עופר D, ידידי האינטרנטי, שהיה פה בתפוזיה זמן ועשה לו חברים בכל העולם, היה נוהג לסכם חודשים ב"קצרים".
לאורך החודש כתב הרבה ועוד יותר הרבה היה נוהג להגיב תגובה משמעותית לכל חבר או ידיד.
אך "קצרים" שלו לסיכום החודש היתה הרשומה האהובה עלי מכולם.
כן, הוא חסר לי פה מאוד.
והפעם כשהיה פה בארץ לכבד את זכר אביו, אני הייתי שם, קרוב לביתו...
אז מכיוון שלא הייתי פה זמן, כי נסעתי וטיילתי וחזרתי ולא ממש התפנתי, חשבתי לחזור אל עופר ולקחת ממנו קצת - כלומר רעיון או רישמון....
כמה מילים על הנסיעה (אולי אקדיש לה בעתיד רשומה שלמה)
כאמור נסעתי, כלומר, הרבה טסתי אבל בהחלט גם נסעתי. שבתי אל האחות הגדולה.
לביקור, לזמן משפחה, לטיול, לספוג המון, לקנות מתנות לכולם פה,
שהרי בלי זה אני ממש לא יכולה (אם כי בכל פעם אני מבטיחה לעצמי שזו הפעם האחרונה).
כן, בכל פעם שנוסעת אליה לומדת כמה דברים חדשים וחוזרת עם מסקנות ולפעמים אפילו מאמצת כמה חידושים.
לקינוח גם קצת התקררתי ו"התקלקלתי" כלומר, כמה מערכות בגוף קצת התקלקלו, ותיק התרופות שאיתי הוכיח את נחיצותו.
הכי חשוב, שבתי והתאזנתי בין השעות של שם לשעות של פה והכל טוב.
בנק פועלים (הסניף ברחוב חרמון) לא בנק שיש לי בו דבר.
הבן הצעיר, הטיל עלי משימה, שחרור כספי הפיקדון...צייד אותי במסמכים, חתם חתימות וייפויים ואמר לי, מקווה שיהיה טוב..
אני, עם כל הנסיון שלי בכלל ובשנים האחרונות בפרט, הכנתי את עצמי כל הדרך אל הבנק להסתבכויות בעלילה ושיננתי לעצמי חזור ושנן
אל תתעצבני, כן, יהיה הלוך ושוב אך לא נוותר.
הגעתי, הייתי ראשונה, קיבלה אותי פקידה, לקחה את הטפסים, תקתקה מול המחשב, המהמה והעבירה דף אחד מכל הערמה
המשיכה לתקתק המהמה העבירה דף ועוד אחד לבסוף חייכה וביקשה את תעודת הזהות שלי כולל ספח הילדים. מצאה את הילד המדובר ואמרה: מצויין! הכל כאן!
אני שהייתי מופתעת שאלתי: בטוחה?
והיא אמרה כן, הילד שלך מאוד מסודר.
ובעוד היא מכינה את הצ'ק התפתחה לה שיחה קלילה על דא ועל הא
וכשסיימנו התרוממה הושיטה את ידה ואמרה, היה לי מאוד נעים לפגוש אותך
עניתי הכי מופתעת בחזרה: גם אני אותך, המון תודה
וכן אני ממשיכה להיות מופתעת ועוד לא נרגעתי
ויצאתי עם גו זקוף וחיוך להעביר הלאה.
מסעדה קטנה - B12 (על הדרך בפינה שבין החשמונאים לבין קרליבך)
אוהבת למצוא מקומות קטנים וטעימים.
ירדתי מהאוטובוס תחנה אחת אחרי הרגילה (הייתי צריכה לסדר איזה עניין)
כך שנאלצתי לחרוג ממסלולי הרגיל ולחזור קצת רגלי אל הכיוון הקבוע.
שעת צהרים, הבטן שלי החלה לדבר איתי דיבור קטן. ראיתי מקום שלא הכרתי מהעבר, נראה נחמד, נכנסתי.
רק באמצע הארוחה קלטתי את השם של המקום וחייכתי
מקום שלא מתאים לכל אחד. כל מי שצמחוני/ טבעוני, יכול לדלג הלאה
כי B12, מתאימה לאוהבי בשר טוב וטעים.
מקום קטן, נעים וטעים.
ימי שמש של חורף הם הכי כפיים לטיול
אז היתה שבת חייכנית במיוחד והיה ברור שצריך לצאת ולחייך עם כל הירוק והפורח הזה.
התחלנו לשוטט עם הרכב בכרמל עד שנגיד לו: עצור!
וכך הגענו לנחל אורן, בחלק שקרוב לקיבוץ אורן. כן, הירוק הזה מיד מוציא ממני דברים טובים. גם אם קצת לפני היו בי פחות.
עצרנו ממש ליד מחצבות קדומים.
אי אפשר לטעות. המקום בולט ביחודו בזכות סימני חציבה קדומה בצורת מדרגות רבות בגדלים ובכוונים שונים.
בצד יש קיר זקוף ומעוגל, היום משערים שבמקום נחצבו עמודים מעוגלים.
ליד המחצבות נמצא גם חלק מבית בד המכונה "ים". זוהי האבן הראשונה עליה הונחו הזיתים לכתישה. כמו כן יש במקום מערות קבורה.
היום משמש האתר כמקום לגלישת מצוקים, כשאנחנו היינו היו שם קבוצה של נערים ומדריכים שהתנסו בגלישה ובפיתוח יכולת האמון.
הנערים גלשו כשהם נשענים על מדריכי הגלישה המיומנים ועיניהם מכוסות...לא פשוט...
אנחנו נתנו אמוננו בשבילים המסומנים ובמעקות רווינו טוב והמון פריחות.
מומלץ, עכשיו.
העירית, זקופה ונהדרית
טיול חוף
קל לגלוש (עם המכונית) מההר אל החוף.
תוך דקות משתנה התפאורה ובמקום ירוק וירוק ישר אל תכלת וצהוב.
כשהשמש כל כך חייכנית היא מזמינה לחלוץ נעלים ולשוטט בהנאה בין האדוות האחרונות של הגלים שמחבקים בעדינות את החול.
חוף עתלית, יפה, נוח לגישה, מזמין להליכה נעימה ואם הבאתם גם כסא ואולי תרמוס קטן עם תה, אתם הכי מסודרים בעולם.
אפשר גם לחזור לנחל אורן ולראות איך גם הוא (כמאמר השיר ההוא) נשפך אל הים.
והכי קצר
בלי שקד פורח בארץ אהבתי
אי אפשר
שבוע טוב טוב