בקיצור: על אירועי עפולה ועל נשים, וגם על אלכסנדר תמיר $$$ [4888]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
היכן תשבנה הנשים?
ביום רביעי 14.8.2019 היתה עפולה במוקד העניין בישראל. היכן תשבנה הנשים במופע של הזמר מוטי שטיינמץ בפארק בעפולה? השאלה הזאת היתה השאלה הכי חשובה במדינת ישראל - ליום אחד. בלב המחלוקת עמדה השאלה: האם מותר להפריד בין נשים וגברים, במקום ציבורי? החוק אומר במפורש: אסור לקיים מופעים שבהם יש הפרדה בין גברים ונשים – בתחום הציבורי, בשטח ציבורי, במימון ציבורי. לפיכך פסק השופט יונתן אברהם כי אסור לקיים הפרדה במופע הנ"ל. אבל השופט עאטף עיילבוני (ערבי נוצרי) דן בשאלה מנקודת מבט אחרת, וקבע כי הפגיעה בנשים חרדיות, בשל ביטול המופע, גדולה בהרבה מהפגיעה בנשים חילוניות, לכן הוא ביטל את פסק הדין של השופט אברהם – והמופע התקיים, עם הפרדה. ואז בא בג"ץ וקבע כי לשופט עיילבוני לא היתה סמכות לבטל את ההחלטה של השופט אברהם, אבל ההחלטה הזאת התקבלה בשעה מאוחרת מדי, כאשר המופע כבר היה בעיצומו.
כעת נותר ליועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, לתת את הפרשנות שלו, ולהוציא הנחייות מחייבות איך לנהוג במצבים כאלה, כאשר עיריה, או גוף ציבורי אחר, מתכוונים לארגן, ולממן אירוע למען הציבור החרדי, שעומד על זכותו לקיים את האירועים ברוח הפסיקה החרדית, המחייבת הפרדה.
הפרדה, הדרה, השפלה
האם הפרדה בין גברים ונשים היא הדרה של הנשים? אני רוצה לקחת את הדיון למקום שמוכר לי היטב: בתי העלמין. הרבנים שעוסקים ב"קבלה" מצאו בספר "הזוהר" הקדוש את הפסוקים הבאים: "בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים... מלאך המוות נכנס בין הנשים, בדרך עד בית הקברות. ולמה נמצא מלאך המוות דווקא בין הנשים? כך דרכו שפיתה את חוה, ובגללה גרם המוות לכל העולם, שע"כ הוא ממית האדם". (את הנוסח המלא תוכלו לקרוא במאמר עם הקישור בסוף המאמר הזה) כיוון שכך הנהיגו הרבנים הללו הדרת נשים קשה בבתי העלמין שתחת סמכותם. אירגון "קולך" ועוד כמה גופים ניהלו מאבק קשה והביאו לכך שהמשרד לענייני דתות הוציא הנחייות מחייבות שאוסרות על ההדרה הזאת.
סיפור הדרת הנשים בבתי העלמין היה סיפור שבו היה ברור ההיבט של השפלת הנשים. מה איכפת לאישה אם בכניסה לבית העלמין יש שלטים: "נשים – ימינה, גברים – שמאלה"? איכפת מאוד. זה פוגע, זה מעליב, ולכן הנוהג הזה נאסר.
יש גם מופעים שהם לגברים בלבד, או לנשים בלבד, שלדעתי יש בהם טעם לפגם, תלוי במוטיבציה.
מופע שנועד לציבור החרדי
בבתי הכנסת האורתודוקסיים הנוהג הוא שהנשים יושבות מאחורנית, עם מחיצה שמונעת מהגברים החרמנים לראות אותן. היות והנוהג הזה קיים כבר 900 שנה, לא יעלה על הדעת שהמדינה תאסור עליו. אבל במופע של זמר, או בכנס שיש בו דיונים, האם ראוי שהנשים תשבנה מאחור, כמו בבית הכנסת? יש בזה השפלה ברורה של הנשים.
הנקודה החשובה היא, לדעתי, עניין הפגיעה, עניין ההשפלה. ראוי להכניס לדיון את הקהילות האורתודוקסיות השיוויוניות, "שירה חדשה" בירושלים, "בארות" בבאר שבע ועוד כמה קהילות ברחבי הארץ. בקהילות הללו יש הפרדה בין גברים ונשים, אבל אין הדרה ואין השפלה. הנשים יושבות יחד בצד ימין, והגברים יושבים יחד בצד שמאל, והמחיצה באמצע. ראוי לציין כי הנשים משתתפות בפעילות בבית הכנסת, ונשים נותנות דבר תורה בפני הגברים.
באירועים חרדיים מסוימים, הנשים יושבות בצד, והמחיצה היא בצד, ואסור להן להשמיע את קולן. אומנם הנשים החרדיות מסכימות להפרדה הזאת. הן מאמינות (בטעות) שזאת היא ההלכה ולכן הן מקבלות את הנוהל הזה, ואפילו נאבקות לקיומו. האם זכותן לדרוש זאת? אם יש פה השפלה, גם אם הנשים הללו מקבלות על עצמן את ההשפלה – אסור למדינה להשלים עם זאת, כמו שהמדינה אוסרת על שכר מתחת לשכר המינימום, גם אם העובד מסכים לכך.
הפרדה חיובית
יש תחומים שבהם הפרדה בין נשים וגברים היא לטובת הנשים, ולא פגיעה בהן. יש מדינות בהן יש קרונות רכבת לנשים בלבד, כך שאישה תוכל לנסוע ברכבת לבדה, בלי לחשוש מהטרדה מצד גברים. הפרדה מועילה יש גם כשמפרידים בין הבנים לבנות בשיעורי המתמטיקה. זה מועיל כי בשיעורים משותפים הבנים נוהגים ללגלג על הבנות, והללו מפחדות לפתוח את הפה. ישנה כמובן ההפרדה בין גברים ונשים בכל תחומי הספורט, שכן הגברים הם לרוב חזקים יותר, שריד מהימים בהם הגברים היו צריכים לרוץ אחרי ממותות ולהביא ציד הביתה, והנשים נשארו במערה כדי לטפל בילדים.
יש גם אופציה נוספת, הנהוגה בחתונות רבות: איזור ישיבה לגברים, איזור ישיבה לנשים, ואיזור מעורב, אלא שפיתרון כזה בד"כ אינו מקובל על החרדים.
לסיכום, ההפרדה איננה בהכרח הדרת נשים. הנקודה היא ההשפלה. אסור לקיים, ואסור לציבור לממן, אירועים בהם יש השפלה של הנשים - גם אם הנשים מסכימות להיות מושפלות. אסור להשלים עם הדרת נשים שיש בה השפלה.
עוד
עוד על ההדרה של נשים בבתי העלמין במאמר הדרת נשים: נשים בבית הקברות בכתובת:
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
אלכסנדר תמיר
אתמול, 16.8.2019, בגיל 88, הלך לעולמו אלכסנדר תמיר, הפסנתרן, המורה, שורד השואה, שבגיל 11 בגיטו וילנה הלחין את השיר "פונאר". בביצוע של השיר בפי מיטל טרבלסי תוכלו לצפות בכתובת:
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 1,005,173 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, נשים, נשים מעמדן וסגולותיהן, דת, חרדים, יהדות, גברים ונשים, הדרת נשים, הקבלה, הזוהר, מלאך המוות, עליונות המשפט, עפולה, בתי עלמין, בית הכנסת, תחבורה, אורתודוקסים שיוויוניים, ניצולי השואה, וילנה, מיטל טרבלסי, לפעמים זה כל כך נכון, ציטטות, תובנות, מחשבות והגיגים,