לא כתבתי כאן המון זמן אבל היה לי רגע של אהבה שהייתי חייב לחלוק אתכם! :-)
איכשהו הגעתי במקרה לבלוג של מישהי שציטטה מהספר "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים" של ד"ר סוס,
אז שוטטתי לי בבלוג שלה והגעתי לרשומה שבה היא ככה כתבה באמצע: "אני אוהבת אותך."
ולא ברור למה, למי ומו אבל אני הרגשתי כאילו זה היה מיועד אלי וזה עשה לי טוב בלב ובנשמה!
כמו שאתם כבר מכירים אותי, הקוראים הנאמנים שלי ומי שנשאר לקרוא בבלוג שלי בכלל,
אני בן אדם של אהבה, ונקראתי כבר נסיך האהבה ומלאך של אהבה ופעם כינו אותי ד"ר לאהבה... זה מצחיק ונחמד אבל תכ'לס זה נכון.
אהבה היא אמנם לא המומחיות היחידה שלי, יש עוד נושאים שאני אוהב ומתעסק איתם רוב הזמן שממלאים את חיי,
אבל האהבה היא מיוחדת במינה כי היא באמת חשובה ונחוצה ואין בלעדיה! אני חי אותה כל הזמן!
לפעמים אני מרגיש שזה כאילו אני משחק משחקי דימיונות של ילד בודד שאין לו אף אחד,
אבל לפעמים אני מרגיש שאולי זה באמת ותכ'לס זה בכלל לא משנה כי אהבה היא אהבה!
כשילדה קטנה מחזיקה ומחבקת את הדובי שלה ואוהבת אותו, בשבילה הוא אמיתי לגמרי! הוא חבר!
וכשמישהו אוהב את אלוהים מאוד וחי את חיי למענו, בשבילו זה אמיתי לגמרי, וככה זה גם בשבילי דרך אגב..
אבל אני חושב ומאמין ומרגיש שאלוהים נמצא בכולם ובכל דבר, כולל עצמי.. ושאלוהים הוא אהבה... והוא אוהב אותי.
אז זאת אומרת כשאני אוהב את עצמי, אני אוהב את אלוהים וכשאני אוהב את אלוהים אני אוהב את כולם וגם להיפך כמובן.
אני מעדיף להתמקד בלאהוב אחרים ולאהוב את אלוהים כי אז אני מרגיש אהוב במילא ואז אני בעצמי האהבה..
אבל לפעמים אני כל כך עסוק בלאהוב שאני שוכח שגם אני רוצה לקבל אהבה וממש זקוק לה..
לפעמים אני מרגיש כל כולי לבד ובודד ולא אהוב ואז אני שומע איזה שיר שפתאום מגיע וגורם לי להיזכר שאלוהים אוהב אותי גם,
ואני מרגיש את זה בלב שלי כל כך חזק ואז אני בוכה ומתרגש ממש ממש...
אבל בואו ונחזור למה שגרם לי לכתוב את הרשומה הזאת מלכתחילה.. אותה אחת..
אפילו השם של הבלוג שלה מזכיר קצת את השם של הבלוג שלי שזה בכלל קטע נחמד..
אחרי שהתחלתי לכתוב כאן קראתי שהיא כתבה ברשומה עוד כמה דברים שדיברו אלי אישית כמו:
"גן עדן זה כאן. מבטיחה לכם." ועוד כמה מילים שהיו דומות מאוד למה שאני כתבתי לעצמי לא מזמן...
אני אפילו לא יודע אם בכלל יש לה מישהו, אם היא נשואה ואולי יש לה ילד, אולי כמה ילדים או לא יודע מה..
תכ'לס גם עלי אנשים ואפילו חברים מהפייסבוק עוד לא יודעים ולא מעודכנים שאני ובת זוג שלי נפרדנו בכלל..
וכן יש לנו ילדה משותפת שאני מאוד מאוד אוהב.. אבל זה לא אומר שאני לא עדיין מחפש את את האחת שלי כמו פעם...
והרי גם אני הייתי נשוי והתגרשתי ואולי גם בי היתה מעוניינת פעם מישהי וחשבה לה: "אה, חבל הוא נשוי..."
אבל אני חושב שכל מי שהתגרש כבר יודע שנישואין, ילדים וכל הדברים האלו, זה לא מבטיח כלום..
הכל יכול להיות.. אם אהבנו מישהי/מישהו באמת, והם נועדו להיות שלנו..
אז יום אחד ברגע המתאים, הם עוד יגיעו בעצמם אלינו..
גם היא אולי התחתנה והתגרשה.. אז מה?
שום דבר לא אבוד או מאוחר מידי!
הכל אפשרי למאמין!
העיקר האהבה!
אז שוב פעם, אני אחזור לאותה מישהי והבלוג שלה..
ודרך אגב, כתבתי לה תודה רבה על הבלוג ושאהבתי אותו..
זה בלוג ישן ואפילו לא בתפוז ולא בטוח שהיא תשים לב לזה ותחזור אלי...
אבל אולי היא עוד תבקר אצלי בבלוג שלי ותקרא את זה, ואולי זה קצת מתוכנן אפילו...
אני לא מתבייש להראות את זה שלפעמים אני מכיר מישהי ואני חושב שאולי היא האחת... אני לא מתבייש בכלל!
העניין הוא.. שזה לא משנה אם היא תחזור אלי, אם עשיתי פדיחות לעצמי או לא,
העיקר שבאותה שניה שקראתי את ה-"אני אוהבת אותך",
הרגשתי אהבה.. הרגשתי אהוב..
וזה היה נפלא!
ואז הבנתי... או יותר נכון נזכרתי...
כמה זה נפלא להרגיש אהובים.. כמה זה נפלא כשאוהבים אותנו!
כמה זה נפלא שיש לנו את המישהו או המישהי האחת והיחידה הזאת שאנחנו מרגישים שתמיד יהיו איתנו!
כבר תקופה די ארוכה שאני הולך לישון ככה לבד וכבר שכחתי את הימים בהם הייתי ממש אומלל ובכיתי במיטה..
זה עדיין קורה לפעמים אבל הרבה פחות ויש ימים שאני הולך לישון מוצף באהבה וממש מאושר, ככה שאני בסדר.
אבל עדיין.. לפעמים אני נזכר בתקווה, כמה זה יהיה נפלא אם יום אחד באמת אמצא אותה!
ולא רק אמצא אותה או אחשוב שמצאתי אותה ואתלהב באשלייה או בפנטזיה סתם,
אלא באמת באמת באמת אהיה איתה והיא תאהב אותי גם!
ואוו! זה מדהים! רק עצם המחשבה!!
רק לפני כמה ימים כתבתי פוסט וידוי כזה בהערות שלי בפייסבוק לגבי דברים שהבנתי על עצמי..
ואז עשיתי את זה פרטי ואז החלטתי כן לחשוף עם העולם ואז שוב פרטי והיום בבוקר שוב בא לי כן לשתף עם כולם..
כי אני חושב שזה חשוב ונכון שזה לא כל מי שאני, אני לא צריך להתמקד רק במה שפחות ולא צריך להיחשף בכלל, במיוחד לא עם כל העולם,
אבל בא לי לעשות את זה כי אני חושב שזה חשוב, לא רק בשביל עצמי אלא גם בשביל אחרים שמרגישים ככה.
במילא אני צריך רק אחת, רק אחת!! אחת שתראה מעבר להכל ותאהב אותי בדיוק ככה!
שתראה את הנשמה שלי מעבר לגוף ולשכל ולאישיות ולדפיקויות שלי ושלה..
אז למה לי בכלל לדאוג או להתבייש בעצמי בכלל אי פעם?
הרי מי שאמורה להיות שלי, תראה אותי בדרך הכי נפלאה!
החברים, המשפחה במילא אוהבים אותי בדיוק ככה..
אז מה יש לי לפחד בכלל?
אין ממה לפחד כלל!
העיקר להתמקד באהבה..
לא לוותר על האמונה!
פשוט להקשיב ללב שלי וללכת אחריו..
אתמול היה לי יום הרפתקאות ממש נפלא,
גם עליו כתבתי קצת בפייסבוק למי שרוצה אתם מוזמנים לקרוא כאן:
https://www.facebook.com/lovebeing53
אמרתי לחבר שפגשתי אתמול, שבחיים צריך לדעת שני דברים חשובים:
1) להקשיב ללב ולאינטואיציה שלנו ולהעיז לעשות את מה שהם אומרים לנו..
2) להקשיב לתחושות הבטן שלנו ולסימני האזהרה ולדעת מה לא לעשות!
זה הכל! עם שני הכלים האלו אנחנו מסודרים!
וכמובן ללמוד ולאהוב!
אבל הצרה היא שאנחנו מושפעים מהסביבה..
ובשביל אדם אחר אנחנו יכולים לוותר על הכל, פשוט ככה.
זה מה שקרה לי במערכות היחסים הקודמות שלי.. שלא הייתי בטוח מההתחלה..
היה לי ברור שלא מצאתי עדיין את האחת, אבל חשבתי לעצמי שאולי אני טועה?
אולי זאת אהבה? וכן, זאת היתה אהבה אבל עדיין.. לא עם האחת הנכונה!
אז למה סתם ללכת סחור סחור? כמה כבר אפשר לחזור על אותן הטעויות שלנו?
נכון שיש טעויות שאנחנו צריכים לעשות או בורות לא צפויים שזה היה בלתי נמנע שניפול,
בעצם בסופו של דבר שום טעות היא לא טעות באמת, כל טעות היא הכרחית וחשובה כי היא חלק מהדרך..
ותכ'לס למרות שיש נפילות, בסופו של דבר אני לא מתחרט יותר מידי ואני שמח שחייתי בדיוק כפי שחייתי את חיי..
אבל עדיין.. יש משהו אחד שלא חוויתי בחיים שלי, משהו שהוא כל כך חשוב לי שבאמת שכבר הגיע הזמן..
לחוות אהבת אמת אמיתית וטהורה! התאהבות הדדית! אהבה ממבט ראשון שגם מחזיקה!
לחיות עם מי שאני באמת באמת אוהב ורוצה להיות איתה וגם להישאר ביחד!
זה כזה פשוט אבל מסתבר שבעצם זה כן מסובך ולוקח זמן..
אולי ככה זה אצלי, כי יש כאלו שדווקא אהבה כן הולכת להם בקלות..
אולי לי זה ככה כדי שאלמד באמת להעריך אותה כשהיא תגיע..
אני חושב שזה בעצם כמו החיים שלנו בעולם הזה,
הם קשים בכוונה, כדי שנעריך את גן עדן,
יום אחד כשנחזור הביתה...
כנראה לפני שנולדתי, תכננתי כך את חיי שרק בסוף אמצא את מה שתמיד חיפשתי..
ואולי רציתי להיות מספיק מוכן וחכם בשבילה.. כדי שאיתה לא אעשה כל כך הרבה טעויות,
כדי שאוכל לתת לה באמת את כל מה שטוב ויפה בי ולא רק את מה שדפוק ומכוער..
כדי שאוכל באמת לעשות אותה מאושרת ולא לפגוע בה ולפקשש יותר מידי..
ושהיא באמת תרגיש אהובה ואני ארגיש מאושר ואהוב באמת על ידה.
ואולי אגלה שאיתה אני אוכל להיות עצמי בדיוק כמו שאני עכשיו,
שהיא תוציא ממני את כל הטוב והיפה שבי, מה שהיה שם כל הזמן..
ושאני בעצם כבר מושלם כפי שאני ובסדר גמור בעיניה..
ולא רק זה, אולי אפילו אני האחד והיחיד שלה..
שזה באמת משהו מיוחד לחוות..
אני כל כך רגיל לאהוב ולהתאהב בכולם..
כל כך רגיל לזה, ששכחתי איך זה מרגיש כשאני הוא זה שאהוב ומתאהבים בי..
כבר וויתרתי על כל כך הרבה חלומות ופנטזיות ואמונה בניסים ונפלאות ולמדתי להסתפק במה שיש,
שפשוט כאילו נשכחה ממני האפשרות שאולי זה לא רק בדמיונות שלי, שהיא באמת מחכה לי! שהיא באמת קיימת!!
אז אם זאת את שקוראת כאן, או אם זאת קרן שעדיין לא שכחתי, או אם זאת אחת מאלו שפעם התאהבתי בה מרחוק..
אולי את בכלל מישהי שעוד לא הכרתי.. או שאולי האחת שלי היא בגן עדן.. המלאכית שלי שמחכה לי..
מה שלא יהיה, אני מחכה כבר שניפגש ונכיר ונאהב ומצחק ופשוט נהייה ביחד..
שפשוט נאהב עד הסוף ויהיה לנו הכי כיף שיכול להיות..
וזה כל מה שאני רוצה.. זהו זה!
אז תודה לך בלוגרית מסתורית וגם לא כל כך מסתורית,
שנתת לי השראה לחזור לכתוב ובסך הכל בזכות שכתבת "אני אוהבת אותך"...
סתם ככה באמצע רשומה מבלי שזה היה קשור לשום דבר..
אז תודה רבה לך! אני אוהב אותך גם..
אז תודה שקראתם,
חיבוק גדול והמון המון אהבה לכלכם!
גיל