אחרי שהיא ירדה 22 ק"ג, נטע פלג מרגישה חופשית לתת לנו רשימת עצות של "מה לא לעשות" כדי להרזות:
אחת הסטיגמות הידועות על שמנים היא שהם אוכלים הרבה יותר מידי - ולכן גם חצי מתכולת הצלחת אמורה להספיק להם. וגם אם הם ישארו רעבים - אז בשלב מסוים הקיבה תתכווץ והם ילמדו לשבוע מחצי צלחת. התשובה לזה היא מורכבת - כי הרי אפשר למלא את הצלחת בצורה חכמה יותר (למשל לשים יותר ירקות). מצד שני, בהרבה מקרים אנחנו באמת אוכלים הרבה יותר ממה שהתכוונו רק כי האוכל כבר היה מונח מולנו בצלחת, ויש סיבות רבות לכך שאנחנו ממלאים אותה יותר מידי (למשל בארוחות חג שיש מבחר גדול של מאכלים מפתים).
בסופו של דבר, מה שחשוב כאן (ולמען האמת בהרבה טיפים אחרים של נטע), הפתרון הוא לבחור אוכל בצורה חכמה - ולדעת להקשיב לתחושות הרעב והשובע של הגוף.
להפסיק לאכול אחרי שעה מסוימת: אני תמיד הנחתי שהטיפ הזה נובע מכך שלרבים יש נטיה לנשנש בשעות הערב בזמן הצפיה בטלוויזיה וכו' - ואז איסור על אכילה בעצם מונע את הנשנשת הזו. אני גם מניחה שישנם אנשים שפשוט פחות רעבים (או אפילו לא רעבים) בשעות הערב, ולכן יכולים להסתדר בלי לכווע מרעב אם הם מפסיקים לאכול יחסית מוקדם ככל עוד הם אכלו בצורה טובה במהלך היום. הטיפ שדיאטניות רבות נותנות הוא לאכול את הארוחה האחרונה של היום בערך שעתיים או שלוש לפני השינה, כדי שרעב לא יתפתח - ושוב, להקשיב לגוף וכמה הוא רעב בשעות שונות.
לכל אחד מאיתנו יש רעב בשעות שונות - יש כאלו שרעבים על הבוקר, ויש כאלו שמסוגלים להתחיל את היום בארוחת צהרים בלבד. מצד שני, ידוע שצריכת קלוריות על הבוקר מעודדת את חילוף החומרים - אבל האם אנחנו באמת חייבים לאכול כדי לצרוך קלוריות? אחד הטיפים ששמעתי לא פעם בשומרי משקל הוא שמי שלא רעב בבוקר יכול פשוט להוסיף הרבה חלב (או חלב 3%) לקפה של הבוקר כדי לעורר את חילוף החומרים.
אר הערה אחת לנטע: להמליץ לאנשים שמותר לאכול "מאפה אימתני" לארוחת בוקר זה לא רעיון טוב, במיוחד לאלו שמנסים לעשות דיאטה. מדובר פה על אוכל שהוא לא משביע, אבל מצד שני מאוד עתיר קלוריות, פחמימות ריקות ושומנים לא איכותיים במיוחד - ולא, הגוף לא שורף את הקלוריות שיש במאפה רק כי אכלנו אותו לארוחת בוקר וכך "הגברנו" את חילוף החומרים.
האם שווה בכלל להדביק תמונת מטרה על המקרר? המחשבה מאחורי זה (בין אם התמונה של בר רפאלי או שלכם במשקל הכי חתיכי), ההשפעה אמורה להיות כזו שאתם תלכו למקרר לנשנש משהו מיותר, תראו את התמונה - ורז תוותרו על הנשנוש כי להיות יותר חתיך שווה את זה. אבל מה לגבי אמצעים אחרים למנוע את הנשנשת - למשל תכנון ארוחות טוב שיוביל לכך שלא נהיה רעבים? ומצד שני - מה קורה עם התמונה כשאנחנו רוצים לגשת למקרר לארוחה לגיטימית ומתוכננת? האם גם אז אנחנו אמורות להרגיש רגשות אשמה?
העקרון של "לוותר על מתוקים" נובע מכך שיש מחקרים שמראים שסוכר ממכר בהרבה מקרים, ולכן הורדה מוחלטת שלו קשה לכמה ימים - ואז אנשים מדווחים על כך שהחשק למתוקים ירד אצלם בצורה משמעותית ואפילו נעלם. עבורם כפית הסוכר בקפה או החטיף הקטן שנטע מפרגנת לעצמה היו מובילים כנראה לבולמוס ולא להסתפקות במועט... לכן שוב מדובר על טיפ אישי, ולא על כלל כללי.
ניהול יומן אכילה נובע מהגיון מסוים: כדי להרזות, אנחנו צריכים לאכול פחות ולאזן את אבות המזון בצורה מסויימת ובאיזון מסוים - ויש רבים שכתיבת יומן אכילה מקלה על התהליך עבורם. אםלנטע יש דרך אחרת להגיע לאיזון (למשל שמירה על תפריט מאוד מובנה), היא יכולה בהחלט להציע אותה.
לעיסות מרובות, אכילה ליד שולחן (והתרכזות באוכל) ושתיית מים הם טיפים שקיימים הרבה זמן כי יש אנשים שהם הועילו להם. הרבה אנשים למשל אוכלים מהר מאוד, ובמצב כזה הם באמת מסיימים לאכול מהר ולא מרגישים שובע, ולכן מצב שבו הם מתרכזים באוכל כדי להנות מכל ביס, לומדים ללעוס את האוכל לאט, ונעזרים במים כדי להגיע לתחושת השובע מהר יותר.
דיאטות כסאח תמיד היו וכנראה תמיד יהיו. פעם אנשים אכלו אשכוליות או אורז מלא, וכיום הם נמנעים מגלוטן טן חושבים שפחמימות זה רעל.
בסופו של דבר, הרשומה הזו של נטע מוכיחה דבר אחד: לכל אחד יש הרגלים שמתאימים לו בדיאטה, וממש כפי שהטיפים האלו לא הועילו לנטע, קשה לקבוע עד כמה הם יתאימו לכם. לכן שווה לנסות ולא לפסול מלכתחילה, אלא אם ברור שמדובר על דיאטת כסאח או הרגל לא בריא. ומ שחשוב בהרבה מקרים זה פשוט להקשיב לגוף ולתחושות הרעב והשובע שלו כדי להבין מה הכמויות, התזמון וסוגי האוכל שעושים לו טוב או פחות טוב.