עבר שבוע
ביקור של העו"ס בבית
הבית מסודר, עוגה מתקררת, הספקתי אפילו להתקלח!
תמונה לא מציאותית... לא בכוונה... ככה יצאה... גם די קל כי 9 חודשי הריון של הכנת בית דחסנו בשבוע, העברנו חדרים, רוקנו ארונות, קרצפנו וניקינו מקומות שיכלנו להתעלם מהם מאז שעברנו דירה... אז לסדר לקראת ביקור עו"ס כבר בקטנה
התקדמות מטורפת, העו"ס מפרגנת ועל כול בעיה או שאלה שיש לי מזכירה- "רק עבר שבוע!"
גם גיסתי אמרה ככה כאשר בכיתי שלא חשבתי להכין מראש מספיק בגדים או בכלל לקנות בקבוקים חדשים- "אף פעם לא היית אמא!"
היא צודקת... לא משנה כמה ספרים קראתי, כמה בייביסיטר עשיתי, כמה תכננתי לגמול מבקבוק או מוצץ, להיות אמא זה קשה! ועושים המון טעיות!
מעירה משנ"ץ, יוצאים לטיול בעגלה בלי שמכה למקרה שמתקרר, מתעצבנת על בעלי (שיהי ממש חולה רוב השבוע), טועה באוכל (יותר מידי/ פחות מידי), מפספסת סימנים של עייפות, לא מחליפה חיתול בזמן והבגד נרטב משתן, משתוללים יחד כאשר אמורים להירגע לקראת שינה...
אבל אני אמא
אני עדיין לא מאמינה שזה אמיתי! כול כך התרגלתי להמתין לטלפון, להמתין להיות אמא שכאשר זה הגיע לא היה לי בכלל זמן לעכל ופתאום אני אמא ואין שניה זמן לעצור רגע ולחשוב שזהו- כול חלומותיי התגשמו!
אני אמא
אני מתחבאת במטבח כדי לאכול, ממתינה עם חיתול מלוכלך עוד חצי שעה עד המקלחת, מרימה מהרצפה אוכל שנזרק ומחזירה לצלחת ובלילה לפני השינה פותחת לי ולבעלי שקית במבה או דובונים ומתפנקים!
אני עייפה, לובשת טרנינג מרוח בנזלת, בננה ומרק עוף, השולחן בסלון התחלף במשטח פעילות, רגלים שלי לא מגולחות, רעבה ולא שתיתי קפה חם כבר שבוע!
אבל אני אמא
עשיתי את מה שפעם חלמתי לעשות- סיפרתי למישהיא זרה לגבי האימוץ והיא התרגשה כול כך! סתם משהיא מקופת חולים שהתעניינה למה אני מבטלת התחייבות לטיפולי פוריות!
הכי כיף לשמח אנשים זרים!
לא מבטלת IVF אני אומרת לעצמי... רק דוחה קצת... בכול זאת אני אהיה טיפה עסוקה בתקופה הקרובה...
ואז בלילה מגלים ספר מוכר ואהוב אז זה הופך לקבוע
בכי בניסיון להרדמות ל"אמא" וזאת לא אני
עצב בלב כה קטן שלא ניתן להבין, להסביר.. חיבוק לא עוזר, רק בקבוק של פורמולה חמימה מרגיעה את הפחד מרעב, מבדידות...
נשיקה במצח ויציאה בשקט מהחדר
ריח סבון תינוקות
הספר עם הסיפור לפני השינה מונח על הארון לצד מנורת לילה
עייפות מטורפת... הימיים עוברים ולומדים אחד את השני
הרגלים
צרכים
מה אוהבים ומה לא
פתאום להיות אמא
נכנסים לשגרת יום... שגרת שינה
ואני ברקיע החיים!
מעין