בקיצור: בני גנץ - הבטחה גדולה? $$$ [4684]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
"בשבילי - ישראל לפני הכול, הצטרפו אליי ונצא לדרך חדשה כי צריך אחרת, ונעשה אחרת" – זה הכל. זה הכל? זה היה נאום ההשקה של בני גנץ. 17 שניות, זה הכל.
למילה "גאנץ" ביידיש יש שלוש משמעויות (עד כמה שידיעתי ביידיש מגיעה): א. אווז; ב. הכל; ג. בסך הכל (לשון המעטה). דומני שהמשמעות השלישית היא הרלוונטית במיקרה הזה. כולם ממתינים לשמוע מה יש לו לבני גנץ לומר, והנה – זה הכל.
נכנסים לפוליטיקה
צריך לשמוח על כל אדם שמחליט להיכנס לפוליטיקה, כל אדם ראוי, כלומר אדם שיש לו שם טוב. צריך עוד יותר לשמוח על כל קצין בכיר שמחליט לקפוץ למים העכורים של הפוליטיקה. למה? כי הפוליטיקאים המושחתים חברו כולם יחד והעבירו חוק של צינון, שאוסר על קצינים בכירים להיכנס לפוליטיקה במשך ארבע שנים. יש היגיון בתקופת צינון של שנה וחצי, מקסימום שנתיים, אבל ארבע שנים?! זה רק כדי למנוע מהגנרלים להתחרות בפוליטיקאים. ארבע שנים נועדו לגרום לאנשים הראויים ללכת לקריירה אחרת, ולשכוח מהפוליטיקה. אם חוק הצינון הזה היה קיים בימי יצחק רבין (הי"ד) – רבין לא היה מגיע לפוליטיקה, ולא לראשות הממשלה. אז טוב שרב אלוף (במיל.) בני גנץ החליט ללכת לפוליטיקה. חוק הצינון הזה נגד הקצינים הבכירים הוא מרגיז כשלוקחים בחשבון של"נערי האוצר" יש תקופת צינון של חצי שנה, שאחריה הם קופצים לג'וב נהדר, בשכר של מיליוני שקלים, בחברות שאותן הם צ'יפרו, כשהיו פקידים בכירים באוצר.
מנהיג חדש
כאשר אדם חדש הולך לפוליטיקה ומודיע שהוא רוצה להיות מנהיג, מה הצעד שהוא צריך לעשות? הצעד המקובל הוא לצאת עם רעיון מסוים, עם סיסמה קליטה, עם אג'נדה – משהו שיתפוס את דעת הקהל. כך פעל יגאל ידין (ע"ה) וסחף אחריו מאות אלפי אנשים. כך פעל טומי לפיד (ע"ה) וזכה להצלחה בבחירות. כך פעל משה כחלון (יבל"א) והצליח להגיע מאפס לקולות רבים. צעד אפשרי אחר הוא להקים חזית מאוחדת כנגד האויבים הפוליטיים. כך פעל אריק שרון, כשהקים את "הליכוד" ואילץ את כל מפלגות הימין להיכנס פנימה, גם אלה שלא רצו. כך פעל גם אהוד ברק, שהקים את "ישראל אחת" - וזכה בבחירות.
בני גנץ יכול היה לבוא בקריאה להקמת "חזית להצלת המדינה", ולקרוא לאבי גבאי, ליאיר לפיד, למשה כחלון ולאורלי לוי אבקסיס, להיכנס תחת כנפיו. אבל נראה לי שבשלב זה, אף אחד מכל אלה שצוינו איננו מוכן לוותר על חלקת אלוהים הקטנה שלו. בני גנץ יכול היה לבוא עם רעיון חדש, משהו שיסעיר אזרחים רבים במדינה. אבל כל מה שהוא אומר זה: "הצטרפו אליי ונצא לדרך חדשה כי צריך אחרת ונעשה אחרת". דרך חדשה? מה היא הדרך החדשה הזאת? נעשה אחרת? מה נעשה אחרת? אף מילה, אף רמז.
שתיקה כסלע
בני גנץ שותק. השתיקה הזאת נולדה במיקרה, לא בכוונה. בני גנץ היה היו"ר של חברת ההיי-טק "המימד החמישי". הוא גם עמד בראש תנועה בשם "פנימה". תנועת "פנימה" הוקמה ביוני 2016, ע"י שי פירון יחד עם בני גנץ וגבי אשכנזי, ויש לה דף בפייסבוק ויש אתר באינטרנט (שאומר מעט מאוד). המטרות של "פנימה" היו:
- די לפילוג, לשיסוי, להסתה ולשנאת חינם
- לקבוע סדר יום של תקווה ולא של פחד, כשפחד נזרע מכל הכיוונים
- השאלה היא איך אנחנו חיים אחד ליד השני, אחד עם השני ואחד בשביל השני
- התנועה תפעל בשלושה ערוצים:
ערוץ אחד שבו אנשים ייפגשו כדי לעשות משהו טוב משותף ביחד,
ערוץ שני שבו הם יפגשו מתוך הצורך להכיר את האחר,
ערוץ שלישי של סיוע בפיתוח מיזמים של תנועות, ארגונים ויזמים צעירים בתחילת דרכם, שמתמקדים בהיכרות של זרמים בחברה הישראלית.
- שירות חובה במקום גיוס חובה - שירות חובה, שגם הערבים והחרדים יהיו מחוייבים לו.
מילים יפות, בעיקר של שי פירון, אבל אף מילה על היחס לפלשתינאים, על מחירי הדיור ויוקר המחיה שמאמירים, על הדתה והדרת נשים, על השחיתות בצמרת, ועל הבעיות הביטחוניות שמדינת ישראל ניצבת בפניהן. האם במהלך השנתיים וחצי שחלפו מאז הקמת "פנימה" שמעתם משהו על התנועה הזאת, או על האימפקט שלה על החברה הישראלית? כלל וכלל לא.
גם חברת ההיי-טק "המימד החמישי" נסגרה משום שויקטור וקסלברג, המיליארדר שהיה הרוח החיה בה, היה אישיות מפוקפקת, לפחות בעיני ממשלת ארה"ב, ונאסר עליה לעשות עסקים באמריקה.
שתיקה בסלע
בני גנץ שותק ואינו מבהיר למה הוא מתכוון. כאמור, השתיקה הזאת נולדה במיקרה, לא בכוונה. אחרי הכישלון של "המימד החמישי" בחר בני גנץ שלא לדבר, כדי שהנושא ירד מסדר היום, ולא יקושר אליו. השתיקה הזאת התגלתה כהצלחה אדירה. ברגע שהעיתונאים עלו על כך שבני גנץ מתכוון, כנראה, להיכנס לפוליטיקה – מייד קפצו המניות שלו והוא זכה בסקרים לתוצאות מדהימות. אף אחד אינו יודע מה האג'נדה שלו, מה הכיוון שלו, ומי האנשים שהולכים איתו, וכבר הרשימה שלו זכתה ל-18 מנדטים והוא זכה ל-31% של התאמה לתפקיד ראש הממשלה.
הרקורד שלו
בני גנץ היה רמטכ"ל של מבצע (מלחמת) "צוק איתן". רוב האנשים סבורים שהוא היה רמטכ"ל מוצלח. לדעתי, "צוק איתן" היה כישלון: 51 יום נמשכה המלחמה ההיא. חמאס היה מוציא אצבע, ויורה רקטה מבניין אזרחי. צה"ל היה מגיב ומפציץ את הבניין האזרחי. למחרת בכל העולם היו מופצות התמונות של ההרס שצה"ל זורע ברצועת עזה, ויום אחרי זה היו מתארגנות הפגנות בכל העולם, הפגנות נגד ישראל שהורסת בניינים וגורמת למותם של נשים וילדים. במשך 51 יום הלכו ההפגנות והתחזקו, ההפצצות נמשכו – ומספר הרקטות ששוגרו על ערי ישראל לא קטן אפילו באחת. החמאס לא הוכה ולא נחלש, אבל צה"ל המשיך בהפצצות. מאז שנסתיים "צוק איתן" אנו סובלים "סבבים", של רקטות על עוטף עזה, על נתיבות, על אשקלון ועל באר שבע, שוב ושוב. הרמטכ"ל היה אחראי לכישלון הזה, ו"נאום הכלניות" שלו, באמצע המלחמה, שבו הוא הבטיח לתושבי "עוטף עזה" שהמלחמה הסתיימה בנצחוננו – רק מעצים את כישלונו.
חוק הלאום
ההתבטאות היחידה של בני גנץ היתה כשבאה אליו משלחת של הדרוזים, הכואבים את עלבון חוק הלאום. גנץ הבטיח שיפעל לתיקון העוול שנגרם להם. זה הספיק לכל אנשי הליכוד להאשים אותו ב"שמאלנות". בני בגין, דן מרידור וכל מי שתורת ז'בוטינסקי קרובה לליבו מתנגדים לחוק הזה, אבל הפוליטיקאים מהליכוד יכולים להכתים את בני גנץ ב"שמאלנות" - והקהל שלהם גם קונה את השקר הזה.
אולי
אני מניח שבמוקדם, או במאוחר, בני גנץ ייאלץ לגלות לנו מי האנשים שהולכים איתו ומה התוכניות שלו. ואז נדע. ואז נדע אם אנחנו מקבלים את התוכניות שלו. ואז נדע אם רבים בציבור תומכים ב"חוסן לישראל". ואולי הכל יהיה לטובה. הלוואי.
המלצה
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את מה שכתבתי על
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 883,571 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, צוק איתן, בני גנץ, חוק הצינון, יגאל ידין, אריק שרון, תנועות חברתיות, נערי האוצר