גב` רחל גולדברגר נ"י

רחל נולדה בצפון מזרח הונגריה, בעיר ENCS , בת למלוין ופנחס למשפחת שטיינברכר שמוצאה מפולין. הנאצים שכבשו את הונגריה בשנת 1944 רתמו לעזרתם את ההונגרים ששיתפו פעולה באופן מלא וגירשו את יהודי העיר בה גדלה יחד עם יהודי הפרובינציות אל מחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספתה רוב משפחתה. רחל מספרת כי באושוויץ, ביום בו הגיעה לשם, פגשה את בנות דודתה מצרפת שהגיעו לאושוויץ ברכבת שילוח מארץ זו. הגורל היהודי המר הפגיש ביניהן.

אגב, בשנת 1998 עשתה רחל מעשה, במאמץ היא הנציחה עשרות שמות של נספים בשואה על ידי מילוי דפי עד של יד ושם – בין השמות: בני משפחה, בני עיר וחברים.

לאחר שעברה את התופת שוחררה וחזרה להונגריה. כאן התחתנה עם ר` שמואל גולדברגר. שני ילדים נולדו בהונגריה ואילו השלישי, אבי, נולד כאן בארץ. הם רוו מהם נחת וזכו לראות מהם נכדים.

המשפחה  עלתה לארץ בשנת 1957 , לאחר שהות קצרה במעברת חצרים, התיישבה בבאר שבע, ברחוב עוזיהו המלך. שם מתגוררת רחל עד היום.

אבי, צעיר הבנים, למד בישיבת בני עקיבא ולאחר מכן במרכז הרב בירושלים, כיום הוא נושא בתואר רב, מתגורר בבית אל ואב למשפחה.

בעלה שמואל, ניצול שואה בעצמו, היה תלמיד חכם, יהודי ישר כסרגל, כשעבד בחברת חרסה נודע בניקיון כפיו ובמוסר עבודתו. מעולם לא שילם באשראי, אלא במזומן, כי לא רצה לקחת "מה שלא מגיע לו". הוא היה מידידיו של הרב קליין זצ"ל מן העיר העתיקה ותקופה מסויימת למדו שניים מבניו בתלמוד תורה החרדי "בית יהודה". בבית הכנסת היה משתתף תדיר בשיעורי התורה ולאחר סיום תפילת ערבית נשאר ללמוד תורה עם חברותא, בעיקר עם ר` יוסף גרינפלד ז"ל.

רחל עבדה במטבחים של בתי ספר וכן בספריה העירונית של באר שבע, באחזקת המקום.

לפני מותו בסוף שנת 1990, חלה שמואל קשות, היה זה בזמן הימים הנוראים – ראש השנה ויום כיפורים של שנת התשנ"א. הוא דרש והתעקש שאת התפילות האלו יערוך בבית הכנסת שכל כך אהב. ראיתי אותו רוכן על גבי סידור בשולחן הח`, מתאמץ ומתפלל את התפילות עד כמה שיכול היה.

בשבוע בו חלה פרשת לך לך, הלך שמואל, איש תורה וענווה לעולמו.

מידי שנה בשנה, עורכים בני משפחתו אזכרה בבית הקברות הישן נושן ולאחריה מתפללים מנחה וערבית בבית הכנסת, לומדים דברי תורה מתוך פרשת לך לך. זאת לזכר שמואל גולדברגר ז"ל שכה אהב את לימוד התורה בבית הכנסת.