החופשה האנגלית שלי- פרק שלישי

#שיחות התארגנות בבוקר:

מצ`יסטה: אמא, יש לך קרם פנים לתת לי?

אני: כן! יש לי קרם פנים אנטי אייג`ינג מעולה שקניתי אתמול ב`בוטס`

מצ`יסטה: זה קרם לזיקנה, אמא! אני רק בת 15!

#שיחות בדרך, באוטו:

מקגייבר: הופה, איזה מזג אוויר מעולה ישלנו פה!

מצ`יסטה: טפו טפו, אבא, לא אומרים פה כאלה דברים. זה מסוג הדברים שכל אחד חושב לעצמו בלב, בלי להגיד בקול רם!

הטייס: תבזקי לי פה קצת אינטרנט.

אז מה יש לנו פה היום? אנחנו נוסעים לעבר העיירה Windermere השוכנת על שפת האגם.

חלקה העתיק של העיירה קרוי Bowness ובו מצוי מוזיאון המספר את סיפורה של הסופרת האהובה עלי ביאטריקס פוטר.

אני יודעת שהמוזיאון מיועד לילדים קטנים, אבל אל תשפטו, ותנסו לזרום איתי.

ממש כמו שאמרתי ל"ילדים" שלי.

אבל לפני שנערוך סיור במוזיאון, נרד לקומה התחתונה שם שוכן ה Tea Roomהמקסים. אנחנו מזמינים High Tea לארבעתנו, ואני עסוקה בלהתפעל:

מדובר בבליץ פחמימתי, אבל מהמוצדקים!

ביאטריקס פוטר נולדה למשפחה עשירה בלונדון, בשנת 1866. כבר כילדה קטנה היא אהבה לצייר חיות וצמחים, במיוחד בחופשות שבילתה באזור האגמים.

בשנת 1890 היא מכרה מספר כרטיסי ברכה לחג המולד עם ציורי ארנבים. מספר שנים אחר כך היא החליטה לכתוב ספר ילדים על פיטר הארנב. היא נדחתה ע"י מוציאים לאור, והוציאה 250 עותקים בהוצאה פרטית, שנמכרו כולם.

ב 1902, פרידריק וורן הוציא לאור 8000 עותקים של הספר פיטר הארנב, והם אזלו מהחנויות מיד.

ב 1905 וורן פרסם שישה ספרים נוספים של ביאטריקס פוטר. ברווחים ממכירת הספרים ביאטריקס רכשה חווה, היל טופ שמה, באזור האגמים, בכפר ליד Sawrey. צעד נועז עבור אישה רווקה בתקופה הויקטוריאנית. בהיל טופ היא כתבה כמה מספריה המפורסמים ביותר.

ביאטריקס אהבה את החיים באזור האגמים, והיתה חלק בלתי נפרד מחיי הקהילה הכפרית. במהלך השנים היא רכשה אדמות רבות, ונישאה לעורך הדין שלה, וויליאם היליס. ביאטריקס תמכה רבות בשימור, וכשהיא מתה ב 1943, היא הורישה לקרן לשימור הלאומית רבים מנכסיה.

ב 2007 סיפורה של ביאטריקס קם לתחיה בזכות הסרט ההוליבודי "מיס פוטר" בכיכובם של רנה זלוויגר ויואן מקגרגור.

הנה היא ביאטריקס:

ג`מימה פאדל דאק:

פיטר הארנב:

בגינה, אפשר לגלות הרבה פריטים מהסיפורים: הכלים שבהם התחבא פיטר, המעיל שלו שהוסב לדחליל, והגינה עצמה הינה גינה הגדלה על פי עקרונות אורגנים, ממש כפי שעשתה ביאטריקס.

ומובן שסיימנו דרך חנות המזכרות המתבקשת.

אל תשפטו, פשוט תזרמו איתי.

אנחנו מטיילים קצת בעיירה:

והנה פריט טריוויה בריטי. על תיבות הדואר האדומות המפורסמות מופיעות לרוב ראשי התיבות EIIR -

EII מייצג את אליזבט השניה, להלן סבתוש. ה R מייצגת את המילה הרומית רגינה שפרושה מלכה.

אבל לעתים נדירות נתקלים בתיבה כזו:

ראשי התיבות GR מייצגות את המלך ג`ורג` החמישי. G מייצגת את ג`ורג`, R מייצגת את המילה רקס, שפירושה מלך ברומית. המלך ג`ורג` החמישי מלך בבריטניה בין השנים 1910- 1936, ובדרך כלל כשהמלך מת מוחלפים השטרות והבולים בתמונות של המלך החדש, וכך גם תיבות הדואר. אך פה ושם ניתן למצוא תיבות ממש עתיקות שלא הוחלפו, ואז נחמד לפענח את גילן. משחק חביב למשוטטים בלונדון ובבריטניה רבתי.

שמתם לב שלסירה הזו יש פרצוף?

הידעתם כי ע"פ חוק, לספינה מותר להניף את דגל בריטניה רק אם היא ספינת מלחמה?

פריטי הטריוויה מוגשים בחסות הטייס, בריטי בכל רמ"חיו.

אנחנו נוסעים משם לכיוון Dalegarth for Boot כדי לנסוע ברכבת הקיטור.

הדרך לשם ארוכה, תלולה, מפותלת. הכבישים צרים באופן מיוחד, ואינם מאפשרים מעבר של שתי מכוניות בו זמנית. כך שכשמגיע רכב ממול, מי שיכול נותן זכות קדימה לרכב שבא ממול, ומשום מה השיטה הזו עובדת מצויין מבלי שהענין יסתיים בדקירות. או כפי שמסכמת המצ`יסטה: בארץ זה לא יתפוס.

כשאנחנו מגיעים לתחנה, אנחנו מגלים כי פיספסנו בדקה את הרכבת. הרכבת הבאה תגיע בעוד שעה, אז אנחנו מנצלים את הזמן לאכילה. מקגייבר ובנו מזמינים צ`יזבורגר, ירחם השם. המנה שלי היא מרק כרישה ולחם- מנה קצת שואתית: