וואו, כבר חשבנו שראינו הכל בפוליטיקה הישראלית, היום נראה שנשבר עוד שיא בכיעורה של הפוליטיקה בישראל.
עבר רק שבוע מאז ההכרזה על הקדמת הבחירות בישראל, אתם מאמינים רק שבוע !!! והמחשבה שנותרו לנו עוד 3 חודשים, 98 יום ליתר דיוק, לא יודע מה איתכם אבל זה נראה מבעית,מפחיד, ומעורר פלצות,בעיקר המחשבה שאלה הדמויות והפיגורות שנאבקות על ניהול המדינה ועניניה לעתיד לבוא.
מה שהכי מבהיל בסיפור הזה, שלא מדברים על דרך, השקפת עולם, תוכניות , כלום המילה שמככבתבבחירות הנוכחיות אני,אני,אני ואין בילתי, במקרה הטוב מוכן להעמיס על עגלתי.
אולי מעז יצא מתוק, נראה לי שמרוב מפלגות שצצות כאן כמו פטריות לאחר הגשם, מימין ומשמאל כאחד, עוד עלול להיווצר תרחיש אבסורדי בו הפיזור בין הקולות לעשרות המפלגות שצצו כאן והיד עוד נטויה, למצב בו מרביתן יתקלו בקיר אחוז החסימה , שיזרוק מאות אלפי קולות של מצביעים לפח האשפה של ההיסטוריה, ונמצא עצמנו עם ממשלה שתיבחר במיעוט ותואשם בחוסר הלגטימיות שלה עוד לפני שהיא הושבעה ותתחיל לפעול. וזה עוד התרחיש האופטימי יחסי, כי בחצי כוס הריקה עוד נמצא עצמנו מונהגים ע"י ממשלה שמורכבת מרסיסי מפלגות, כנסת בה יושבות כ15 מפלגות עם 4 מושבים כל אחת, והצורך בתפירת שמיכת טלאים של 12 מפלגות שמרכיבות ממשלה אחת.
אגב לאותן 15 מפלגות עם 4 מושבים,עוד עלולות למצוא עצמן מנסות להרכיב ממשלה בעצמן היות והם יהוו כמחצית המושבים בכנסת, על איזה מנהיג מהן תוטל הרכבת הממשלה ע"י הנשיא, כנראה שלנשיא יש הרבה זמן לחשוב על היום שאחרי ומה מחכה לו.
ובכלל כאשר אתה מביט על המפלגות, הפיגורות אתה אומר לעצמך, מה לכל הרוחות והשדים אתם רוצים מאיתנו?
מישהו באמת יכול להסביר לי את החלוקה האידיאולוגית בין שלל המפלגות הללו?
מה ההבדל בין לפיד,בני גנץ, ,יעלון, יום טוב סמיה? מה אנחנו יודעים על התפישה הכלכלית חברתית שלהם? מלבד העובדה שהם בורחים מהמילה שמאל כמו מאש?
מה ההבדל בין עוצמה יהודית,צל"ש,הבית היהודי,תקומה, יחד של אלי ישי? מלבד העובדה שהם ימין אידיאולוגי קיצוני?
מה ההבדל בין הליכוד,כחלון,הבית היהודי?מלבד העובדה שכולם היו בעברם תחת קורת גג אחת?
מה ההבדל בין העבודה,מרצ,התנועה,גשר ?
וכמובן יש את המפלגות הסקטוריאליות חרדים אשכנזים,חרדים ספרדים,וערבים.
מה שמצחיק כאן שאנחנו שומעים כל הזמן הסברים על הצורך באיחוד שורות,צירופים,חיבורים, וכל יום שעובר מאז ההכרזה ההיא, אנחנו רק מופתעים מלא רק שלא נוצרים איחודים, אלא המחנאות הולכת וגוברת וצוברת תאוצה, מההכרזה בתחילת השבוע על הפרישה של השרים שקד ובנט והקמתה של מפלגה חדשה, והיום היינו עדים לאחד המופעים ההזויים ביותר שיכולה להנפיק הפוליטיקה הישראלית, בו במהלך ישיבת סיעה שגרתית, מתבצע זובור בשידור חי, אל מול כל פני האומה, בו נבעטת החוצה ציפי ליבני מהשותפות עם מפלגת העבודה, שיחד יצאו את בן הכלאיים הזה שנקרא המחנה הציוני.
לא יודע מה יקרה מחר, אבל סביר להניח שעוד לא נאמרה המילה האחרונה ועוד ממתינים לנו אין ספור מהפכים, פילוגים,חיבורים בחודשים הקרובים, מהלכים שרק מעצימים את תחושת הגועל והקבס שהמערכת הפוליטית אצלנו מסוגלת לייצר.
וואלה היו ימים, בהם עמדו פוליטיקאים והצהירו על השקפת עולמם, האידיאולוגיה שעל פיה הם פועלים ואותם היא מניעה,לא התבישו להכריז קבל עם ועולם שהם משויכים לשמאל, לימין, בעד זה או נגד זה, וע"פ השקפה זו ידעת לאן אתה שייך, ועם מי אתה מזוהה או לפחות מי מצליח לייצג אותך ואת השקפתך נאמנה, היום הגענו להזנייה של הפוליטיקה הישראלית , לרגע בו אתה אפילו לא נזקק להביע עמדה,דיעה,רעיון,אידיאולוגיה והשקפת עולם, ומצליח בדרך הזוייה ומוזרה לגרוף קולות.אגב זה השלב המסוכן ביותר אליו צועדת הדמוקרטיה בעולם, הטשטוש הזה, חוסר ההבנה מי הוא מי,מה דרכו, גורמת ליותר ויותר מצביעים לזלוג לשוליים הקיצונים, שם לפחות מביעים את העמדות בצורה ברורה,שקופה, ללא פרשנות, וללא זגזוגים, כפי שניתן לראות במערכות הבחירות בעולם הדמוקרטי בשנים האחרונות, באירופה,ארה"ב ועוד.