בקיצור: אולמרט היה אז "סוס מת" $$$ [4548]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
אהוד אולמרט הוא נוכל. אהוד אולמרט הוא נוכל שהצליח להגיע לראשות הממשלה במדינת ישראל. פעמים רבות הועלו האשמות כנגד אולמרט, והוא הצליח שוב ושוב להיחלץ מהפרשיות שהיה מעורב בהן – עד שאויביו הפוליטיים הצליחו להפיל אותו. אהוד אולמרט הורשע במשפט וישב בבית הסוהר. אם חשבנו שבזה נפטרנו ממנו – מתברר שלא. בתאריך 21.9.2018 פגש אהוד אולמרט בפאריז את אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלשתינאית, שוחח איתו ויצא בהצהרה המרעישה: "אם הייתי ממשיך בתפקידי כראש ממשלה למשך שלושה חודשים נוספים ניתן היה להגיע להסכם שלום עם הרשות הפלסטינית". אויביו הפוליטיים (המתנחלים) של אולמרט, שגרמו למפלתו – מנעו השגת שלום עם הפלשתינאים, זה מה שאולמרט טוען. לא הפלשתינאים הם הרעים בסיפור הזה. אבו מאזן הוא היחיד שיכול לקדם את פתרון שתי המדינות. הישראלים, שסילקו את אולמרט מהשילטון – הם האחראים לכך שאין שלום בין ישראל לבין הערבים.
שקר (הפלשתינאים)
זה שקר. גם אם אולמרט היה נשאר בשילטון גם שלושים שנה – שלום עם הערבים לא היה מתרחש. אהוד אולמרט אומנם הציע לאבו מאזן הצעה להסדר שלום נדיבה יותר מכל תוכנית אחרת שהיתה על השולחן. ההצעה של אולמרט היתה: מדינה פלסטינית בגבולות 1967, פחות גושי ההתנחלויות שיסופחו לישראל, ופיצוי בשטח שווה משטחים ריבוניים של מדינת ישראל בחבל לכיש, עמק בית שאן, דרום הר חברון ושטח ממזרח לרצועת עזה; חלוקת העיר והפיכת ירושלים המזרחית לבירת המדינה הפלסטינית; ויתור על ריבונות ישראל בעיר העתיקה והפיכתה לאיזור בינלאומי; הכרת ישראל ב"זכות השיבה" והסכמה לקבל 5,000 פליטים בישראל, ומתן פיצויים לכל יתר מיליוני הפליטים הערבים. אכן תוכנית נדיבה ומרחיקת לכת, אבל האם היה סיכוי לכך שהתוכנית הזאת, שהוצעה ב-15.9.2008, תהיה הבסיס לשלום בינינו לבין הערבים? לא ולא!
אולמרט טוען שאבו מאזן לא אמר לו "לא". זה לא אומר שאבו מאזן היה מוכן לדון ברצינות בתוכנית אולמרט ולהביא אותה בפני מוסדות אש"ף. ראוי להבין את נקודת המבט של הפלשתינאים. כשנשאל ח"כ אחמד טיבי על כך, הסביר שהצעת אולמרט היתה "הצעה בלתי מספקת". הסתכלו בהצעה של אולמרט. מה חסר בהצעת אולמרט? "זכות השיבה" במילואה, הנכונות לקבל את כל מיליוני הפלשתינאים היושבים במחנות הפליטים, ולהחזיר את כולם לבתיהם "אשר מהם גורשו בנאכבה", לפי הנראטיב הפלשתינאי, אותו מלמדים בכל בתי הספר ברשות הפלשתינאית, ובכל מחנות הפליטים במזה"ת. באחת ההזדמנויות הסביר זאת אחד מראשי אש"ף: אנחנו לא יכולים לקבל שזכות השיבה תסתפק ב-5,000 פליטים. מה נאמר לכל מיליוני הפליטים שיושבים במחנות הפליטים ומחכים ליום שבו יחזרו לבתיהם?". כלומר כל הצעת שלום, ישראלית, אמריקאית או מכל צד אחר – לא תתקבל, אם לא תכלול את "זכות השיבה" במילואה. היות ואין סיכוי שאיזושהי ממשלה בישראל תסכים לקבל את "זכות השיבה" במילואה – אין סיכוי לכך שתהיה תוכנית שלום שתהיה מקובלת על הפלשתינאים. על פי רישומי אונר"א, מספר הפליטים הפלסטינים עומד, נכון לסוף 2015, על כ-5.6 מיליון איש. אין כל סיכוי שמדינת ישראל תסכים להתאבד ולקבל מספר גדול כזה של פלשתינאים.
סוגיית "זכות השיבה" מהווה מכשול להשגת השלום, והצעת אולמרט לא פתרה את הקושי הזה. לכן טענת אולמרט שתוך שלושה חודשים ניתן היה להגיע לשלום בינינו לבין הערבים – היא פשוט לא נכונה.
שקר (הישראלים)
נדון בטענת אולמרט מנקודת המבט הישראלית. גם אם אולמרט היה נשאר בשילטון גם שלושים שנה – הוא לא היה מגיע לשלום עם הערבים. הצעת אולמרט היתה "אולמרט יחלק את ירושלים". אני מתקשה מאוד לראות ממשלה ישראלית, שתקבל את הסכמת הכנסת, שתקבל את הסכמת הציבור בישראל, לחלוקת ירושלים. מלבד מר"ץ אין היום בישראל אף מפלגה שמעיזה לדגול בחלוקת ירושלים. גם אם היה אולמרט נשאר בשילטון, וגם אם אבו מאזן היה מסכים לקבל את הצעת השלום – הוא לא היה מצליח להעביר את התוכנית שלו בכנסת. הוא לא היה מצליח אפילו להעביר אותה בממשלה.
אבל הנקודה העיקרית והמהותית היא: מה היה מעמדו של אהוד אולמרט כאשר הגיש את הצעת השלום שלו לאבו מאזן בספטמבר 2008? להצעתו של אולמרט לא היה כל היתכנות פוליטית. אולמרט היה אז "סוס מת" ואף מפלגה לא היתה מאחוריו. הוא היה ראש הממשלה שנפלה והלכה לקראת בחירות. תיזכרו, אהוד אולמרט נאלץ להתפטר, אחרי שהמשטרה הודיעה שיש לה תשתית ראייתית לכך שקיבל שוחד – והממשלה שלו נפלה. הוא התפטר גם מראשות "קדימה". בעקבות התפטרותו של אולמרט הוחלט על בחירות חדשות לכנסת, שבהן אולמרט לא השתתף. גם ב"קדימה" מפלגתו של אולמרט, הוחלט שיתקיימו בחירות מוקדמות להנהגת המפלגה, בחירות שהתקיימו ב-17.9.2008, יומיים(!) אחרי שאולמרט בא עם ההצעה שלו לאבו מאזן. בבחירות ההן נבחרה ציפי לבני לראשות "קדימה" ולמועמדת של המפלגה לראשות הממשלה. אולמרט היה "סוס מת", אז איך הוא יכול היה להמשיך לדבר כאילו יש מישהו שתומך בו.
אולמרט טוען שציפי לבני היא שהכשילה את ההצעה שלו לאבו מאזן. שהיא אמרה לקונדוליסה רייס, שרת החוץ האמריקאית, שתגיד לאבו מאזן להתעכב בסיכומים עד שתקום ממשלה חדשה, שתנהל איתו מו"מ. אמר חיים רמון: ציפי לבני לא היתה צריכה להגיד דבר. אבו מאזן ידע את זה מקריאת העיתונים בישראל, ידע שאולמרט אין לו סמכות ואין לו גיבוי לנה"ל מו"מ, שחבל על הזמן לסכם על דברים עם מי שבעוד כמה ימים יעוף מהמערכת הפוליטית.
אני, אישית, חששתי מאוד באותה תקופה. אם אבו מאזן היה אומר שהוא מוכן לקבל את ההצעה של אולמרט, ואח"כ ממשלת ישראל היתה דוחה, כצפוי, את ההצעה – היה מתקבל הרושם, שהפלשתינאים הם רודפי שלום ורק הישראלים הם המתנגדים לשלום, רושם מוטעה לחלוטין. אבל לשמחתי אבו מאזן לא אמר מטוב עד רע. פשוט לא הגיב. הוא ידע שזה לא רציני.
לסיכום, הטענה של אולמרט שאם היו נותנים לו, היינו מגיעים לשלום עם הפלשתינאים – לא נכונה. זה לא היה נכון אז, ולבטח לא נכון היום. נראטיב שיקרי של אדם לא טוב.
נספח
אהוד אולמרט היה מנהיג וראש ממשלה שגרם נזק גדול למדינת ישראל. תרומתו השלילית העיקרית למדינת ישראל היה אחריותו למחמת לבנון השנייה. ב-12.7.2006, הוא כראש ממשלה החליט לפתוח במלחמת לבנון השנייה. צה"ל לא היה מוכן למלחמה, ואולמרט לא בדק את מוכנות הצבא למלחמה. המלחמה הזאת היתה כישלון גדול, תבוסה קשה, שעלתה בחייהם של 165 חיילים. התוצאה של המפלה ההיא – שיש לנו היום חיזבאללה מבוצר היטב בלבנון, שמחזיק 150 אלף רקטות, שמאיימות על כל ישראל. בימים אלה ממש עסוק החיזבאללה שהחלפת כל הרקטות הישנות ברקטות חדשות, מדויקות, שפוגעות במטרה בדיוק של 10 מטר.
סכנת הרקטות הללו היא גדולה. ממשלת ישראל וצה"ל הודיעו שאם חיזבאללה יפתח במלחמה – אנו נחריב את כל לבנון. שוב אותה קונצפציה מוטעית: אם אנו ניגרום נזק לערבים, הם יפסיקו לירות עלינו. כל הכישלונות ב"צוק איתן" ובכל המבצעים (המלחמות הקטנות) שקדמו לו לא גרמו לקברניטים בישראל להבין שזה לא עובד. כל פגיעה שלנו בערבים אינה מרתיעה אותם, אלא להיפך. זה רק מחזק את טענתם שהישראלים הם רוצחי ילדים.
לכן, במלחמת לבנון השנייה היה הכרח לחסל את השליטה של חיזבאללה בלבנון. מטרה חיונית זאת לא הושגה, וחיזבאללה רק התחזק כתוצאה ממנה. וזאת אחריותו של מי שהיה אז ראש הממשלה – אהוד אולמרט.
המלצה
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את כל הפוסטים שכתבתי בזמנו על אהוד אולמרט, 167 מאמרים, עשו קליק על
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 845,272 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, אהוד אולמרט, פלשתינאים, ציפי לבני, מלחמת לבנון השנייה, זכות השיבה, ירושלים, ירושלים המזרחית, אמת ושקר, נאכבה, הפליטים הערביים, קדימה, חיזבאללה, תובנות,