ראשית, הודעה לקוראת שרון: חכי חכי איזה משלוח מנות מחכה לך לכבוד ראש השנה.....
כל הסיפור התחיל מזה שנסעתי לי במכוניתי (להתעמלות, אם זה מעניין אתכם) והקשבתי לתכנית של יעל דן בגל"צ. זה היה לפני כשנה וחצי, קצת לפני שהיא עלתה לי על העצבים והתחלתי למנן את תדירות ההאזנה שלי לתכנית שלה. המרואיינים היו בחור ובחורה שהתגעגעו למנהג הנחמד של מתן משלוחי מנות בפורים ולכן פתחו בפייסבוק קבוצה שנקראת בשם המדליק "משלוח מנות בין ידידים וזרים גמורים".
יוהו איך שאני נדלקתי! 
אני לא סובלת את החג הזה, פורים. אבל אני כ"כ אוהבת להכין ולשלוח (וכן, גם לקבל) משלוחי מנות...
מיד כשחזרתי הביתה נרשמתי לקבוצה וגיליתי שאחרתי את המועד, ההרשמה סגורה.
חיכיתי שנה... ובחורף שעבר, כשאך חלף לו חנוכה, התחלתי לעקוב אחר מה שקורה שם וחיכיתי לתחילת ההרשמה.
נרשמתי. קיבלתי שם: עדי.
יופי.
מי היא עדי? בת כמה היא? מה היא אוהבת? מה? מו? מי?
ואז הגיע מייל קטן עם הפרטים הבאים. עדי בחורה בשנות העשרים לחייה, אוהבת בעלי חיים, מוסיקה וספרים.
טוב, זה כבר נתן לי בסיס להתחיל לחשוב על משלוח מנות.
ואז התחלתי לרגל.....
נכנסתי לפייסבוק שלה ודליתי מידע.
את תוצאות הריגול תראו ברשומה הזו ובבאות אחריה.
הדבר הראשון, שמיד ידעתי שאכין לעדי היה... בעצם לא מיועד לה אלא לכלבים שלה.
עוגיות לכלבים! 
ואם החתולים יאהבו את זה הם מוזמנים להתכבד.
מצאתי את המתכון של העוגיות הנ"ל, קניתי את המצרכים ויצאתי לשיטוט בכל מיני חנויות כדי למצא את החותכן המושלם.
עד קניון ארנה בהרצליה נסעתי כי שם, כך הם אמרו לי בטלפון, יש חותכן. אחרון. הם שומרים לי אותו בצד אם אגיע עוד היום.
אז נסעתי,
וקניתי,
והכנתי.
הנה תראו 
העוגיות שהכנתי נקראות "חטיפי גבינה לכלבים".
איזה כיף לראות אותן תופחות בתנור.
והנה הן מוכנות.
קישטתי צנצנת, הוספתי תגית והתפניתי להכין "בוק" צילומים לעוגיות של עדי.
מבט אל המכסה:
מכיון שהכנתי כמות גדולה, ומכיון שאנשים לא יכולים לאכול את העוגיות האלה (כלומר הם יכולים, אין בזה סכנה, רק שהטעם... לא להיט), ארזתי בקופסא עבור עדי גם את שאר העוגיות.
בפינת הצילום במרפסת 
עדי נדלקה על זה.
והכלבים.. הם מצידם נהנו עד הגג!
עוד פריטים ממשלוח המנות הזה, בקרוב
תודה שאתם כאן חברים יקרים,
כ"ד באלול תשע"ה.