כמידי שנה, לקראת ראש השנה, המטבח מתמלא בריחות מתוקים של מאכלים לשנה החדשה
המשותף לכל הסימנים הוא הרמזים שהם מבטאים לנו, הן בטעמם והן בשמם
המשפט יהי רצון שאנו מברכים על כל מאכל בערב זה, מרמז לנו יותר מכל את השאיפה שלנו לשנה טובה ומתוקה יותר, לתקווה לשנת שלום ונחת, לאושר ושמחה ואהבה
כאן אביא את כל הברכות שצריכות לעולות על שולחן החג, לפי המנהגים שלנו.
סדר ראש השנה מתנהל לאחר הקידוש על היין.
חלה: טובלים את החלה בדבש ומברכים ברכת המוציא
תפוח בדבש: שתהיה שנה טובה ומתוקה, התפוח מזכיר את גן עדן
טובלים את התפוח בדבש ומברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"
מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אייבנו ושונאנו וכל מבקשי רעתנו" ולאחר מכן, מברכים ברכת בורא פרי העץ.
הסוג הזה של התמרים האלה טעימים מאוד, מכניסים אותם למקפיא והם הופכים להיות מתוקים מאוד
מברכים: "יהי רצון מלפניך אדוני אלוקינו ואלוקי אבותנו שיסתלקו שונאינו וכל מבקשי רעתנו"
מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוקי אבותינו שיכרתו שונאינו ואוייבנו וכל מבקשי רעתנו".
אני מטגנת קציצות של כרישה
לוביה או רוביה: סוג של שעועית צרה ומוארכת, בבית ההורים נהגנו לאכול אותה כשהיא מאודה במים מעט מומלחים.
אפשר להגיש גם לוביה יבשה מבושלת עם בשר.
מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו ותלבבנו" ולאחר מכן מברכים ברכת בורא פרי האדמה
מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוקי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו".
רימונים: שנהיה מלאים מצוות כרימון
מברכים שנהיה לראש ולא לזנב
אהבתי לקרוא באיזשהו מקום מאמר על המנהג הזה: חברה אנושית היא כמו גף האדם, יש בה אנשי מחשבה ואנשי כפיים. "ראש" ו"זנב" שמשלימים אחד את השני. ומותר וצריך לנו לברך שנהיה לראש ולא לזנב.
שנלך לפי הראש שלנו ולא נגרר
שנלך קדימה לכיוון הראש ולא אחורה לכיוון הזנב
שמעשינו יהיו במחשבה תחילה
שנסתכל קדימה ונחשוב מה אפשר לעשות
מהעבר נלמד על היכולות שלנו, נשאב ממנו כח לעתיד ונלמד איך לא ליפול שנית ולא נשקע בהתחשבנויות.