Quantcast
Channel: בלוגים המדוברים
Viewing all articles
Browse latest Browse all 25516

העשיר יתעשר והדל ידולדל: (ה) חינוך ופוליטיקה

$
0
0
בקיצור: באלף השלישי צריך ללמוד לחשוב, ללמוד ללמוד, להיות יצירתי – ולא ללמוד מידע. וגם על הנושא שהפוליטיקאים אינם מבינים. $$$ [3452]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       שוב אני חוזר לנושא של התרכזות העושר בידי האלפיון העליון, נושא שהוא בעל חשיבות גדולה יותר מאשר כל הנושאים שטיפלתי בהם קודם. נושא שנוגע גם לכם, ובמיוחד לילדיכם. המאמר הראשון על הנושא הזה הוא בכתובת:
       הפעם ברצוני לדון במשמעות של התהליך הזה לגבי החינוך וההשכלה הגבוהה, וגם קצת לנושא הפוליטיקה.
שוק העבודה
       להתקדמות הזאת בתחום התוכנות הממוחשבות עשויה להיות השפעה גדולה על שוק העבודה. משרות רבות, שעד עתה היו רק בידי בני אדם, יעברו למחשב. כל העובדים שהועסקו בהן - יפוטרו. אנשים רבים, שיושבים היום במשרות טובות, עם משכורת קבועה, עלולים לגלות בעוד עשר שנים, שהג'וב שלהם עבר מן העולם. הידע שלהם והניסיון שלהם – אינם דרושים יותר למעסיקים. רבים מן האנשים הצעירים שיצאו לשוק העבודה בשנים הקרובות – יגלו שאין להם במה לעבוד. אדם צעיר שלומד היום באוניברסיטה, או במכללה, כשיצא לחפש עבודה עלול לגלות ששוק העבודה השתנה באופן משמעותי. מי שלומד היום בבית ספר תיכון ומתלבט מה ילמד כשיהיה גדול – ראוי שיחשוב על הסכנה הזאת.
ללמוד אחרת
       מערכת החינוך צריכה להפסיק ללמד את מה שלימדה באלף הקודם וצריכה ללמד את מה שאנו קוראים "כישורי המאה העשרים ואחת". בעבר מערכת החינוך לימדה בעיקר מידע ומיומנויות, אלה שהיו דרושים בימי המהפכה התעשייתית. היום מה שחשוב זה להפסיק ללמד מידע ובמקום זאת ללמד שלושה כישורים, שלוש יכולות:
- ללמוד לחשוב, לפתור בעיות, להתמודד עם בעיות בלתי צפויות
- ללמוד ללמוד, ללמוד להכיר תחומים חדשים ולשנות את המקצוע שלך ואת בסיס הידע והניסיון שלך
- יצירתיות, לראות את הדברים מזווית אחרת, לחשוב תמיד על הכל מחוץ לקופסה, להעלות רעיונות חדשים, ולא לקבל את הפתרונות שהמורים מלמדים
       בעבר לימדה מערכת החינוך גם משטר וסדר: לבוא בזמן לבית הספר, להישאר בו עד שעת סיום הלימודים, לשבת במקום בשקט ולהקשיב לבוס, כלומר למורה. להקשיב, להפנים את דבריו ולתת לו את התשובות שהוא היה רוצה לקבל. כל אלה יהיו חסרי חשיבות בעולם העתיד הקרוב, שבו מחשבים יבצעו את כל העבודות, לא רק אלה שניתן לתת להן רצפט, שניתן לרשום מראש את כל השאלות שתישאלנה (ע"י בני אדם, וע"י המכונות שחותכות ומחברות את הדברים), ולתת מראש את כל התשובות והפעולות שיש לבצע בכל מיקרה ומיקרה. מחשבים ייטפלו גם במערכות, שבהן מתעוררות בעייות חדשות בכל פעם, ותוכנת המחשב תילמד מה לעשות, ותשתפר. לכן חשוב כל כך להשתחרר מהדרכים הישנות ולעבור להוראה שתשים את הדגש על שלושת הכישורים הנ"ל.
       עוד על כך בנספח, בהמשך.
הקשר להתעשרות העשירים
       זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה: התרכזות העושר בידי האלפיון העליון. העשירים, בעלי החברות ומנהליהן, יוכלו לפטר עובדים רבים, להכניס במקומם מערכות מבוססות AI, ולהגדיל את עושרם, על חשבון כל העובדים שאיבדו את פרנסתם. זה יעצים את התהליך שפיקטי מתאר, שאותו תיארתי במאמרים הקודמים. האלפיון העליון ילך ויתעשר, וכל יתר 99.9% האזרחים ייעשו עניים יותר. אין להניח שהעשירים הללו יירתעו ממהלך כזה מזיק. מי שמסוגל לקחת משכורת של מיליון שקל, אין לצפות ממנו להתנהגות יותר אנושית.
       יש סכנה שבעתיד נגיע למצב שבו יהיו אנשים באלפיון העיליון, שייהנו מעושר אדיר, וכל יתר האנשים, גם במדינות המפותחות, יחיו חיי עוני מביש, כמו שחיים היום רוב תושבי בנגלה דש. זאת סכנה ברורה, ולא חזיון של סופר דיכאוני. אני חוזר ואומר: אי אפשר לדעת בביטחון מה יקרה בעתיד. אולי יהיו תהליכים שימתנו את התופעה המסוכנת הזאת שאני מדבר עליה. אבל אולי זה יקרה בדיוק כפי שתיארתי. מה שבטוח הוא שצריך להיאבק על מדיניות שתפעל כנגד התהליך של התרכזות העושר בידי האלפיון העליון. אם הממשלות לא תפעלנה כנגד התהליך השלילי, אם לא תהיינה מפלגות שתילחמנה בעד מדיניות כנגד התהליך השלילי – הסיכוי שזה יקרה הוא גדול, גדול מאוד.
       כרגע, לא שמעתי על שום מפלגה, בישראל או בחו"ל, שעושה היום פעילות כנגד התהליך הרע, או שהנושא הזה בכלל קיים בתודעה של ראשי המפלגות.
נספח: חינוך באלף השלישי
       לכאורה, נובע מכל מה שתיארתי, שצריך לבטל את מערכת החינוך, להפסיק ללמד מידע ומיומנויות, שזה מה שעושה היום מערכת החינוך, מגן הילדים ועד האוניברסיטה. לכן אני ממהר להבהיר שאין זו כוונתי, לא זו המסקנה מהדברים שתיארתי.
       מערכת החינוך, כלומר המסגרות האירגוניות, צריכות להישאר כמות שהן, אולי עם כמה שינויים, לא גדולים. אבל צריך להימנע מהשיטה הקיימת, שבה המורה מלמד, וקבוצת תלמידים לומדים באותו זמן, בדיוק אותו המידע. את המידע צריך ללמד. את המיומנויות צריך להקנות. אבל לברוח מן המושג "פיתרון בית הספר", משהו שכל התלמידים צריכים להגיע אליו. העיסוק צריך לצאת מהשאלות שהמורה שואל, ולהתרכז בחיפוש התשובות - תשובות ולא תשובה אחת. ותשובה אסור שתהיה עובדה. תשובה צריכה להיות התהליך שבו ניתן להגיע למצב הרצוי, הדרך שבה העובדות מתחברות יחד לרצף שמוביל לתוצאה שאנו מחפשים. המורה צריך לעזור לתלמידים לחפש את התשובות, וגם לפתח אצלם את החשיבה של החיפוש, של הביקורת ושל ההתקדמות לפיתרון. זה נכון במקצועות הריאליים, אבל גם במקצועות ההומניים. לא ללמד את העובדה שירושלים נחרבה בשנת 70 לסה"נ, אלא ללמוד ולהבין מה התהליך שהוביל לחורבן, ללמוד לבדוק ולהגיע לתשובות שונות לשאלה למה חרבה ירושלים. לא ללמד שירמיהו אעמר "היכל ה', היכל ה' המה", אלא למה הוא התכוון. מה הן התופעות השליליות שנגדן יצא ירמיהו. הדרישה צריכה להיות שכל תלמיד יצטרך ללכת בדרך החיפוש מחדש, ולא לצעוד בשביל שכבר סללו לפניו, המורים והתלמידים שקדמו לו.
       זה העיקר. יש עוד מה לדבר על לימוד עבודת צוות, על הקניית ערכים, על מתן הערכה, על שימוש בקורסים חיצוניים, במרכזי לימוד או בתיקשוב, אבל אלה נושאים לדיון ניפרד. העיקר לרדת מהשיטה של לימוד מידע, ובחינות על הפנמת המידע הזה.
עוד
       עוד על הנושא של שוק העבודה בדרך לטלטלה גדולה, תוכלו לקרוא בכתובת:
עוד על לימוד חשיבה, ועל פתרון בעיות בלתי צפויות בכתובת:
 
המלצה
           אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את רחוק רחוק מכאן (מצחיק)  בכתובת:
סיפור ש-158 איש כבר קראו אותו.
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 583,463 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
       אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
 
תגיות: כלכלה ועסקים, מחשבים וטכנולוגיה, פיקטי, כלכלה, פוליטיקה, מחשבים, עניים ועשירים, חינוך, האלפיון העליון, בינה מלאכותית, השכלה גבוהה, חשיבה, יצירתיות, פתרון בעיות, לפעמים זה כל כך נכון, ציטטות, תובנות, מחשבות והגיגים,

 

 


Viewing all articles
Browse latest Browse all 25516


<script src="https://jsc.adskeeper.com/r/s/rssing.com.1596347.js" async> </script>