שלום חברי,
בפעם האחרונה ש"דיברנו" עוד היתה שנת תשע"ה. גדלנו בשנה ואני
שוב מאחלת לכם שנה טובה, גמר חתימה טובה, וכל מה שתאחלו לעצמכם
- אני מצטרפת בחום. 
החג עבר בנעימים עם התפילות, תקיעות השופר, הארוחות הטעימות, רק
מזג האויר היה קשה. אבל נקווה לשינוי מבורך עם בוא הסתו. אני ממש מצפה לו.
ובין לבין הספקתי לסיים את הספר "אחד ועוד אחד" של הסופרת ג'וג'ו מויס
שכתבה גם את "הנערה שהשארת מאחור" ואת "ללכת בדרכך".
נראה לי שהחוט המקשר בין שלושת הספרים הוא חייה האפורים,
ואפילו קשים, במידה זו או אחרת - של הגיבורה . בספר "אחד ועוד אחד"
גיבורת הסיפור היא אשה שבעלה נטש אותה כי לא רצה להתמודד עם קשיי
החיים והותיר אותה עם ילדה בת 11 ונער בן 16 שהיה בנו מנישואיו הראשונים.
ג'סיקה עובדת לפרנסתה כעוזרת בית יחד עם חברתה, ובנוסף - כמוזגת בפאב.
בתה היא גאונה במתמטיקה, ילדה שיש לה חוש ויחס מיוחד לחוקי המתמטיקה,
הבן שהוא אינו בנה הביולוגי אלא של בעלה שנטש - סופג מכות, הצקות,
והשפלות מנער בריון של שכנים בשכונה שגייס לעזרתו את חבריו. הוא שונא
את בית הספר, אינו אומר שהוא פוחד אבל מסתגר בתוך עצמו עם מסך הטלויזיה
והמחשב. 
ג'סיקה אינה מתייאשת מתנאי חייה הקשים ומחנכת את ילדיה לחיי יושר, כנות,
הערכה לכסף, ועוד. יום אחד ג'ס מתבשרת שמוריה של טנזי (קונסטנזה) ממליצים
שתמשיך את לימודיה בתיכון יוקרתי ומצויין אבל למרות מילגה מאד נדיבה,
אין ביכולתה של ג'ס לגייס את הכסף. המורה למתמטיקה של טנזי מספר לג'ס
שיש אולימפיאדה למתמטיקה בסקוטלנד, שאין ספק שטנזי יכולה להביס את כל
המתמודדים האחרים, שהפרס הגדול יאפשר שכר לימוד לשנתיים בתיכון היוקרתי.
ג'ס משתכנעת לנסוע לאולימפיאדה ברכב רולס רויס ישן, גרוטאה שחונה בחניית
הבית, שנשארה שם לאחר שהבעל נטש, ולא הסכים למכרו. 
על הרפתקאות המשפחה בדרכם לסקוטלנד, על המצבים הקשים והקומיים,
תצטרכו לקרוא בעצמכם. זה ספר כתוב נפלא שנותן השראה לכל מי שחושב
שמצבו כלאחר ייאוש, על אנשים טובים באמצע הדרך, על ניצחון הרוח על החומר,
על ניסים ונפלאות , ועל סוף מתוק .
רוצו לקרוא !
גמר חתימה טובה .