אני לא נכנסת לשאלה "למה". החלטת להתאבד - אחלה. כנראה שהחיים שלך באמת לא שווים את כל מה שמושקע בהם, לא מצידך ולא מצד הסובבים אותך, אלה שאוהבים אותך ובאמת אכפת להם. אז אין בעיה, תפטור אותם מנוכחותך המעיקה.
אני בטוחה שהם רק יודו לך על זה.
בפוסט הזה אני לא מתמקדת בך. אתה לא מעניין אותי אם אפילו לעצמך אתה לא שווה את הטורח שבלהישאר בחיים. אני מתמקדת פה במה שאתה עומד לגרום לאנשים הסובבים אותך, אותם אלה שממשיכים לאהוב אותך גם כשאתה כבר לא אוהב את עצמך. ההורים שלך, שהשקיעו בך את נשמתם מהיום שנולדת. ואם לא הם - חברים שהחשיבו את עצמם קרובים לך, טרחו לזכור את יום ההולדת שלך ומה אתה אוהב לאכול ואיזה סוגי בילויים מועדפים עליך, השקיעו בך שעות של שיחות וטלפונים, קנו לך מתנות. יש מתאבדים שהם הורים לילדים. פה יש אפשרות מצוינת לגרום להם נזק בלתי הפיך לכל החיים, נצל אותו לפני שיתבגרו. ככל שהם צעירים יותר הנזק שייגרם להם הוא גדול יותר, דפוק להם את החיים לפני שיהיה מאוחר מדי.
יש כמה סוגיות שצריך לגבש להן תשובה בדרך להתאבדות מוצלחת, בוא נתחיל:
איך להתאבד?
יש כמה דרכים להתאבד, שאפשר לחלק אותן לכמה קטגוריות:
- התאבדות ברורה מול התאבדות סמויה: התאבדות ברורה היא כזו שברור מאליו שהמתאבד לקח את חייו בידיו, כמו תליה, יריה, לקיחת כדורים וכד`. יש סוגי התאבדות שיכולים להיות פחות ברורים, כמו תאונת דרכים, טביעה, וסוגי מוות אחרים שיכולים להתפס כטעות אנוש, כחוסר תשומת לב, כרשלנות. תחשוב מה אתה רוצה לשדר לסביבה: האם אתה רוצה שכולם ידעו שניסית להתאבד, או שאולי אתה רוצה להשאיר אותם בחוסר ידע, בתהיה נצחית "מה יכול היה לקרות אם"? איך תגרום לאוהבים אותך יותר סבל?
-התאבדות "מלוכלכת" מול התאבדות "נקיה": התאבדות מלוכלכת היא, למשל, יריה. ייקח להם שעות, ימים, לנקות את מה שעשית. כךגם חיתוך ורידים. הם ינקו ויבכו, יחשבו עליך ויתאבלו עליך וינקו אותך מהקירות ומהרצפה.
- התאבדות כואבת מול התאבדות נטולת סבל. אם אתה מצית את עצמך, למשל, זה יהיה מאוד מאוד לא נעים, אבל מצד שני - כולם ידעו איזה גיבור היית וכמה רצית כבר למות אם העברת את עצמך כאלה ייסורים. שנים של ייסורי מצפון ומחשבות כואבות שאתה יכול לגרום להם בהצתת גפרור אחת. זה לא משהו שהולך ברגל.
איפה להתאבד?
המקום שיגרום לסובבים אותך הכי הרבה סבל הוא הבית. התאבדות בבית תביא לכך שהם לא יוכלו לסבול יותר את השהות בבית, אותו מקום בו שהית ברגעיך האחרונים, המקום בו תכננת את מותך. באם אתה רוצה לחוס עליהם - עשה זאת במקום מרוחק יותר, אך עדיין כזה שבו הם נוהגים לפקוד, כדי להשאיר לפחות מקום אחד שאליו לא יוכלו להתקרב בלי שיתקפו אותם רגשות צער וחרטה. התאבדות במקום זר ומרוחק שאליו בני משפחתך וחבריך לא מגיעים באופן קבוע תיטול את העוקץ מהאפקט המיקומי של ההתאבדות שלך.
מתי להתאבד?
הזמן הכי מוצלח להתאבדות הוא לפני אירוע משפחתי חשוב. אתה יכול להרוס חתונה בקלות רבה אם אתה מתאבד באותו יום, או אפילו ימים ספורים קדם לכן. אם המשפחה עוד לא קמה מהשבעה עליך בזמן האירוע - הצלחת.
אם אין אירוע משפחתי חשוב בדרך, יש עוד כמה תקופות שאתה יכול להרוס לגמרי: תקופות חגים, למשל - במיוחד חגים "גדולים" כמו ראש השנה ופסח. אירועים אישיים, כמו יום נשואים, נסיעה לחו"ל וטקסי סיום למיניהם יכולים להידפק בקלות עם התאבדות ימים אחדים קודם לכן, או, עדיף, בו ביום.
מכתב התאבדות
מכתב מאשים ורווי סבל יגרום לאוהבים אותך הרבה יותר צער ויסורי מצפון. מכתב אוהב ומתנצל יגרום להם פחות סבל בטווח הקצר, אך עשוי לעורר יותר רגשות חיבה ולפיכך גם צער רב יותר על לכתך. תחשוב מה עדיף לך.
אני חושבת שדי כיסינו פה את כל האספקטים שבדרך כלל לא מעניינים מתאבדים, הצדדים שמשפיעים על תחושות הסובבים אותך לאחר ההתאבדות.
חשוב לציין: אני חושבת שהתאבדות היא הדרך הכי אגואיסטית ופחדנית להתמודד עם בעיות. לא משנה כמה קשה לך, כל בעיה אפשר לפתור בהרבה פחות סבל - לך ולסובבים אותך. גם אם מדובר במעשה מביש או מביך, יהיה מביש הרבה יותר לברוח מבעיה ולתת לאוהביך להתמודד גם איתה (היא הרי לא תיעלם גם כשאתה לא תהיה פה) וגם עם תחושות האובדן עם לכתך. אם אתה מספיק בוגר כדי לחשוב על התאבדות כפתרון, אתה יכול להיות גם מספיק בוגר כדי לחשוב על כל הבעיות שאתה גורם לסובים אותך בכך שאתה פותר לעצמך את הבעיה. אין בעיה שהיא לא פתירה: באמצעות כסף, באמצעות תרופות פסיכיאטריות, באמצעות מעבר למקום אחר. לכל בעיה יש פתרון, ואם אתה לא מצליח למצוא אותו - חפש מי שכן יכול למצוא את הפתרון היצירתי המתאים. יש מישהו כזה, והוא נמצא בסביבתך. במקום להשקיע מאמצים ומחשבה במציאת דרכים להתאבדות, חפש את האדם שיהיה המפתח לפתרון הבעיה שלך.