זאת תנוחת השינה האהובה על פעוטות רבים,
אלא שהילד הזה לא הוכן לשינה, בודאי לא לשנת נצח,
הילד הזה שנמצא כשהוא לבוש בבגדיו, ונעול סנדלים,
היה בעיצומו של מסע עם הוריו, לקראת נחיתה בחוף מבטחים,
שיבטיח לו חיים עם עתיד טוב ובטוח יותר, מזה שהשאיר מאחריו...
אני חושבת שהעולם צבוע להחריד,
ומנקה את מצפונו בהמון לייקים, לנוכח תמונת גופתו של ילד קטן שנפלטה אל החוף,
שורות של גוויות נשים ילדים וזקנים, שנטבחו, לא עשו להם את זה בעוצמה כזאת,
אולי אף גרמו להם, להעביר ערוץ בטלויזיה, ששידרה את התמונות הקשות, והביאה אותן אל תוך ביתם היפה והמטופח,
הנמצא במדינה יפה ונקיה מסודרת וירוקה, ביבשת אירופה.
והנה אל תוך הפסטורליה הזאת, מתפרצים אלפים רבים, רבבות של אנשים חסרי בית, שבורחים מגורלם המר,
נמלטים מהחרב המתהפכת מעל ראשם, מבקשים לשנות את הגורל המצפה לילדיהם, בארצות הרווחה של אירופה המדושנת.
הם לא רוצים לחיות ביוון שלה קשיים משלה, ואינה יכולה לספק את צרכיהם המידיים,
יעדיהם גרמניה, אוסטריה, והם נלחמים על כל מקום ברכבת שתביא אותם שמה...
שוב רכבות...אני חושבת, שוב רכבות, שוב מספרים על הידיים, כמו כמו...
לא צריך להשוות, ואין מקום להשוות, אני יודעת,
עוד מעט יגיע החורף...מחנות פליטים,
...אבל המחשבות הטורדניות האלה נדחקות לי למוח, ואיני יכולה לעצור אותן.
האם לא היה נכון יותר לנוכח שורות שורות של גוויות משך שנים, פשוט להרוס את ה"קרמטוריום" ממש בהתחלה?
כלומר לגדוע את היד שעושה את המעשים הללו?
האנשים היפים של אירופה , שחיים בנופים עוצרי נשימה, בארצות שאין להן גבולות, (מתוקף אמנות הומניות כל כך), והם מורגלים ומורשים לעבור בקלות ובנוחות ממדינה למדינה, כמו גם התיירים, שבאים לחזות ביופי הזה שלהם, שאין לו סוף, במורשת, בעתיקות, בהיסטוריה, פתאום לנגד עיניהם ממש, מתרחשת נדידת העמים הגדולה של המאה עשרים ואחת. לא פחות!!!
והפליטים כאמור, אינם מסתפקים בארץ עניה כיוון, שלה בעיות משלה, הם דורשים במפגיע לעלות לרכבות שיובילו אותם לא רק לחופש, פניהם לגרמניה, או לאוסטריה, לא פחות.
שם ימצאו, כך הם מאמינים, התקציבים לסייע בעדם לעבור את התקופה הנוראה הזאת של היותם חסרי בית.
אבל, הם לא מתקבלים בברכה, מעמידים להם מחסומים, (היכן שלא היו קודם לכן גבולות), ממספרים אותם בהמונים, (כמו בהמות),
כדי שיהיה סדר בבלאגן. הם עולים על רכבות בדרך אל החופש מצד אחד, ובצד השני מחזירים אותם להתחלת הדרך...
אירופה לא רוצה זרים, אירופה חוששת מחוסר איזון, אירופה עוד לא שכחה וכבר שכחה, ואנשים מוצאים דמיון,
ומחנות פליטים, רכבות, מחסומים, מספרים, עושים להם ולעולם שהכל יצוף, אפילו שזה שונה.
גם לי...
אירופה המתחסדת, הצדקנית והצבועה, לא רוצה פליטים חסרי בית, שונים מהם במראה, בדת, במנהגים בלבוש,
הם עוד לא פתרו את כל הבעיות עם הזרים שכבר חיים בתוכם, וגורמים להם לא מעט צרות מבית..
ועכשיו כאב הראש הזה, מי צריך אותו?
יש מנהיגים, המביעים את מחשבותיהם בקול, ויש שמשתמשים במתווכים לאותו צורך, המצב הכי עדין הוא של גרמניה, עוד זוכרים לה...
אוף... פתאום תמונה של ילד קטן, שגופתו נפלטה אל החוף, (ומי יודע כמה עוד היו, שלא צולמו ...?), כל כך מרגש ומבכי...
...זה עושה לעולם דמעות בעיניים, נו מה יכול העולם לעשות חוץ/יותר מלייק על התמונה, ולזרוק את העיתון לפח...
אולי הממשלה שלהם תשים לזה סוף...אבל איך עוצרים שטף כזה ...?
"פיתרון סופי" לבעיה חייב להימצא ומהר, לפני שכל אירופה תשנה את צביונה...אבל זה לא מצלצל טוב באוזניים רגישות...
גירוש, מילת הקסם שעלתה, גירוש.
לגרש אותם, רחוק כמה שאפשר,
שלא יסתירו את הירוק בעיניים...ו
ואת העיתון עם התמונה להשליך לפח, מספיק בכיתי עם כל העולם על הבוקר...
תמונה מכמירת לב
תמונה ששוה אלף מילים,
שכתבו עליה מליוני מילים,
תמונה שמוכרת עיתונים,
תמונה שמביאה רייטינג גבוה....
תמונה של מליוני לייקים ברשת...