לכבוד נוכחותו של השיפ הזה בפרק הנ"ל, הנה פאנארט חמוד (ממש התלבטתי בינו ובין אחד אחר בו הן עורכות קרב כריות והקוביות של ריינה מהפנטות ממש, אבל בסוף החלטתי להשאיר את השני ליום גשם).
פרק נוסף. נקודת המבט של ליאו.
אין לי ממש כוח לפרט. אין לי כוח אפילו להתלונן בפני הפאנדום. אני לא יודעת מה אעשה עם הפאנפיק הזה. אני לא רוצה לנטוש משהו בפעם הראשונה. אבל מצד שני מזמן פאנפיק לא אתגר אותי כל כך. וזה לא בדיוק אתגר מהסוג הטוב, אני מניחה.
אולי אני צריכה לפרוש לפאמסלאש לנצח וזהו ><"
~.~
ליאו היה צריך לשפשף עיניים כדי לוודא שהוא רואה נכון כאשר צפה במחזה של ריינה אווילה רמירז-אריאנו ותאליה גרייס עומדות בפתח הדירה שלו ואז נכנסות מבלי לבקש רשות.
תאליה חלפה על פניו כאילו הוא אוויר, מביטה בדירה בביקורתיות. "איפה ניקו?" היא שאלה בעודה נכנסת עמוק יותר במסדרון, מסתכלת סביבה.
ריינה, לעומת זאת, עצרה אל מול ליאו ושלחה לו יד מכווצת ללחיצה. ליאו הבין לא נכון את כוונתה ותקע את אגרופו באגרופה במחווה ידידותית, דבר שגרם לפניה של ריינה לקפוא ולפניו של ליאו להסמיק. הוא כחכח בגרונו והרחיק את ידו במבוכה ובבהלה. "אה, סליחה – כלומר, שלום."
היא התעלמה מהמבוכה שלו ושאלה בספרדית, "אתה מדבר שוטף?"
ליאו הופתע מעט, אבל מיהר לעבור לדבר בשפת אמו. "קצת עילג, אבל כן, שוטף."
היא הנהנה קלות והתייצבה לצידו, לא מביטה בפניו. "תסלח לתאליה. היא לא מרגישה נוח במיוחד לצידך. כמו שאתה אולי זוכר, התחלת איתה בעבר למרות שידעת שהיא ציידת, והיא טובה בלשמור טינה. וזה עוד בהתעלם מהעובדה שבקושי אושר לה לבוא לכאן." הוא התקדמה לתוך הדירה באותו המסלול כמו זה של בת זוגתה, שולחת מבט בליאו. "נצטרך לערוך שיחה, אתה ואני. זו הזדמנות טובה להתאמן על הספרדית החלודה שלי, וגם, ובכן, יש לי דברים לסדר איתך."
ניקו, שנכנס לחדר באותו הרגע, בחן אותם בחשדנות. "תפסיקו לדבר בספרדית אלא אם כן אתם מוכנים להסתכן בכך שגם אני אחליט לחזור לשורשים שלי ולהתחיל לברבר באיטלקית."
חיוך דק נמתח על שפתיה החושניות של ריינה אל מול משפט זה, והיא התקדמה אל עבר ניקו. השניים החליפו חיבוק חם וארוך שהפתיע את ליאו. אחרי הכל, די אנג'לו היה מוכר בתור שונא-מגע שהיה יכול לשלח בך שלדים אם ליטפת לו את השיער, וריינה תמיד נראתה כמישהי שעסוקה מידי בלהיות מנהיגה קשוחה מכדי להוריד מכבודה ולהתעסק במגע אנושי.
ובכל זאת, זה מה שהם עשו כעת, ובמידה מסוימת הדבר הבהיר לניקו עד כמה הקשר בין השניים הללו עמוק. תאליה חייכה אל מול המחווה שראתה מנגד לעיניה, אבל לאחר כמה שניות היא החלה לזוע במקומה באי-נוחות, ולבסוף כחכחה בגרונה ואמרה, "כן, טוב, תתנתקו עכשיו לפני שאשקול לקנא."
ריינה גיחכה, התנתקה מניקו ורכנה כדי לנשק את ראשה של תאליה. ואז, לפתע, ליאו הבחין בפער הגבהים ביניהן, וקלט משהו. "היי, זה בעצם כבר לא חוקי, מה שהולך ביניכן, לא?" הוא פנה לתאליה בחיוך משועשע. "או שאת הספקת לעבור את גיל ההסכמה לפני שהוקפאת לנצח בתור בת נוער?"
תאליה לא נראתה משועשעת. להפך – פניה קפאו ועיניה הצטמצמו מול ליאו, שקלט באיחור שהוא נגע בנקודה רגישה. הוא נסוג, אבל רק כשראה את המבטים הנוקבים שריינה וניקו תקעו בו, הבין למה מצפים ממנו. "סליחה. לא הייתה לי כוונת זדון."
תאליה עדיין זעפה, אבל אז התנערה וחזרה להתעלם ממנו. היא פנתה לניקו. "יפה לך הפירסינג בשפה. אצל מי עשית?"
ניקו מצמץ בהפתעה – וגם ליאו היה מופתע, כי קיבל את הרושם שתאליה משתדלת להתעלם מקיומו של המין הגברי. אבל כנראה שהפאנקיסטיות הייתה לגשר בין השניים.
שיערה של תאליה עוצב בצורה דומה לזה של ניקו, רק שלה היה גלאח רק בצד אחד של הראש ולא בשני הצדדים כמו אצל ניקו. רעמת השיער השחורה והקצרצרה שלה הייתה צבועה בקצוות בכחול מטאלי, צבע שתאם לעיניה. גם הפנים שלה היו מחוררות, אבל פחות מפניו של ניקו. מה שכן, היא התקשטה ביותר קעקועים ממנו – זרועותיה היו מכוסות בשרוולים של קעקועים בצבע כחול כהה שבלטו על רקע עורה החיוור. היא הייתה יפהפייה, ו – ובכן – צעירה.
ליאו ידע שהיא קפאה בגיל שש עשרה כדי לדחות את סוף העולם בשנתיים, וכעת, כשהביט בריינה - שכבר הייתה אמורה להיות בת עשרים וחמש, על פי חישוביו הרשלניים של ליאו – קלט את ממדי ההקרבה.
אבל לפחות היא הצליחה למצוא מישהי לאהוב. ליאו הניח שרוב הציידות לא זכו אפילו לזה.
המחשבות הללו דכדכו את ליאו, אז הוא התנער מהן. בעודו מביט בניקו ותאליה שפרצו בשיחה על מקעקעים ומחוררי פנים שונים, קלט שריינה מביטה בו בציפייה. עיניה הכהות סקרו אותו, והיא תפסה את זרועו בתנועה החלטית. "בוא. נצא החוצה, נדבר."
ניקו שלח בהם מבט כשהם פתחו את הדלת, מבטו חשדני. "לאן אתם הולכים?"
"שיחה קלה. לא קריטי." ענתה ריינה, סוגרת אחריהם את הדלת מבלי לחכות שניקו יגיב. היה קר בחוץ, וליאו הצטמרר קלות בתוך החולצה הדקה שלו. ריינה העבירה לו את המעיל שלה בלי לומר מילה, ואז החלה לדבר בספרדית. "מה אופי היחסים שלך עם ניקו?" היא שאלה אותו, נועצת בו את מבטה.
ליאו התעטף במעיל שלה, מחכה שנקישות השיניים שלו יירגעו, ואז החל לדבר. "הוא בא לבקש עזרה, אז נתתי לו אותה."
"בטוח שזה הכל?" מבטה היה חודר בצורה שגרמה לליאו לנוע בחוסר נוחות.
"אה... טוב, בישלתי לו, אם זה מעמיק את האינטימיות בעיניך."
זה לא הצחיק את ריינה. "אין לי שום דבר נגדך, ואלדס. באמת שלא. אתה יכול להיות בחור לעניין כשאתה רוצה. אבל אני לא יודעת עד כמה אתה מחשיב מערכות יחסים כעסק רציני. וזה בדיוק מה שמדאיג אותי."
ליאו הביט בה בעצבנות קלה. "אמרתי לך כבר. אני לא במערכת יחסים עם ניקו. אין לי שום עניין לצאת איתו. כאילו, באמת – לאיזה דייטים בחור כמוהו ייקח אותי? סיור בשאול? פינת ליטוף לכלב בעל שלוש הראשים בכניסה?" הוא השתדל להתבדח בניסיון לשחרר את האווירה.
ריינה שוב לא צחקה. למען האמת, זה התחיל לעלות לליאו על העצבים שריינה לא צוחקת מהבדיחות שלו. אז מה אם הן היו קצת עילגות כשאמר אותן בספרדית?
"וחוץ מזה, את לא מכירה אותי. מאיפה לך בכלל – "
"אני לא מכירה אותך," קטעה אותו ריינה. "אבל אני כן מכירה את ניקו. ואני דואגת לו, ואלדס. אני חוששת שהוא ייפגע. אני בטוחה שאתה יכול להבין את זה."
ליאו נשף בכעס קל. זה בדיוק מה שג'ייסון אמר לו בטלפון יום קודם – ג'ייסון, שהיה אמור לבטוח בו. ג'ייסון, שכיוון את ניקו אל הדירה שלו מלכתחילה. הנימה המוזרה בה גם ג'ייסון וגם ריינה דיברו כאשר הזהירו אותו בנוגע לניקו עלתה לו על העצבים. "טוב, אז אין לי שום כוונה לפגוע בו, אלא אם כן את מחשיבה את הפגיעה בבלוטות הטעם שאני גורם לו כשאני נותן לו לאכול את כל התבשילים החריפים שלי." הוא מיהר להנמיך את קולו, שהחל להתקרב לגוון דומה לצעקה. הוא לקח נשימה, הרגיע את עצמו, ואז הוסיף, "וחוץ מזה, די אנג'לו הוא לא חפץ שביר. הוא לא ייסדק אם אני אגע בו. נמאס לי שכולם מתחקרים אותי כאילו אני פושע בגלל שנתתי לו לישון אצלי כמה ימים. אפשר לחשוב שהוא מינימום מלכת אנגליה."
ריינה שתקה בכובד ראש. למשך פרק זמן ארוך בצורה נסבלת היא רק הסתכלה על ליאו, ואז, לפתע, פתחה את פיה והחלה לדבר. "תאליה כן הספיקה לעבור את גיל ההסכמה. ובכל זאת, שתינו יודעות שהקשר הזה לא יוכל להמשיך לנצח. אני אמשיך לגדול עד לשלב בו הפגנות חיבה בינינו בציבור יעוררו אפילו יותר הרמות גבה מבדרך כלל."
"אנחנו יודעות שהקשר הזה יצטרך להסתיים. לפחות מהבחינה הרומנטית שלו... ובכל זאת, אנחנו ממשיכות להיפגש." היא נאנחה בעייפות. "זה כואב יותר מהכל. העובדה שאנחנו אוהבות אחת את השנייה, אבל יודעות שנצטרך להיפרד. כי ישנם גורמים גדולים יותר מאיתנו שלא מאפשרים את הקשר הזה." היא עצמה את עיניה לרגע. "ואנחנו יודעות את זה, אבל לא מסוגלות להפסיק. אפילו שהאופי של שתינו ביחד הוא כמו התנגשות חזיתית. אפילו שכל העולם מעקם את האף מולנו. זה מרגיש בלתי אפשרי להפסיק."
היא הישירה את מבטה אל ליאו. "מערכות יחסים כאלו הן כואבות, ואלדס. כואבות מידי. וזה בדיוק מה שאני חוששת שאתה וניקו תיקלעו אליו אם משהו יקרה ביניכם עכשיו – מערכת יחסים בה שני אנשים מאוהבים זה בזה בצורה אמיתית וחזקה, ובכל זאת לא מסוגלים להיות ביחד. כי המציאות מכריחה אותם להיפרד. כי הם לא נמצאים באותו המקום בחיים, כי הם לא מתואמים זה לזה. כי הם דומים מידי, ושונים מידי, וכל צירוף ביניהם עלול להיות הרסני באותה המידה שבה הוא עלול להיות מדהים."
"ניקו בדיוק יצא ממערכת יחסים קשה בפני עצמה. חוויה קשה נוספת לא תעשה לו טוב. בבקשה, אל תיכנס למערכת יחסים איתו בפזיזות. תחשוב על ההשלכות. אל תפגע בו. זה לא מגיע לו. הוא צריך להבריא עכשיו, לבד. הוא לא צריך עוד מערכת יחסים. מערכת יחסים נוספת רק תפגע בו נכון לעכשיו."
ליאו היה צריך לנשוך את שפתיו חזק כדי לשתוק במשך כל הנאום של ריינה. הוא רק לצעוק עליה – שהוא אפילו לא הלך לכיוון הזה עם ניקו, שהוא רק עושה לילד טובה, שנמאס לו שכולם מניחים עליו הנחות מראש. אבל משהו בעייפות ובכאב המוצנע ובפתיחות הלב של האישה שלפניו, שהרגע חשפה קשיים בזוגיות שהיא מתמודדת איתם בעצמו למולו רק כדי להבהיר לו נקודה – משהו ברוך ובדאגה בה דיברה על ניקו השתיק אותו. ליאו לא היה מסוגל לפתוח את הפה, לא היה מסוגל להבין מה הוא רוצה להגיד בתגובה.
אל מול חוסר התגובה שלו, ריינה נאנחה שוב. היא לקחה את המעיל שלה מעל גופו ונכנסה חזרה לבית, סוגרת את הדלת אחריה. בדרך כלל ליאו היה מתעצבן על כך שהיא משאירה אותו בחוץ כאילו זה לא הבית שלו, אבל כעת רווח לו מכך פתאום – הוא היה צריך להיות לבד.
הוא עמד כחצי שעה בקור שבחוץ, חושב על בליל האנשים שאוהבים את ניקו די אנג'לו ודואגים לו ומנסה להבין מה הם כולם רואים בגבר הזה שהוא מפספס. מה גורם להם להתנהג אליו כאילו הוא גור חתולים אבוד ולא גבר מבוגר עם יכולת בחירה חופשית. ומה גורם להם לחשוב שהוא מעוניין במערכת יחסים עם ניקו – מה גורם להם להיות בטוחים בכך כל כך.
לבסוף הוא נאנח, הסתובב, ונכנס חזרה לדירה, גופו רועד מקור וראשו מלא במחשבות.
~.~
אשמח להצבעות נוספות בסקר (אני צריכה שובר שוויון T^T),
מייטי בי. 