טעם של בית. טעם של ילדות. טעם של מקומות רחוקים שהפכו למקומות קרובים ושוב רחוקים. בכל פעם שאני באה לארץ – זה חייב להיכלל בתפריט.
המתכון הוא של סבתי נעמי ז"ל, שנפטרה בעודי ילדה בבית הספר היסודי. סבתא זה כבר רק זכרונות, אבל הטעמים נשארים חיים בזכות אמא שמכינה את הכופתאות, וגם אני שמכינה אותן מדיי פעם (אבל אין כמו של אמא).
250 גרם גבינה לבנה 9% (אפשר גם 5% אם זה האפשרות היחידה שקיימת).
ביצה
250 גרם קמח (2 כוסות) (אפשר להחליף חלק מהקמח בסולת)
קורט מלח
14-18 משמשים או שזיפים יבשים
לשים את כל החומרים (במיקסר או ביד), עד שנוצר בצק רך וחלק.
חותכים את הבצק ל14 עד 18 חתיכות.
יוצרים כדורים, משטחים אותם, מחביאים בתוך כל אחד משמש או שזיף מיובש וסוגרים שוב לכדור.
מבשלים בסיר גדול של מים רותחים. ברגע שהכדור צף, נותנים לו עוד דקה שתיים לצוף ומוציאים. (סכ"ה כ-5 עד 8 דקות בישול לכל כדור. אפשר כמובן כמה כדורים יחד).
*לא ליצור כדורים עבים מדיי – כי אז החלק הפנימי לא מתבשל טוב.
*לערבב עם כף מחוררת את המים שבסיר כל הזמן, למנוע מהכדורים להדבק לתחתית.
לציפוי:
כ-5 כפות פירורי לחם
כ- 3 כפות סוכר
כ-2 כפות חמאה (אפשר קצת יותר)
אפשר שקדים קצוצים
(הכמויות לא מדויקות, עושים לפי העין).
ממיסים חמאה במחבת, מוסיפים סוכר ופירורי לחם ואם רוצים שקדים. מערבבים כל הזמן עד שמתקבלת תערובת פירורית זהובה. להיזהר שלא יישרף!
אופציה אחת – לשים את הכדורים בכלי הגשה ולשפוך מעל את הפירורים.
אופציה שנייה- לגלגל כל כדור בתערובת הפירורים והעביר לצלחת הגשה.
לאכול כשזה חם!!
Image may be NSFW.
Clik here to view.
