לא אוהב שגרה . מה לעשות . אני יכול להתחיל במשהו מסעיר שאוי לו ואבוי לו אם יהפוך לשגרתי . מיד מתחילים השדים לנשוף לי בעורף ולהציק לי לשנות מקום ועיסוק . זהו גיהנום . אין ספק . אולם זהו גיהנום עבור כל אלה שמחפשים עבודה קבועה לכל החיים . יום יום אותו מקום אותה שעה . ואחר כך סוף שבוע וחגים והחיים חולפים על פני ענן אבק של שעמום מתמשך . אני מאלה שאוהבים לעבור ממקום למקום ולפגוש עוד ועוד אנשים חדשים . לעסוק כל יום בתעסוקות שונות ומשונות . להיות עם תיאטרון נודד מעיר לעיר (הייתי וגם עשיתי זאת כאיש סאונד בתיאטרון של הצגות שעוברות מעיר לעיר ) להופיע בשמחות של אנשים בכל יום במקום אחר . להיות מוזמן לאודישנים של תכניות וסרטים וכל מיני הזדמנויות להיות במקומות שהזמן שם מנותק מהזמן היום יומי . להסתובב במקומות שונים בכל יום . לקום בבוקר ולעשות כל יום משהו אחר . זה אני . לא מסוגל לעשות את אותה הפעולה שוב ושוב כל חיי . נכון . אין כאן יציבות . אין כאן " ביטחון כלכלי " . אבל ביננו....מהו באמת ביטחון ? כלכלי או אישי ? האם יש כזה מושג ? או שאולי בני האדם המציאו אותו כדי לקבע את עצמם באותם מקומות ולו רק כדי להרגיש ביטחון . השגרה היחידה שאני אוהב ורוצה אותה בכל חיי , היא שגרת השלום . שגרה כזאת שמאפשרת לאנשים לחלום ולעשות ככל העולה על רוחם בלי שרעמי התותחים ונהרות הדם יציפו את חייהם . שגרת השלום היא השיגרה שאני חולם עליה . שבני האדם יתייחסו זה אל זה בצורה אוהבת ושווה ויאפשרו לכל אחד להגשים את חלומותיו . אני לא אוהב שגרה . חוץ משגרה אחת שגרת השלום .
↧