ה"דובר שטויות": (ב) ביבי: החמאס מתמוטט. האומנם?

       השבוע יצא לי לשמוע את בנימין (ביבי) נתניהו מדבר. הוא אמר כמה דברים שמן הראוי לבדוק את נכונותם.

       ביבי התייחס להבטחה של אולמרט לתת לאבו מאזן מאה מיליון דולר כדי לחזק אותו מול החמאס. ביבי הסביר כי הכסף הזה, שאין לנו פיקוח עליו, יגיע לחמאס ויחזק אותו וכי יש להמשיך בנתק סביב החמאס שכן החמאס כבר מתמוטט. לפי ההיגיון של ביבי, אבו מאזן יקח את הכסף שישראל נותנת לו וימסור אותו מתנה לחמאס. זה מה שנראה לכם שאבו מאזן יעשה?

       חמור מזה הוא עניין הטענה שהחמאס מתמוטט. כאשר אנשי החמאס ניצחו בבחירות ברשות הפלשתינית, זכו לרוב בפרלמנט והרכיבו את ממשלת הרשות, כל העולם יצא נגדם. הקוורטט הציג להם תנאים שכללו גם הכרה במדינת ישראל וגם הכרה בהסכמי אוסלו, תנאים שהחמאס הודיע שלא יקבל אותם בשום פנים ואופן. מאז אותו יום, במשך חודשים רבים אין העברת כספים לרשות הפלשתינית, לא מאירופה, לא מישראל, לא מארה"ב ואפילו לא ממדינות ערב. אפילו אם ירצה מישהו להעביר כספים לממשלת חמאס דרך בנק, לא יוכל כי הבנקים מסרבים לקבל כספי חמאס, שכן אלה כספי מימון הטרור. כל בנק שיטפל בכספי טרור יאבד את יכולתו לפעול במסגרת מערכת הבנקאות העולמית. לא שהחמאס לא הצליח לגייס עשרות מיליוני דולרים, אבל הכספים הועברו לרשות ע"י אנשי חמאס שבאו עם מזוודות מלאות כסף מזומן.

       כל אותה תקופה תושבי רצועת עזה וגם יו"ש, שהיו במצב כלכלי גרוע מאז החלה האינתיפאדה השניה בשנת 2000, מצבם הורע עוד יותר. הם נמצאים בתנאי מצור כלכלי שגרם לכך שרוב עובדי הציבור ברשות לא קיבלו משכורות ואם אין להם משכורת, אין להם במה לעשות קניות, כך שגם הם וגם האנשים סביבם סובלים מן המצור הכלכלי הזה. 140 אלף אנשים הם מקבלי משכורות מהרשות הפלשתינית.

       ההנחה היתה שהמצור הכלכלי, החרם הכללי והרעב יגרמו לאחת משתי תוצאות אפשריות:

- החמאס יחזור בו ממדיניותו הבלתי-מתפשרת, יקבל את תנאי הקוורטט ויכיר במדינת ישראל ובהסכמי אוסלו

-או-

- ממשלת החמאס תתמוטט והשלטון ברשות יעבור לכוחות יותר נוחים ויותר הגיוניים.

       אולם אף אחד משני הדברים האלה לא קרה. החמאס התמיד בעקשנותו. חודשים עברו. התושבים רעבו אך החמאס בשלו. אבו מאזן הציע לאנשי החמאס הקמת ממשלת קואליציה שתכיר במדינת ישראל והם מסרבים. התושבים רעבים? לא נורא. מה שמדהים בסיפור הזה הוא שהתושבים לא שינו את דעתם. סקרי דעת הקהל ברשות הפלשתינית מראים כי רוב התושבים מקבלים את החמאס ואת אי-הכרתו במדינת ישראל והם מוכנים לסבול עוד ועוד ובלבד שיגיעו ליום בו מדינת ישראל תחוסל והכיבוש ייגמר (לכך הם שואפים).

       נכונותם של אנשי החמאס ושל התושבים הפלשתינאים להתעקש ולהמשיך במאבק ובאי-ההכרה בישראל, גרמה לכך שהמצור הכלכלי הפך לנשק קהה, הפלשתינאים מנצלים את המצב כדי להביא עיתונאים ולהראות להם כמה המצב גרוע והכתבות בעולם מציירות את סבל העם הפלשתיני תחת הכיבוש, בלי לציין שזה תוצאה של מעשיהם שלהם, של אי-נכונותם ללכת אפילו צעד אחד בדרך לדו-קיום עם מדינת ישראל. ואז בא ג`ימי קרטר וכותב ספר על ישראל שהיא מדינת אפרטהייד.

       ביבי אומר שהחמאס קרוב להתמוטטות. איפה?! החמאס ניצח בשלב הזה ניצחון ברור, ורק ממשלת ישראל ואזרחי ישראל אינם מוכנים להודות בכך. הניצחון של החמאס נעשה ברור יותר ביום שבו תותחי צה"ל ירו על בית חנון ופגעו במשפחה בבית, שקודם לכן נורו מקרבתו טילי קסאם. כל העולם ראה את הילדים המסכנים, ההרוגים והפצועים, והשתתף בסבלם. אף אחד לא ציין שזה תוצאה של המאבק שלהם להשמדת ישראל ושל הקסאמים שהם יורים על ילדי שדרות והנגב המערבי.

       בעקבות זה החליטו מדינות ערב להפסיק את המצור הכלכלי על הרשות הפלשתינית. גם האיחוד האירופי מתלבט. ממשלת ישראל, שנוכחה כי המצור הכלכלי על הרשות נכשל, מחפשת דרכים לצאת מהסבך. נשקלה אפשרות של מו"מ על הסדר הקבע, עם אבו מאזן ואנשיו, שאינם שולטים ואינם מייצגים את העם הפלשתיני, תוך ויתור על השלב הראשון ב"מפת הדרכים", שלב הפסקת האלימות. המחשבה היא שכאשר יראו הפלשתינאים מה שמחכה להם בהסדר הקבע, ישתכנעו לזנוח את דרך הטרור והמאבק. ההנחה היא שאפשר במו"מ ובמחשבה רציונלית להגיע להסדר שיהווה פשרה בין הצדדים. הצרה היא שאצל הפלשתינאים, אצל רובם, אין כנראה חשיבה רציונלית. יש חשיבה דתית שאומרת כי האיסלאם אוסר עליהם לוותר אפילו על גרגר חול אחד מאדמת הואקף, ארץ הקודש. יש חשיבה רגשית, של עם שהוכה ב"נאכבה" ורוצה בנקמה. שום דבר לא ישכנע אדם שחפץ בנקמה לוותר עליה.

       אז מה יכולה ישראל לעשות?

       ראשית, עלינו להבין כי נגדנו עומד אויב עקשן, שנימוקים רציונליים לא ישכנעו אותו ועלינו להיות מוכנים למאבק עקשני לא פחות.

       שנית, עלינו להשקיע כל שקל שיש לנו ושאין לנו, בפיתוח אמצעים:

1. להגנה מפני הקסאמים והקטיושות

2. להגנה מפני טילי הנ"ט החדשים שרוסיה מספקת לחמאס דרך סוריה

3. לאיתור מנהרות.

       שלישית, ואמרתי זאת גם בפעמים הקודמות בעבר, עלינו להבין כי המלחמה על הקרקע היא רק חצי מהמלחמה. החצי השני זה מלחמת עולם שמנהלים הערבים נגדנו בכל מקלטי הטלביזיה שבעולם. המטרה היא להציג את ישראל כמדינת אפארטהייד, לבודד אותה ולהביא לחרם עולמי עליה, כמו על דרום אפריקה. כל צעד שאנו עושים, יש לשקול אותו, גם מבחינת התועלת על הקרקע וגם מבחינת הנזק בתקשורת ובערוצי הטלביזיה בעולם.

       לסיכום: אולמרט הוא ראש ממשלה גרוע, אבל ביבי גרוע הרבה יותר ממנו. אולמרט טועה בכמה ממהלכיו אבל ביבי בכלל אינו מבין את מצבה של מדינת ישראל.

יוסף רגב

   המונה היומי: עד היום היו 23,806 לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.

   האם הדברים הללו שכתבתי הם נכונים? האם הם משמעותיים? אם כן, הפנו את חבריכם לקרוא אל הבלוג הזה, שכתובתו:

http://blog.tapuz.co.il/regevj

   דף הבית שלי הוא

http://www.bgu.ac.il/me/regev/

ושם תוכלו למצוא את כתובת הדוא"ל שלי. אפשר גם לשלוח לי תגובה לדוא"ל האישי שלי ואני אעביר אותה לכאן (בלי לציין את השם המלא), אלא אם תבקשו ממני שלא לעשות זאת.

   כדי לראות קטעים אחרים בבלוג הזה, רדו למטה, אל המלבן המסומן "תגיות", עשו קליק על "הצג הכל" בתחתית המלבן הזה, בחרו נושא ועשו עליו קליק, כדי לקבל את רשימת הקטעים שכתבתי, שיש בהם איזכור של התגית, של מילת המפתח הזאת.