הפעם זה נערך אצלי. אמנם מצומצם, כי ברק התארח אצל אבא של אשתו תמי ואחי הוזמן אצל משפחתה של אשתו, אבל אחיו של בעלה של גייל הוזמן. מעט אנשים, אתן יודעות איך זה? קניות צריך לערוך ולבשל צריך, לערוך את השולחן חייבים ולשטוף את הסירים רצוי. אין מי שיעזור לי. כך היה כל פעם, מאז שהתחתנתי בגיל 20.
הילדים גדלו וכולם בשלנים. המאכלים שהן הביאו, לא היו מביישים אפילו אותי. קציצות בארטישוק ירושלמי, מרק עוף ומאפה עם גבינות, זה המעט שראיתי מהכורסא שלי. גייל שאלה כל אחד, מה הוא מאחל לעצמו ולאחרים? להגשמת האיחול, כל אחד קיבל, תפוח בדבש. אני זוכרת את דן (6 וחצי), שאיחל לעצמו, שיהיה לו כייף תמיד ואני אמרתי, שניפגש באותו המקום בעוד שנה, שמחים ומאושרים. התפוח נאכל ע"י אחד מהאורחים.
הצלחתי!
איתי בעלה של הדס (חתני) אמר לי, שאנשים בריאים, מחזקים את שיניהם ע"י הפעלה לחץ, בעזרת נגיסה במזון. מאחר ואני לא אוכלת, חשבתי, איך אני יכולה לחזק את שיני, שהתחילו לנדוד ואפילו להיות רכים ולהתכופף. מכיוון שאני מחזיקה גזה בפה, למנוע נשיכת לשון וגיליתי שזה מונע נזילת רוק, אז למה שלא אלעס את הגזה? לאחר כמה ימים, הורגש השינוי. השיניים התחזקו ומזמן לא הרגשתי תחושת גאווה שכזאת. אם חולה ALS קורא את הפוסט הזה, אני ממליצה להשרות את הגזה במים, כי כשחותכים את הגזה לריבועים, הגזה מתמלאת בפירורים של גזה וזה מרגיש בפה, כמו אבק. יש לייבש את הגזה לפני השימוש.
אני רוצה לברך את איתי, שיש לו דוקטורת ברפואת שיניים, על שהתקבל למסלול אורטודנטיה עם דוקטורנט, באוניברסיטת ת"א.
