אך ניתן להפסיק את הרעידות?
לנשום?
אך ניתן להגדיר את הרגע?
עומדים בחנות, אחות של בעלי מסבירה על תאורה במטבח
יום סידורים לקראת בניית הבית
הבוקר כבר סגרנו ריצופים
מחר נעבור על מטבחים
טלפון
מספר לא מוכר
פעם ראשונה שלא עובר לי בראש ש"אולי..."
בעלי אומר לי לא לענות
אני בכול זאת עונה ומתחילה לצאת לכיוון היציאה מהחנות לשקט.
מסתובבת חזרה ותופסת בציפורנים בלחץ את האמה של בעלי ומושכת אותו יחד איתי.
אני רועדת
לא נושמת
לא שומעת
אני רק מצליחה להגיד "בעלי פה איתי..."
הוא שואל שאלות
מחשב
מצליח להתמודד
קובעים למחרת להיפגש
גיסתי מצטרפת ואנחנו מספרים לה
היא גם לא יודעת מה לחשוב
הגענו מהחנות לבית
לא זוכרת
לא חושבת
רק רועדת
ליד הבית חמותי שואלת למה אני חיוורת
עוד לא סיפרנו
עוד קצת לנשום
בעלי נרגע
צוחק
נושם
אני עוד רועדת
מלאים במעוף מחשבות
האם זה היה אמיתי? באמת קיבלנו את השיחה?
אני ובעלי מטיילים עם הכלבה בערב, רגע אחד של לבד, קבענו עם העו"ס למחרת בצהרים.
"אז אנחנו סגורים שכן?" אני שואלת את בעלי שהיה שכול וחשב על כול מה שהעו"ס סיפרה ואילו אני רק חשבתי 'אך אשרוד אם נגיד לא...'
"ברור..." והתחיל להעלות מחשבות על שמות שרצינו
"איזה באסה- עד שסגרתי שהחברה מהצבא יגיעו עוד שבועיים ללילה!" בעלי צחק כאשר התחלנו לדבר על להודיע לעבודה, ימי חופש לסדר את הבית, למפגשים לפני שנהפוך להיות הורים...
אני עדיין לא מאמינה שזה אמתי... שזה באמת קרה... שבעלי היה לידי והחזיק אותי מליפול כאשר עמדנו בסמטה מאחורי חנות...
חלום של קרוב ל4 שנים לטלפון
חלום של קרוב ל8 שנים להיות הורים
חלום של כול החיים להיות אמא.
מעין