בקיצור: האם באמת גם מפלגת העבודה היתה מבטלת את מיתווה הכותל? $$$ [4214]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
ביום א' 8.10.2017 התקיים ב"אפעל" כנס "הקהל", שבו דנו בנושאי יהדות, וקבוצות שונות הציגו את מרכולתן, את רעיונותיהם ואת החוברות שלהן. אחת הישיבות הוקדשה לנושא הקשר אל העם היהודי. הדיון התמקד, כמובן, בנושא מיתווה הכותל, שהגיעו אליו אחרי שלוש שנים של דיונים ואחרי שכבר אושר בממשלה – המיתווה בוטל באופן מפתיע, וגרם לסערת זעם אדירה ביהדות ארה"ב.
דברי שרנסקי
את הדיון פתח נתן שרנסקי, יו"ר "הסוכנות היהודית" מטעם "הליכוד". הוא סיפר שהוא היה נוכח באותה ישיבת הממשלה שבה הוחלט לבטל את מיתווה הכותל. הוא הרגיש שהוא מתפוצץ למראה אותם עשרים שרים בממשלה, שרק זמן קצר לפני כן הצביעו בעד מיתווה הכותל, ועכשיו הצביעו כולם בעד ביטולו. הוא פנה לאחד משרי "הליכוד" הבכירים ושאל: למה אתם עושים לנו את זה?! הלה ענה לו: שרי "העבודה" היו עושים אותו דבר בדיוק! באותה ישיבה הגיב אחד הדוברים ואמר: זה נכון.
יאיר לפיד
שש שעות מאוחר יותר, באותו המקום, הזדמן לי לראות את יאיר לפיד, ראש "יש עתיד". ניגשתי אליו וסיפרתי לו את הסיפור הזה. ענה יאיר לפיד בלי לחשוב: יש גם ערכים, שעליהם אי אפשר לוותר.
בדרך לבאר שבע הירהרתי במה שהם אמרו. האם באמת שרי "העבודה" היו נוהגים באותה צורה? האם באמת היה יאיר לפיד עומד על עקרונותיו, ומסרב לבטל את מיתווה הכותל, גם אם המחיר היה איבוד השילטון בישראל? אני נוטה להאמין ללפיד, לא בהכרח מתוך האמון באיש, אלא משום שאם היתה "יש עתיד" מתרצה לחרדים, ועושה את המעשה המגונה הזה – היה זה מהלך של התאבדות המפלגה, ובבחירות הבאות, לא היתה "יש עתיד" זוכה אפילו בפרומיל אחד מקולות הבוחרים. אבל מה בקשר ל"מפלגת העבודה"?
מפלגת העבודה
אותו דובר שאמר כי זה נכון, התייחס להתנהגות של ראשי "מפלגת העבודה", שהיו מוכנים תמיד לוותר על כל העקרונות, ובלבד שיזכו בשילטון. מנחם בגין ע"ה היה הראשון ליצור מצב בו החרדים הם חלק מהשילטון, והממשלה עושה את רצונם. כל יתר הממשלות שבאו אחריו, וכל יתר השרים שכיהנו בממשלה, כולל שרי "העבודה", לא ניסו לשנות את המצב בזה, לבטל את הפטור של החרדים מגיוס, או לקצץ בתקציבים הגדולים שהולכים ל"כוללים" וליתר המטרות שהחרדים דורשים את מימונן. לכן, בעיקרון, צדק מי שאמר "זה נכון". אבל אני חושב שדווקא בסיפור הזה, של ביטול מיתווה הכותל, "מפלגת העבודה" לא היתה נכנעת לתכתיב של החרדים, דווקא כאן.
הסיבה שאני טוען זאת, איננה הקרדיט שאני נותן לראשי "מפלגת העבודה", אלא מחמת היות הפרשה סיפור אידיוטי, ברמה שלא תיאמן. ראשית, החרדים לא היו מפילים את הממשלה הזאת, גם אם ראש הממשלה היה מסרב לקבל את דרישתם. רק יצור לחיץ כמו נתניהו היה מסוגל לקחת ברצינות את האיום של החרדים להפיל את הממשלה, וללכת לבחירות על נושא שהיה מחזק את "יש עתיד" באופן משמעותי. אבל הסיפור הוא הרבה יותר מגונה. "מיתווה הכותל" היה הסדר שהגיע אליו עמיחי מנדלבליט אחרי שלוש שנים של דיונים ומריבות. החרדים הסכימו בסוף שהממשלה תלך בכיוון הזה. הממשלה אישרה. ואז גוף, כמו ממשלת ישראל, מסכם פשרה, ומאשר אותה, ובסוף מבטל אותה ללא סיבה הגיונית – זה גוף בלתי אמין, מילה שלו אינה מילה, והסכם איתו איננו הסכם. ולבסוף ההחלטה, שהרגיזה כל כך את כל מנהיגי יהדות ארה"ב, התקבלה דווקא ביום שבו התכנסו כל המנהיגים הללו בירושלים, כדי לתת כבוד למדינת ישראל. ביטול המיתווה ביום הזה היה עיתוי כל כך גרוע, יצר הזדמנות לכל המנהיגים להתרגז ביחד, במקום לחכות שבוע, ואז אחרי שהתפזרו לבתיהם, לעשות את המהלך ולחכות שהם יתכנסו, ידונו ויחליטו. זה היה כמו שנתניהו היה מזמן את כל מנהיגי יהדות ארה"ב שיבואו מארה"ב במיוחד לירושלים, מכניס אותם לחדר אחד, סוגר את כל הדלתות, מפליץ, ואומר: "זה מה שאני חושב עליכם!". מהלך כזה אידיוטי – גם ראשי "מפלגת העבודה" לא היו עושים, לא מחמת העקרונות והנזק למדינת ישראל, אלא מחמת הטימטום שבמהלך כזה.
ראשי "מפלגת העבודה" לא היו משלימים עם מהלך כזה, גם משום שהוא מהלך של רישעות מוחלטת. לא לקחו מהחרדים שום דבר. לא מנעו מהם להשתלט על אתר היסטורי ולהפוך אותו לאתר פולחן חרדי, שבו אימהות עומדות על כיסאות כדי לראות מרחוק את בניהן עולים לתורה ב"בר מיצווה". לא לקחו מהחרדים את הזכות לעשות זאת, אלא נתנו ליהודים שאינם חרדים, ובמיוחד לנשים אורתודוקסיות שאינן חרדיות, לקיים את התפילה לפי אמונתם. הדרישה של החרדים לבטל את "מיתווה הכותל" היתה אקט של שינאה ורישעות, ואני מאמין שדבר כזה, גם "מפלגת העבודה" לא היתה נותנת לו יד.
עמידה על עקרונות?
אבל השאלה היא: האם עמידה על עקרונות היא דרך ראויה, בפוליטיקה הישראלית? שני מיקרים יש לנו בהסטוריה הפוליטית של ישראל והמסקנה משניהם היא די מדכדכת.
המיקרה הראשון היה כאשר יצחק שמיר ידע שהשילטון בישראל יהיה שלו רק אם ייכנע לתכתיב של הדתיים בנושא "מיהו יהודי", אגב בדיוק אותו נושא ואותה סיטואציה כמו היום כאשר גם "מיתווה הכותל" וגם הסדר הגיור בוטלו ביחד. שמיר הבין את הנזק החמור שייגרם למדינת ישראל, ואז, אחרי שכבר חתם על הסכם קואליציוני עם החרדים, ביצע שמיר מהלך מבריק מחוץ לקופסה. הוא התקשר עם שמעון פרס וסיכם איתו על ממשלת אחדות לאומית. הממשלה ההיא עשתה טובות רבות לישראל, אבל אחרי כמה שנים בא אריה דרעי לשמעון פרס, והציע לו בשם "אגודת ישראל", להפר את ההסכם עם שמיר ולהקים ממשלת "העבודה" – חרדים. פרס התפתה ואז נחל אכזבה נוראה, במה שנקרא "התרגיל המסריח". שמיר הבין שבלי הדתיים זה לא הולך, והתוצאה הסופית היתה ממשלת "הליכוד" – חרדים.
המיקרה השני היה אחרי שאהוד אולמרט נאלץ לעזוב את הממשלה ואת ראשות "קדימה". מי שהיתה צריכה להיות ראש הממשלה היתה ציפי לבני. אבל החרדים באו אליה בדרישות מוגזמות. היא כאדם בעל עקרונות, דחתה את דרישותיהם. התוצאה היתה שנתניהו, שהיה מוכן לתת לחרדים כל מה שהם רוצים, עלה לשילטון והפך להיות ראש ממשלה, עד היום, ואילו ציפי לבני, הוגדרה ע"י כולם ככישלון. במיבחן התוצאה איש עקרונות זה כישלון. זה המצב במדינת ישראל.
ולכן זכינו בראש ממשלה כמו נתניהו. כדי להבין מי זה נתניהו (בהנחה המסופקת שאינכם יודעים) אתם מוזמנים להיכנס לכל 250 הפוסטים שלי עם התגית
ולעמוד על כל המהלכים הגרועים שלו.
עוד
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את "התרגיל המסריח" – תרגיל ההונאה של החרדים בכתובת:
סיפור ש-736 איש כבר קראו אותו.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 737,010 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, ביבי, נתן שרנסקי, יאיר לפיד, מפלגת העבודה, ארון הספרים היהודי, הקהל, יצחק שמיר, שמעון פרס, ציפי לבני, חרדים, יהדות ארה"ב, מבחן התוצאה,