בתור אמא לילד מקסים, שכן, שונה מאחרים, אך הוא ילד מקסים ואהוב, אני נחרדת לגלות שעדיין בימינו יש חוסר סובלנות נגד מישהו השונה ממך. גם אני בתור ילדה גדלתי אל תוך מציאות, כשהייתי קטנה הייתי שונה מאחרים, מופנמת מאוד. היה לי קשה להפתח כלפיי אחרים. אמא שלי מספרת שהיא הייתה רואה ילדים אחרים שמשחקים ביחד היא קינאה, כי אני לא הייתי כזאת, לא הלכתי לילדים אחרים ושיחקתי איתם. מסתבר שההפגנות שהבן שלי עושה כשהוא לא מרוצה, העובדה שהוא תמיד אומר לנו מההתחלה כשיש מצב שלא הולך לפי התוכנית שלו. אז כן, גם אני הייתי צועקת כשמשהו לא מצא חן בעיניי, הייתי פורצת בהפגנות. ככה גם הבן שלי, פותח בהפגנות, מתעצבן צועק כשהוא לא מרוצה ממשהו. מצד שני הוא מתרגל מאוד לאנשים חדשים, משהו שלא היה איתי, הרבה פעמים כשאני קוראת על תופעות של ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיזם, מזכיר לי מאוד התנהגויות של הבן שלי, למרות שניורולוגית ופסיכולוגית בדקו ואמרו שהכל בסדר.
לי זה לא משנה כלום, עדיין יש לי את הילד המקסים שלי, שהגדרה לא תשנה במעט את הקסם שהוא מביא. בין אם בסוף יגלו שכן, בין אם זה לא, הוא עדיין נשאר המקסים שלי. גם אני השתנתי פלאים מאז שהייתי ילדה, אם פעם הייתי מתחבאת, אירוע גדול היה מכניס אותי קצת להתגוננות עצמית. אני עד היום זוכרת עד כמה היה קשה לי חברתית גם בחברת זרים, אבל בעיקר גם באירוע גדול ובמיוחד כשהמשפחה שלי לא הייתה לידי באותו הזמן. העובדה שאני היום מתחברת מאוד בקלות עם אנשים, נפתחת לאנשים, להכיר אנשים דרך הפייסבוק וישר לשוחח איתם כאילו אנחנו מכירים שנים, זה לא היה קורה איתי בעבר. הפתיחות הזאת לא הייתה קיימת אצלי בכלל. כל שינויי בעבר היה גורם לי לאי נעימות, למה אני מציינת את כל זה? כי נתקלתי בכתבה איומה על משפחה אחת שבסך הכל טסה מישראל לשוויץ בכדי לבקר את המשפחה שלהם, יש להם את הבן המקסים שלהם, בן השמונה, הוא נמצא על קשת האוטיזם, דבר שגורם לו להתקף ברגע שיש שינויים, הוא לא מסוגל לקבל שינויים.
הילד המקסים הזה פרץ בבכי, לאור השינויי שהוא היה צריך לעבור, זה הגיע למצב שהוא כבר הקיא. במקום שהצוות ישאל את המשפחה אם הם צריכים משהו, אם הכל בסדר, הוא התנצל בפני הנוסעים על כל מה שקורה. זמן קצר אחרי התקרית והתנצלות הצוות בפני הנוסעים האחרים, דרש הצוות מהמשפחה לרדת מהטיסה, כשל היו דיוות שהתפרעו ולא משפחה שפשוט נקלעה לתקרית שלא בשליטתה. בנוסף הטיסה חזור שלהם בוטלה בעקבות כביכול אי הגעה שלהם לטיסה. לאחר וויכוחים רבים הם נאלצו לשלם 2,000 פרנקים בכדי לקבל את הטיסה שלהם חזרה. זה נושא שקרוב לליבי, כי אני חושבת שכולנו צריכים לקבל את כולנו, ללא כל הבדל, המשפט האחר הוא אני, הוא מבחינתי תורה שכולם צריכים לאמץ לעצמם.
אני מאמצת לליבי תמיד את המשפט "לעולם אל תשפוט אחר עד שלא תלך בנעליו", אלא תקבל את האחר, תבין אותו. לכן אף פעם לא מעניין אותי כמה כסף יש לך, איזה רכב יש לך, איזה בית. אני לא מנסה להבין למה קנית עוד אוטו חדש, או למה יש לך בית כזה גדול, או איך הצלחת להשיג את הבית ההוא. קודם כל שתהיה בן אדם, שתתן מעצמך לאחרים. ברגע שתקבל את האחר ככמוך, ברגע שתנהג לאחר כשווה, אתה אדם.
התמונה מתוך האינטרנט
