מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבית המדרש בבני ברק עיה"ק תובב"א ועסקו בסיכום שנת תשע"ה כדי לפנות מקום לשנת תשע"ו הבעל"ט.
אמר רבי עקיבא: "שנת תשע"ה הייתה שנה טובה, אבל טוב שנגמרה סוף סוף"
שאל אותו רבי אלעזר: "אם שנת תשע"ה הייתה שנה טובה, מדוע טוב שהיא נגמרה?"
הוסיף ושאל רבי אליעזר: "ומדוע אתה אומר שהשנה נגמרה כאשר יודעים אנו שעדיין יש כמה ימים עד לסוף השנה?"
ענה להם רבי עקיבא: "מכובדיי, ראשית כל נכון הדבר כי עדיין יש כמה ימים בודדים עד לסיומה הרשמי של שנת תשע"ה, אך מכיוון שכולם עסוקים בסיכום השנה שחלפה ובברכות לשנה החדשה נוצר רושם ברור כי הימים שנותרו לסיום השנה כבר לא ישנו דבר ולכן מעשית אפשר לברך על המוגמרת.
שנית, לגבי טיב השנה – ברור לכולם כי שנת תשע"ה הייתה שנה טובה, מכיוון שבתחילתה (ובסוף שנת תשע"ד) כולם בירכו זה את זה ב"שנה טובה". אם שנת תשע"ה לא הייתה טובה, הרי נמצא כי כל המברכים שיקרו או לכל הפחות טעו. מכיוון שלא ייתכן שכל בני ישראל הצדיקים שיקרו או טעו, ברור שהשנה הייתה טובה."
הנהנו הרבנים בהבנה ובהערכה לחכמתו של רבי עקיבא המזכה את הרבים, אך רבי ששון החליט לחדד את שאלתו של של רבי אלעזר שלא ממש נענתה ופנה אל רבי עקיבא בשאלה מחודדת: "אמור לנו רבי במטותא ממך, אם ברור כל כך שהשנה הייתה טובה, מדוע שמח אתה כי היא נגרמה?"
ענה לו רבי עקיבא ברוגז מסוים: "ראשית כל, היזהר בבקשה עם שאלות מחודדות – אתה עלול להוציא למישהו עין! ושנית – מעולם לא אמרתי כי אני שמח ששנת תשע"ה נגמרה!"
רצה רבי ששון לחדד את שאלתו עוד יותר, אבל חשש שאכן יוציא עין לאחד הרבנים (או לאחת השנים, או למישהו מקהל הקוראים) ומילא פיו תה (כי לא היו מים בסביבה).
אבל רבי שמחה נחלץ לעזרתו של רבי ששון וניסה להבהיר (אך לא לחדד) את השאלה. על כן הוא פנה לרבי עקיבא ואמר: "נכון הדבר כי לא אמרת שאתה שמח שהשנה נגמרת, אבל אמרת שטוב שהיא נגמרה. מדוע טוב שהיא נגמרה?"
ענה לו רבי עקיבא (עדיין בכעס מסוים): "אני בטוח שאתה יכול להגיע לתשובה בעצמך! הרי יש לך זקן ארוך לפחות כמו הזקן שלי!"
התבייש לו רבי שמחה, מילא את פיו קפה (כי גם התה נגמר) וליטף את זקנו בעצבנות בניסיון למדוד את אורכו.
הציע רבי יוסף בעל הנס: "אולי התכוון רבי עקיבא כי טוב ששנת תשע"ה נגמרה מכיוון שהייתה שנת שמיטה ומחירי הפירות והירקות עלו בה?"
הוסיף רבי שמעון בעלה של רינה: "ואולי התכוון רבי עקיבא לכך שבמהלך השנה חווינו תאונות דרכים, פיגועים, גילויי אלימות וגזענות רבים? (כולם ללא ספק בשל חילול שבת)"
אמר רבי יהושע: "רבי שמעון ללא ספק צודק, אך אינני חושב כי לכך התכוון רבי עקיבא, מכיוון שאני חושש שהחלפת השנה לא תשנה דבר מעבר לאות האחרונה בתאריך (בתנאי שמדובר בתאריך עברי) ועל כן נוטה אני להסכים יותר עם רבי יוסף בעל הנס".
אמר רבי בוריס: "מסכים אני עם רבי יהושע, אבל תהייה גדולה עלתה בלבי: אם החלפת השנה לא משנה דבר פרט לאות האחרונה בתאריך (וגם זאת רק בתנאי שאנחנו כותבים תאריכים עבריים), מדוע אנו טורחים לסכם את השנה (מה שבעצם לא הספקנו לעשות בגלל קוצר הזמן וההתעסקות בקטנות והדקדוק בקוצו של יוד) ולאחל איחולים לשנה החדשה?"
שתקו כל הרבנים במבוכה כי הבינו שיש משהו בדבריו של רבי בוריס, אבל רבי עקיבא התאושש ואמר: "אמנם כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה, אבל לסוף דבריי רק אני עצמי ירדתי: כשאמרתי שטוב שהשנה נגמרה התכוונתי לומר כי אם לא הייתה נגמרת פירוש הדבר היה כי הזמן היה עומד מלכת. מודה אני לבורא עולם כי בחכמתו הרבה מגיע הסוף לכל השנים כך שתמיד אפשר לצפות לעתיד ולא להיתקע בהווה!"
שמחו כל הרבנים על פתרון החידה ונפנו להרים כוסית (במס מופחת) לחיי העתיד שבדרך.
מוסר השכל: הימים חולפים, שנה עוברת - וטוב שכך
שבת שלום ושנה טובה!
והרשומה המומלצת – שגרה ישנה חדשה – בבלוג של אפרת המפזזת