בקיצור: הסיבות שהביאו לחקיקת חוק הלאום $$$ [4822]
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
חוק הלאום – אנטי בג"ץ
אם תעיינו בנוסח של "חוק הלאום" – לא תראו שם אף איזכור של המילה "בג"ץ". אבל אם היו סימני מים מתחת לכתוב – הייתם רואים את המילה "בג"ץ" כמה וכמה פעמים, באותיות של קידוש לבנה. חוק הלאום, במבט ראשון, נראה כחוק שמציין את המובן מאליו. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי. זה ברור וזה ידוע לכל, גם לכל תושבי ישראל, וגם לכל יתר האנשים בעולם. אז למה צריך להציע חוק כזה, ועוד להתקוטט עליו? התשובה גנוזה גם במה שלא כתוב בחוק הזה, וגם במה שקוראים האנשים, למרות שזה לא כתוב בו. זהו חוק רע, אבל קודם צריך להבין למה הוא חוקק.
המוטיבציה של כל האנשים שפעלו להעברת החוק הזה, המוטיבציה הייתה נגד הבג"ץ, כלומר נגד בית המשפט העליון, כאשר הוא יושב בתור בית המשפט הגבוה לצדק. המוטיבציה הנלהבת הזאת היא התגובה לכמה מהחלטות הללו של בג"ץ:
- ההחלטה של בג"ץ לפסול את חוקי "המסתננים" שבאו לטפל בריבוי של מסתננים/פליטים/מהגרי עבודה, שנכנסו לישראל, באופן לא חוקי, דרך הגבול הדרומי.
- פסק הדין שקובע כי זכותו של כל ערבי לרכוש בית בתוך ישוב יהודי.
- איסור על "נוהל שכן", שבו חיילי צה"ל היו שולחים ערבי להעביר אזהרה למחבל שמתחבא בבית מסוים.
- ההחלטות של בג"ץ לבטל את ההחלטות של ועדת הבחירות לפסול מועמדותם של ערבים, שאינם מקבלים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
- ההחלטה של בג"ץ לאסור על יצחק רבין (הי"ד), אז ראש הממשלה, לגרש ללבנון את ראשי המחבלים, אחרי שבועיים שבהם שהו על הגבול ולא נכנסו ללבנון.
- ולאחרונה ההחלטה של בג"ץ לאסור על מיכאל בן-ארי, מועמד ימני קיצוני, לאסור עליו להיות מועמד בבחירות, ומצד שני לאשר את מועמדי בל"ד, העוינים את מדינת ישראל.
- הדיון של בג"ץ בנושא 'חוק האזרחות'.
'חוק האזרחות' בא לעצור את השיטפון של פלשתינאים, שמתחתנים עם נשים ערביות, אזרחיות ישראל, וכך זוכים להיכנס לישראל. אחרי 140 אלף זוגות כאלה, היה ברור שהכוונה איננה למקרים של רומאו ויוליה, אלא מהלך שיטתי, של "זכות השיבה – אבל זוחלת". בדיון - כמעט מחצית מהשופטים, וביניהם השופט אהרון ברק, היו בדיעה שמדינת ישראל אינה יכולה לאסור על זוגות כאלה, ואסור לה למנוע את התהליך המסוכן הזה. אפילו העובדה שכמה וכמה מבין הנכנסים לישראל, וכמה מן הבנים שנולדו בזוגות כאלה – ביצעו פיגועים בישראל, ואזרחים ישראלים נפצעו ונהרגו בפיגועים הללו – לא שיכנעה את שופטי בסג"ץ שיש פה בעיינ קיומית. אומנם בג"ץ החליט, ברוב דחוק של 7:6, שלא לפסל את חוק האזרחות, אבל השופט אהרון ברק אמר שהוא מקווה, כי בפעם הבאה שהנושא יגיע לפתחו של בג"ץ, הרוב יהיה בדעתו שלו, ש'חחוק האזרחות' הוא שסותר את חוקי היסוד של מדינת ישראל.
ההחלטה להחזיר לארץ את ראשי המחבלים שגורשו ללבנון אחרי ששבועיים שהו על הגבול ועברו קורס מזורז של חיזבאללה איך לבצע פיגועים, חיזקה מאוד את החמאס, שאנשיו יצאו לבצע פיגועים, שבהם נהרגו ונפצעו ישראלים רבים.
ההחלטות החמורות ביותר של הבג"ץ הן ההחלטות לאשר לחנין זועבי ולדומיה לרוץ לכנסת ולהפוך נציגיה של האוכלוסיה הערבית בישראל. לטענת "פורום קוהלת", פורום של פרופסורים שהתגייסו לפעולה, ההחלטות הללו, באופן קונסיסטנטי, תרמו לכך שהערבים בישראל, 20% מהאזרחים, הפכו להיות גייס חמישי של אויבי ישראל. אלה היו החלטות תמוהות, שכן זכויות האזרח של הערבים בישראל, הועדפו מעל החוק, שאוסר על ריצה לבחירות של מי שאינו תומך בקיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית.
הנושא הלאומי
מה המשותף לכל ההחלטות הללו של בג"ץ? הנושא הלאומי, או ליתר דיוק היעדרו של השיקול הלאומי. בכל ההחלטות הללו זכויות האדם זכו לעדיפות עליונה, ואילו השיקול הלאומי של חיזוק הישוב היהודי בא"י, או החלשתו – השיקול הזה לא נשקל בכלל, ולא הועלה כלל לדיון, אפילו לא ע"י הפרקליטים, נציגי המדינה.
ראוי להזכיר, כי מלבד הנושא הלאומי, שנעלם, הייתה עוד בעייתיות נוספת בהחלטות בג"ץ, בעתירות שהובאו לשעריו. הבעייתיות צצה מאז קבלת "חוק כבוד האדם וחירותו" בשנת 1992. בחוק הזה הייתה פיסקת הגבלה, שעסקה בסתירה שבין חוקים שונים. בג"ץ, בהנהגתו של אהרון ברק, פירש את פיסקת ההגבלה כמתן אפשרות לבג"ץ לפסול חוקים שמתקבלים בכנסת, בנימוק שהם סותרים חוקי יסוד. מעבר לפעילות הזאת, נהגו בתי המשפט, ובמיוחד בית המשפט העליון, לדון בנושאים של החלטות של הממשלה ושל גופים שלטוניים, לבדוק את ההחלטות ולפסול החלטות שלא התקבלו על דעתם של השופטים. הבעייתיות בפסיקות הללו הייתה שהשופטים לא פסלו רק החלטות שהיו בלתי סבירות לחלוטין, אלא פסלו גם החלטות, שלא היו הטובות ביותר. הייתה זו פלישה של הרשות השופטת לרשות המבצעת. כמו כן התקבלה הנורמה שהחלטות של שופטי בג"ץ הן נכונות אבסולוטית, ויש לבצען, גם כאשר השופטים טעו, או קיבלו החלטה שהתוצאה שלה הייתה ממש מזיקה. לא הייתה דרך להביא את הנושא לדיון מחודש, לאחר שנה, כפי שקורה בהחלטות שלטוניות של הרשות המבצעת ושל הרשות המחוקקת.
היעדר השיקול הלאומי מכל ההחלטות הנ"ל של בג"ץ, גרם לאנשים לא מעטים, לא טיפשים, ברובם מצד ימין של המפה, להציע את חקיקת חוק הלאום, כדי להשיג את האיזון בדיוני בג"ץ, שבהם נשקל רק נושא זכויות האדם, של אזרחי ישראל, של אנשים שאינם אזרחי ישראל, ואפילו של אויבי ישראל. החוק הזה נדון בפורומים שונים, במשך עשר שנים, עבר שינויים רבים ולבסוף התקבל כחוק יסוד בכנסת ישראל.
אבל זהו חוק רע. למה? על כך בפעם הבאה.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 965,140 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, ימין ושמאל, בג"ץ, עליונות המשפט, חוק הלאום, פלשתינאים, תובנות, אבות ומייסדים, בחירות, צה"ל, מסתננים, רבין, חמאס, ערביי ישראל, זכות השיבה, כהניסטים,