אני אמשיך בדיוק מאיפה שהרשומה הקודמת הפסיקה. בחיפושיי אחר פיתרון להזעה בכפות הידיים, הגעתי למסקנה שלמרות שהרופא שלי לא אופטימי לגבי השיטה החדשנית
שנקראת יונטופורוזיס, שווה לחקור אותה בכל זאת ולראות במה מדובר. בעברית לא מצאתי אפילו תגובה אחת של מישהו שהשתמש בזה (זה היה
בשנת 2007, אולי מאז כבר יש חוות דעת ברשת). באנגלית החדשות היו קצת יותר מעודדות. מסתבר שיש אנשים שזה באמת עוזר להם.
drionic היה המכשיר היחיד פחות או יותר שהיה במחיר שפוי וזמין לשימוש פרטי (שאר המכשירים בשוק היו יקרים בהרבה ומיועדים בעיקר למרפאות מקצועיות).
האתר הראשי* של החברה היה נראה עלוב למדי. כאילו בנה אותו ילד בן חמש שהשתעשע קצת בhtml.
המכשיר נמכר בסביבות ה750 שקל (לא זוכר כמה זה היה בדולרים בזמנו). בארץ היבואן מכר אותו במחיר מופקע של 2000+ שקל! אמנם הסיכון היה
נראה גדול להזמין מהאתר המפוקפק הזה, אבל הגעתי למסקנה שאני מעדיף להסתכן מאשר לשלם לנוכלים בארץ יותר מ2000 שקל.
לאחר קריאה באמת מרובה, החלטתי לקחת את ההימור וביקשתי מההורים שלי שיקנו לי את זה כמתנה ליומולדת. הם היו בשוק. הם ניסו להגיד לי שזה
בטוח חרטא ושעובדים עליי אבל לא היה לי איכפת. לבסוף אבא שלי השתכנע והזמין לי את המכשיר. לקח לו בערך 3 שבועות להגיע, במהלכן הבנתי
שעל מנת לעשוק עוד כסף מהציבור, החברה שפיתחה את הדריוניק מוכרת אותו עם בטריות גדולות* ומגושמות שרק הן מיצרות ועולות הרבה כסף.
מצאתי גם אתר שהסביר איך לעקוף את הסוללות המגושמות ולחבר את המכשיר ישירות לחשמל (בקישורים של הבלוג מצורף מדריך).
כשהמכשיר הגיע לקחתי אותו למעבדת אלקטרוניקה ותוך 5 דקות בערך הוא עקף את הסוללות וחיבר שנאי לכל יד (בסוף הרשומה אני אצרף מידע לגבי השנאי).
אני אתאר קצת את המכשיר:
מדובר במכשיר פלסטיק, מעין אמבטיה כזאת לכל יד. המכשיר מרגיש ממש עלוב וזול, ובאמת שגם מבפנים אין בו יותר מידי. אני בספק אם עלות היצור
שלו גבוהה מעלות היצור של ארטיק קרח אבל באמת שהייתי מוכן לשלם את זה וגם יותר אם זה מה שיפתור לי את הבעיה. לאחר השיפצור במעבדה,
כל אמבטיה כזאת כעת מתחברת ישירות לתקע בעזרת שנאי. הוראות השימוש במכשיר היו גרועות למדי ולקח לי הרבה זמן ומחקר עצמי כדי לגלות מה
השיטה הכי יעילה. המכשיר ברשותי מאז 2007 ואני מרוצה ממנו מאוד!
אופן השימוש במכשיר:
אני מסדר תחילה את המכשיר בפוזה שנוחה לי, על המיטה, כאשר שתי כריות תומכות לי בידיים ומנעות משורש כף היד לגעת במכשיר עצמו (זה עושה
גירוי בעור). לאחר מכן אני ממלא מים חמים עד הגבוה המקסימלי שאני יכול (כשכל כף היד בפנים) בלי שישפכו מים. טיפול אחד נמשך בדיוק חצי שעה,
שבמהלך רוב הזמן אני עם רוב כף היד בתוך המים ורק ההחלק התחתון של היד על הרפידה העליונה (אני אצרף תמונות להמחשה). ומידי פעם אני
מוציא את היד כך שרוב כף היד על הרפידה העליונה ורק קצות האצבעות במים.
סך הכל צריך לפי ההוראות להגיע ל7 שעות של טיפול, כלומר 14 טיפולים של חצי שעה כל אחד. הגעתי למסקנה שהכי יעיל זה לעשות שני טיפולים
ביום, חצי שעה בבוקר וחצי שעה בערב ולסיים עם זה תוך שבוע. אם עושים רק טיפול אחד ביום אז מה שקורה זה שבשבוע השני היד מתחילה כבר
להתייבש קצת והטיפולים מתחילים להכאיב.
סך הכל הטיפול ממש לא נורא ולא כואב (בהתחלה לוקח קצת זמן להתרגל לתחושה). עם זאת, זה קצת כמו בים המלח שמספיק חתך פצפון בשביל
להפוך את הטיפול לבלתי אפשרי. אפילו חתכים שלא ניתן בכלל לראות הופכים את הטיפול לבלתי אפשרי. רוב הפעמים שיש לי חתכים כאלה הם ליד
הצפורניים ואז אני פשוט משאיר את האצבע הכואבת "לצוף" על המים כך שהכרית נוגעת במים אבל גב האצבע לא, ובדרך זו לא שורף לי בפצע. כל עוד
הפצע לא נוגע במים הוא לא כואב.
לאחר 14 טיפולים, צריך להפסיק גם אם היד לא ממש יבשה. בימים הבאים לאחר הטיפול היד תמשיך להתייבש ואצלי לפחות הזיעה נפסקת לחלוטין
כמה ימים לאחר הטיפולים והמצב נשאר כך במשך חודש. לאחר חודש (לפעמים קצת יותר, ובחורף אפילו כל חודשיים), ההזעה חוזרת וצריך לחזור על הטיפול.
הדריוניק הזה שינה לי את החיים. אני זוכר שבכיתי מהתרגשות בפעם הראשונה שהרגשתי את היד שלי יבשה לחלוטין וזה היה גם קצת מוזר. פתאום
דברים הרגישו אחרת. עד היום זה עושה לי קצת צמרמורת לגעת ביד יבשה בחפצים מסויימים כי אני לא רגיל לתחושה.
היום אני כבר יכול להגיד שאני לא סובל מההזעה בכפות הידיים. אמנם יש את האי נוחות (ותאמינו לי שזה דיי סיוט לעשות סשן מלא של טיפולים, בכל זאת חצי שעה כל
פעם זה מעצבן) אבל זה שיפור כל כך משמעותי בחיים שלי שאי אפשר לתאר את זה במילים בכלל. אני רוצה בהזדמנות זאת לציין שהדריוניק הוא המכשיר
הזול ביותר שניתן להשיג מבין כל מכשירי היונטופורוזיס, ובהחלט לא בהכרח הטוב ביותר! מכשירים אחרים (למשל- Idromed) טוענים בין היתר שהם משתמשים בטכנולוגיה של הזרמת זרם חשמלי מסוג שונה (אני לא מבין בדברים האלה כך שאין לי מושג מה הכוונה) אשר לא גורם לשום כאב ושום תחושת אי נוחות. אני יותר מאשמח
אם מישהו מבין הקוראים יוכל לשתף אותי בהתנסות עם מכשיר שונה, ואני מבטיח לעדכן על זה בפוסט חדש בבלוג.
בפוסטים הבאים אני ארחיב קצת על השימוש בדריוניק, אבל אני מקווה שמי שקורא את הפוסט הזה כבר מבין שיש פיתרון לבעיה, ולא צריך לפחד לאמץ
טכניקות חדשות!
נתראה בפוסט הבא!
*קישור לאתר החברה: http://www.drionic.com/
האתר השתפר בהרבה מאז 2007 וכעת הוא הרבה פחות מאיים ומציע יותר מידע.
*מידע לגבי השנאי שיש לי:
AC TO DC ADAPTOR 9210AD INPUT 230V/50Hz OUTPUT DC 9V@210mA
*עדכון: מסתבר שגם סוללות רגילות מתאימות למכשיר. ניתן לקנות סוללות נטענות למי שמעדיף להמנע מההמרה לשנאים. בכל מקרה, לפי דעתי בחישוב לטווח הרחוק בהחלט עדיף שנאים מבחינת הנוחות.