בקיצור: ידידת ישראל נקברה בבאר שבע $$$ [4679]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
אסתר לוור (Esther Lever) ע"ה, היתה ידידת ישראל. אנגליה נוצריה מאמינה, שבמשך ארבעים שנה פעלה רבות לטובת עם ישראל ולטובת מדינת ישראל. היא גייסה כספים למען ישראל, נלחמה ב-BDS וגם ביקרה בארץ לעיתים קרובות. היא נפטרה כשהיתה בישראל, ובקשתה היתה, שאם היא תמות בארץ, היא רוצה להיקבר בארץ האהובה עליה. כשנודע לבתה אנג'לה אוקלי שאימה נפטרה בארץ היא פנתה לשגרירות בריטניה בישראל בבקשה להסדיר את מילוי בקשת האם. בשגרירות בדקו את העניין, גילו בי המקום המתאים ביותר – הוא בבאר שבע, בבית העלמין "מנוחה נכונה" [1], ויצרו איתנו קשר.
וכך הגיעה אל מוריס כלפון, מנכ"ל "מנוחה נכונה באר שבע", הבקשה לעזור בכל סידורי הקבורה. כלפון התגייס מייד למשימה וניהל עם הבת תכתובת דרך הדוא"ל, מספר פעמים ביום. כלפון הסביר לה לבת כי היא אינה צריכה לשאת בתשלום עבור הקבורה, שכן זה מכוסה ע"י הביטוח הלאומי, עבור כל אדם שנפטר בארץ, אזרח ישראלי או אזרח זר. את הכומר האנגליקני, שיבצע את הטקס הדתי, גייסה הבת מבין ידידיה של המנוחה בירושלים. כלפון דאג לשמירת הגופה, במשך עשרת הימים שעד הלווייה, ולהובלת הגופה מיפו לבאר שבע [2]. כלפון דאג לארון פשוט, בהתאם לאופיה של המנוחה. כלפון דאג גם לקייטרינג לסעודת ההבראה, בבית העלמין, לאחר הקבורה (על חשבון המשפחה כמובן), ולמצבה, שתוקם אחרי שלושה חודשים [2].
ביום המיועד הגיעו לבאר שבע כ-25 איש, ברובם בני המשפחה שבאו מאנגליה לצורך הלווייה. "לבושים יפה (כמו שאנחנו הולכים לחתונה) גברים בחליפות כהות ומעונבים, נשים בשמלות מפוארות וקלאסיות, והמנוחה מונחת במרכז בתוך ארון מכוסה בקטיפה שחורה ועמוס פרחים. בשעה היעודה הכומר הבריטי, שהגיע לכאן במיוחד, התחיל בטקס המסורתי, באנגלית בריטית עם מבטא שרק לבריטים יש, לאחר מכן הספדים, כולם כאילו נלקחו מסרט בריטי, כולל נגינה בחליל צד ושירה מתאימה למאורע (הבת שלה ניגנה). היה אפילו איש אחד שעשה תפילת אשכבה בעברית, ואמר קדיש גם כן בעברית. הטקס ברחבת ההספדים הסתיים בשירת התקווה בעברית. משם עלינו לקבר ושוב היו הספדים ונאומים מלווים במוסיקת רקע, חלק זה הסתיים בהמנון הבריטי. חזרנו לרחבת ההספדים ושם חיכה להם שולחן עמוס עוגות ושתיה קרה וחמה, ושוב כמיטב המסורת הנוצרית, התכבדו ושוחחו ביניהם כאילו מפגש חברתי שמח.
כשנפגשתי עם הבת שלה, היא חיבקה אותי ונשקה אותי כאילו אנחנו מכרים ותיקים, וגם מסרה לי גלויה שבה כתבה מילות תודה על העזרה שהושטתי לה" (כך תיאר זאת מוריס כלפון).
מכתב תודה
לאחר הלווייה חזרו בני המשפחה לאנגליה ואנג'לה שלחה בדוא"ל את המכתב הבא:
Dear Maurice,
Now I am home in England and have time to email you I want to say THANK YOU for everything you have done to help with my mother's funeral on December 19th. It was a very big worry for me that it should be perfect and it was! But that is only because of your extraordinary help. None of us can believe how beautiful the cemetery is and the place where her body is buried is marvellous.
My mother spent nearly 40 years of her life working in Israel as a volunteer and supporting the Jewish people. She helped many people from all over the world to make Aliyah so for her to be buried facing over Israel is perfect!
Thank you again. I cannot explain easily what this means to us all.
Blessings -
Angela
תרגום:
מוריס היקר,
אני כבר בבית ואני יכולה לכתוב לך שאני רוצה לומר לך תודה רבה על כל העזרה הרבה שעזרת לנו באירגון הלווייה של אמי ב-19 בדצמבר. דאגתי מאוד שהכל יהיה מושלם וזה היה. אבל רק בשל עזרתך היוצאת מן הכלל. אף אחד לא יכול היה להאמין כמה יפה בית הקברות שלכם, והמקום בו היא נקברה הוא נפלא.
אמי עסקה, במשך 40 שנה, בפעילות למען ישראל, כמתנדבת ובתמיכה בעם היהודי. היא עזרה לאנשים רבים מכל העולם "לעשות עליה" ובשבילה להיקבר כשפניה אל ישראל זה נפלא!
ושוב תודה. לא קל לי להסביר לך מה זה אומר לנו לכולנו [3].
ברכות –
אנג'לה
הערות
[1] יש לנו, ב"מנוחה נכונה באר שבע", חלקה אחת יהודית וחלקה נפרדת לאחרים
[2] על חשבון הביטוח הלאומי
[3] לאנג'לה יש אחות ואח, שגם הם באו לישראל ללווייה
עוד
מאמר על אסתר לוור (באנגלית) בכתובת:
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את "מנוחה נכונה": (א) בית עלמין אלטרנטיבי בבאר שבע, היחידי בארץ - ואני עומד בראשו בכתובת:
מאמר ש-3,934 איש כבר קראו אותו.
האם כלפון צודק?
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 878,084 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: מנוחה נכונה, אנגלים, נוצרים, ידידי ישראל, BDS, באר שבע, מוריס כלפון