה (1969-1989,) הוא האיש שבתקופתו הפכה המושבה לעיר. כאן הוא נראה לוץ את ידיו של בורג.
6.
הרב אפרים סוקולובר (רבה הראשי של רעננה לאורך שנים , נואם. הרב נפטר מהתקף לב על דוכנו בבית הבכנסת המרכזי, ערב יום ההעצמאות ה-20 של מדינת ישראל (1968), כשמילותיו האחרונות הן: אין אפשרות להביע את שמחתנו לעצמאותה ה-20 של מדינת ישראל. בפרעות תרפ"ט (1929) שהה הרב רב הזכויות בבית אליעזר סלונים בחברון. כ-25 יהודים נרצחו, אך הרב סוקולבר,ששכב יחד עם אשתו פאני מתחת לגופות ניצל יחד עם אשתו.
7.
ילדי כפר בתיה חוגגים ב-1948 .כפר הנוער כפר בתיה, השוכן במערב רעננה בסמוך לפארק רעננה, הוקם ב-1947 לילדים ניצולי שנה. הוא נקרא על שם בתיה גוטלספד, נשיאת הסתדרות נשות מזרחי בארה"ב . מייסדו ומנהלו הראשון היה חיים צבי אנוך (1903-1977). בהמשך נוסף לשמו אמי"ת , ע"ש הרשת החינוכית המפעילה את מוסדות החינוך הדתיים. כיום יש בו חמישה מוסדות חינוך שונים וכן בית כנסת.
8.
חדר מלאכה בכפר בתיה בשנים הראשונות של כפר הנוער. 
9.
כיתה ח' מחזור תש"ח בביה"ס העממי ברעננה. בשורה השנייה מלמעלה המורים. מימין: צבי אריגי, צעירה רזניק, צבי אפשטיין, בן-ציון זלטין-זיו (המנהל), ישעיהו ברטוב, מגד. 
10.
חנוכת בית ההסתדרות ברעננה 1955. יושב במרכז מזכיר מועצת פועלי רעננה מיכאל פסוויג. לידו: חנה זלטין-זיו. נראים בתמונה גם , בין השאר, ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר, ראש עיריית פתח תקוה פנחס רשיש וראש עיריית כפר סבא מרדכי סורקיס. יושב שני משמאל: אלכסנדר גולדברג-הרפז, ממנהיגי הפועלים הבולטים במושבה. עומד שני משמאל: זליג שנקמן, מהבולטיםב בהנהגה של המושבה.
11.
השוק הישן של רעננה ששכן בתוך מרכז מסחרי שכלל, בין השאר, חנות גלנטריה ואיטליז. הוא השתרע בין הרחובות בורכוב ומכבי , בחלק הצפוני. (ארכיון תמונות). 
12.
משפחת ברדך עלתה מגרמניה ב-1938, על רקע סגירת השערים המתקרבת, והתישבה במושבה. צביקה ברדך, נציג דור ההמשך הראשון, ראשון מימין. אחד מנציגיה, צביקה ליברמן, טייס. (ישראל נגלית לעיין). 
13.
פורים ברעננה תרפ"ח 1928 ליד בית העם. רעננה בת 6. פריט 13 בפוסט (ארכיון תמונות).
14.
מחנה העולים של רעננה שהוקם בצפון המושבה כדי לקלוט ניצולי שואה שהגיעה למושבה רעננה. קצת לפני המחנה הוקם בסמיכות זמנים שיכון חיילים משוחררים שקלט משפחות של חיילים ששירתו בבריגדה. פריט 14.
15.
ראש המועצה המקומית רעננה, ברוך אוסטרובסקי ותושבי המושבה, מקבלים את נשיא הההסתדרות הציונית, חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל. שנות הארבעים. (ארכיון תמונות).
16.
חשבתם שבכפר הערבי חרבת עזון, שנשק לרעננה, בקציה הצפוני של המושבה, לא ישבו מעולם יהודים, אז טעיתם.
וכך מצאנו בנוסטלגיה און ליין:" בשנת 1949 אבא ז"ל אברהם אפרים עלה לארץ מרומניה מהעיר פוקון כילד ושמו אותו עם המשפחה בחרבת עזון ברעננה וגם אמא שתהיה בריאה עלתה לארץ מפרס ב-1949 עם המשפחה ." חרבת עזון ננטשה ע"י תושביה הערבים ב-21.12.47, מחשש להתקפה יהודית עליה. בהמשך נהרסו כל בתיה , כשהשריד האחרון היה שרידיו של מסגד. כיום נמצא במקום הקאונדרי של רעננה. ואגב בשום תיעוד, כולל הויקיפדיה, לא מצאנו זכר להתגוררותם של יהוים במקום שהיה פעם הכפר.
17.
בנות היחידה הנודדת של ההגנה ברעננה. החלטת מפקדת ההגנה במושבה היתה להקיף אותה בטבעות של עמדות הגנה חפורות בנקודות תצפית . כ"כ הוקמה יחידה נודדת. שנות הארבעים המאוחרות. (מאגר תמונות).
18.
משפחת אנקר המורחבת ברעננה של שנות ה-20 או השלושים. המשפחה נודעה בעיקר כספקית הלחם הראשית לאורך שנים לתושבי רעננה וומושבות השרון. 
19.
רח' קלאוזנר 6 רעננה ב-1964. שולה וחגית ולך על רקע הבית.
20.
בית קפה מסעדה ברעננה של שנות ה-30.
21.
מקהלת רעננה של 1947 עם המלחין, המנצח והמורה למוסיקה של בית הספר בעממי. צבי כספי. 1947.
ראשון מימין: יושב הסולן ועובד הדואר שלמה לנגרמן. עומדת ראשונה משמאל: אסתר זברובסקי זיו. (התמונה מארכיון מורשת רעננה).
22.
הצריף של המחנות העולים ברעננה שבו שאבנו את ערכינו.
23.
ישיבה היסטורית של המועה המקומית רעננה. בין המזוהים: גולדפרב (עומד שני מימין), נפתלי רככניץ (עומד שני משמאל), יעקב ויגרייזר (יושב ראשון מימין), , ראש המועצה ברוך אוסטרובסקי (יושב באמצע), ברוך ברוידא (יושב ראשון משמאל).
24.
עוד תמונה של משפחת אנקר. 
25.
מקהלת רעננה בניצוחו של צבי כספי בהופעה בסוף שנות הארבעים בבית העם. פריט 25. (תמונה מארכיון מורשת רכעננה).
26.
עגלת הלחם ברעננה של סוף שנות העשרים. יוסף ועזרא אנקר על גג העגלה. למרות חוסר הרקע שלו בנושא, קיבל עליו שמואל אנקר את האתגר לפתוח מאפייה במושבה. בתנאים היו קשים במיוחד עד שנת 1936 שבה הגיע החשמל לרעננה. במשך תקופה א
רוכה הלחם היה מחולק עד לבתים, ורק בשלב מאוחר יותר חולק לחנויות. המאפייה, ששכנה ברחוב אחוזה, נסגרה בשנת 1970. (ארכיון מורשת רעננה. אוסף משפחת אנקר).
27.
מצעד חברי ההגנה ברעננהה 1960. עיריית רעננה חנכה קיר הנצחה בבית העלמין הישן כהוקרה לתרומתם של מגני הישוב בשנים שלפני קום המדינה.
28.
יחיאל שפוטהיים כנוטר ברעננה של שנות הארבעים (ישראל נגלית לעין).
29.
בנות ביחידה המיוחדת שהקים מנהיג הישוב, דוד בן גוריון , בשנת במאבק נגד הפורעים ערבים. הנציגות של רעננה.
30.
המדרגות של בית הספר מגד (לשעבר העממי) מכיוון רחוב אחוז ה של המושבה רעננה., שעליהן היו קבוצות שונות עושים צילומים משותפים. בצד ימין היה חדר המורים. בהמשך היו ביתנים של בית הספר והלאה יותר היה מגרש הספורט המיתולוגי. את ריצות 60 המטר היינו מתחילים בצד הצפוני של המגרש וומסיימים בין שדרות העצים. בשנתי האחרונה בביה"ס קבעתי שיא אישי של 7.7 שניות (במדינה ידנית.) בור הקפיצה לרוחק היה ממוקם בצידו המערבי של מגרש הספורט, צמוד לבית המגורים של "שמש" בית הספרכ סירי. עם ילדיו נחמה ווזבולון זכיתי גם ללמוד. כיום שודרג המושג "שמש" והפך לאב הבית.
(תמונה מארכיון מורשת רעננה).
31.
שיעור חקלאות בביה"ס העממי ברעננה עם המורה המיתולוגי צבי אריגי שהיה מוכר גם כמורה עם כובע הבמבוק. (ארכיון מורשת רעננה). . 
32.
האיש שגידל צמחים וילדים. כתבתתה של צפרירה קורנגרין (אריגי), בתו של צבי אריגי (מורה לשעבר). ארכיון מורשת רעננה
33
תמונה מדהימה של המורה לחקלאות המיתולוגיצבי אריגי עם תלמידים בבית הספר העממי ברעננה. 1949. (ארכיון מורשת רעננה).
34.
בית העם של רעננה בשנות השלושים. בהמשך המבנה הפך לרב-תכליתי, כשבין השאר התקייטמו בו הופעות, כולל של מקהלת רעננה.
35.
תמונות מן העבר של המושבה רעננה. במשפחת מייטליס. פייגה רחל וציפורה דוידובסקי.מאגר תמונות רעננה.
36.
המורה המיתולוגי לחקלאות צבי אריגי שותל בבית הספר העממי ברעננה. 1948. (ארכיון מורשת רעעננה).
37.
1931. סיום מחזור ראשון בביה"ס העממי ברעננה. מורים מימין: ישעיהו ברטוב, משה מגד. תלמידים מימין: אסתר נחמן, שושנה אוסטרובסקי, יעקב הרשמן, צביה קלצ'קו, שולמית נחמן. (תמונה וכיתוב מארכיון מורשת רעננה).
מור
38.
הבית הראשון שהוקם בכפר סבא ב-1923. מספרים שלבניין היו שותפים גם דגם מנהיגי הפועלים דוד בן-גוריון וברל כצנלסון, שלאחר שישה ימי עבודה, היו נוסעים ללון במושבה הותיקה פתח-תקוה. (תמונה שהעלה אמון זקס).
39.
גן בוטאני ברעננה על שם המורה האריגי לחקלאות צבי אריגי. (ארכיון מורשת רעננה).
40.
רחוב אחוזה ברעננה של 1927. המושבה בת חמש. רק בעוד ארבע שנים יהיו לבית הספר העממי, בראשותם של ישעיהו ברטוב ומשה מגד בוגרים ראשונים. בינתיים יש רק נוף בתולי תמונה מארכיון מורשת רעננה). 
41.
קפיצה מהמקפצה בת 10 המטרים בבריכת השחייה האולימפית של מכבי רעננה. שנות החמישים. הבריכה הוקממה ב-1944 על שטח של 2 דונם שנתרם על ידי משפחת רוהר. בהמשם הוקמו בקומפלקס מתקנים נוספים, ובראשם קולנוע צוק-אור, בית הקולנוע הראשון של המושבה. ,שבו הוצגו מיטב הסרטים. בין השאר, התקיימו בבריכה תחרויות לקביעת סגל נבחרת ישראל לאולימפיאדת הלסינקי.
42.
אריה יוחאי, הרץ השמאלי המצטיין לאורך שנים של הפועל רעננה שחוזר ע"י קבוצת הפאר ההולנדית אייאקס במסע משחקים של רעננה בהולנד. אבל בסופו של דבר, המגעים לא הבשילו. 
43.
רעננה של שנת 1934. (ארכיון מורשת רעננה)
44.
גן אורה , של הגננת המיתולוגית אורה ששכן בפינת הרחובות אחוזה הרצל. אמצע שנות הארבעים. בשנת הלימודים 1942/43 זה גם הגן "שלי".
(תמונה מארכיון מורשת רעננה).
אורה המיתולוגית שביעית מימין). (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
45.
במסעדת בית העם ברעננה של שנות השלושים. ארוחה טעימה באוירה מוסיקלית. (ארכיון מורשת רעננה)
נ נ 
46.
חגיגות הביכורים בבית הספר העממי ברעננה של 1948 (ארכיון מורשת רעננה(
47
חזית בית הספר התיכון ברעננה., כיום בית הנוער. התיכון פעל בין השנים 1950-1954 , כשהמנהלים שלו היו קודם מר םרידלנדר ומאוחר יותר י בן-ציון זזיו, המיתולוגי, שזכור בעיקר מהתקופות הארוכות בהן שימש כמנהל בית הספר העממי. כתלמיד ביה"ס, במה שנקר אז ה"חמישית" זכור לי בעיקר קולו הרועם בעל המבטא האנגלו-סקסי של פרידלנדר הסמכותי. בית הספר שכן ליד קפה פניכל האגדי, מה שאיפשר לרחוב בין שני המבנים לשמש "מסלול ריצה" בשיעורי ההתעמלות של בית הספר.
סגירת בית הספר ב-1954 הותירה חלל אצל ההורים במושבה שיותר לא יכלו לרשום את בניהם לבית ספר מקומי. רק לאחר חמש שנים, ב-1959 נפתחה כיתה ט' בבית ספר תיכון מקומי חדש , שמנהלה היה דוד קורןגרין. בהדרגה התרחב בית הספר עד שהיה בו ארבע כיתות. לאחר מותו של ראש המועצה המקומית, ברוך אוסטרובסקי, בית הספר נקרא על שמו. (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
. 
48.
חגיגות ביכורים בגן אורה רעננה של שנות הארבעים. עומדת מצד שמאל: סייעת הגננת האהודה שלי אסתר איביאן. (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
49.
מסעכדת בית ספר העממי ברעננה של שנות ה-40. הצבע הלבן שולט במקום. השולחנות ערוכים. (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
