זהו, היום נפל הפור.
היום הבנתי , שאנחנו קוראים לעצמנו מדינה דמוקרטית, אבל תכלס, אנחנו חיים בכאילו דמוקרטיה.
כי עכשיו זה ברור כמו שמש בצהרי היום, אתה יכול להטריח עצמך כמו אדיוט לקלפי, וזה אחרי שסיפרו לך סיפורי מעשיות, ואגדות, והבטחות במשך חודשים ארוכים, אלו לכלכו על אלו,אלו ביזו את אלו, השמיצו,הכפישו, לעיתים על סף הוצאת דיבה, ולמרות כל זאת אותם אלו שפעלו כך ,יכולים לשבת,לצחוק,ולדבר בינהם כאילו דבר לא קרה. ואילו אתה עומד בצד ואומר לעצמך, או שאתה לא רואה טוב,או שעבדו עליך בעיניים, או שמדובר בסוג של בני אדם עם עור של פיל, נטולי רגש, שעבורם המטרה מקדשת את האמצעים.
אבל תכלס, כאשר אתה חושב על זה ,והיום יותר מתמיד, וואלה צודקים, כל זה בכלל משחק תפקידים הזוי ,ותו לוא.
אנחנו חיים במדינה אעלק דמוקרטית, אז צריכים ללכת לבחירות, להקים מפלגות,להפריח סיסמאות, להמתין לגזר דינו של הבוחר אעלק, לשחק את המשחק ההזוי אופוזיציה,קואליציה,טבלאות, עריקות,ואז מצליחים או שלא, אבל מה זה משנה בכלל.
היום הבנתי שאנחנו חיים במדינה שנשלטת ע"י חונטות שעל פיהן ישק דבר.
כאשר תוצאות הבחירות משרתות את האינטרסים של אותן חונטות, אז נותנים לנבחרים מרחב תמרון רחב יותר,כאשר הן פחות משרתות או כלל לא משרתות את אותן חונטות, כאן אנחנו נכנסים לקרב של ראש בראש בין אעלק נבחרים לבין אותן חונטות, שמשלבות ידיים, מאחדות כוחות ואז אתה עומד מול קיר מבוצר ואיתן, ללא יכולת לפרקו ולהפילו.
הפעם יותר מתמיד, נראה שהפער והתהום העמוקה הפעורה בין אותה ממשלה נבחרת לבין אותן חונטות, היגיעו לשיאים שלא ידענו כמותן, ולהם לא נחשפנו עד היום.
מאז השבעתה של הממשלה הנוכחית, נראה שכל מינוי,כל החלטה,כל אמירה,וכל מעשה והחלטה עוברים תהליך של דה לגיטמציה כפי שלא קרה כאן מעולם.
אז נורא נוח לבוא ולנפנף בנצחונותיו של הימין במערכות הבחירות האחרונות, לנפנף באותו אדם שיושב על כסא ראש הממשלה כבר 6 שנים רצופות, ולו זו הקדנציה הרביעית בתפקיד זה, אעלק, היות ומדובר בקדנציות של שנתים בממוצע, אז הטיעון הזה הוא שיקרי ובעיקר משמש ככלי ניגוח ותו לוא. הרי במדינה נורמלית 4 קדנציות שוות 16 שנות שלטון מינימום, נתניהו אפילו לא היגיע ל10 שנות שלטון למרות שהוא כבר 4 פעמים ראש ממשלה, ואז גם תמיד אפשר לנפנף כנגדו שהוא נדבק לכיסא,שהעם מאס בו,שהיגיע זמן להזרים דם חדש למערכת, ובלה בלה בלה.
אגב יכול להיות שאפילו יש צדק בחלק מטענות אלה, אבל תכלס זה יותר תחושה ואוירה שמנסה להפיץ החונטה ולראייה ביום הבוחר הוא זוכה שוב ושוב. אהה נכון, תמיד אפשר לטעון שהעם שלנו מטומטם,ומזוכיסט ,תכלס מתברר שהעם הזה עוד הרבה יותר חכם ממה שחושבים, ובעיקר לא תמים, וככזה שאפשר לסובב אותו.
וכאן הסכנה הגדולה האורבת לנו מעבר לפינה.
כי לציבור מתחיל להישבר, לציבור בישראל מתחיל להימאס, ותחושות התסכול והכעס שמבעבעים יותר ויותר, הופכים להיות פצצה מתקתקת שזה רק ענין של זמן עד שתתפוצץ לכולנו בפנים.
אנחנו רחוקים כפסע מאובדן מוחלט של הציבור במערכות השלטון, אם נוסיף זאת לתחושת חוסר הבטחון האישי שחשים אזרחים במדינה הזאת, המרחק לאנרכיה ולקיחת החוק לידיים הולך ומצטמצם.
השיח הולך ומקצין, התהום הנפערת בין אוכלוסיות בישראל הולכת ומתרחבת, תחושת האחדות והערבות ההדיית כבר מזמן התעופפו להם, וחוסר האמון של הציבור במשטרה,במערכת המשפט,בתקשורת, בשלטון הולך וגדל, ויש מספיק "צדיקים" שעבורם זו שעת כושר אידאלית ,להכנס לואקום שנוצר,להעמיק את הטריז, ולגרום למצב כאוטי של אנרכיה ופרוד בו כולם נלחמים בכולם.
החלטתו של גלעד ארדן להסיר היום את מועמדותו של גל הירש כמועמדו לתפקיד מפכ"ל המשטרה, הוכיח בפעם המי יודע כמה, ששוב ניצחו החונטות ששילבו ידיים והצליחו בדרך של סיכול ממוקד,ורצח אופי,להביא להכשלת מועמדות של הממשלה לתפקיד כזה או אחר.
הסערה שההתחוללה היום ברשתות החברתיות בגין החלטה אומללה זו, שמצטרפת לתחושות תסכול שהולך וצובר תאוצה בציבור בוחרים שחש מרומה,ולא בפעם הראשונה, כמו כל ההחלטות בנושאי מסתננים, המלחמה בידויי אבנים,בקת"בים, הפרות סדר,שהמערכת המשפטית מצליחה לסכל שוב ושוב, בגיבויה ועידודה של תקשורת מגוייסת במרביתה, החלטות ממשלה שמנסות לבלום זאת, אל מול ציבור שחש מופקר ושדמו מותר, הם רק הקדימון להתפרצות שעוד עלולה להטביע את כולנו.
כי מתברר שמי ששולט במדינה הזו, אלו לא מפלגות,לא אישים, אלא שלטון חונטות ששולט כאן מימים ימימה, הוא הקובע,הוא המחליט ועל פיו יישק דבר.
זה מתחיל במערכת תקשורת ממוסדת שבה כבר דור שני ושלישי של עיתונאים מבית, שמקדמים את מי שהם חפצים ביקרו ורומסים את אלו שחושבים אחרת,הם קובעים מה יהיה סדר היום הציבורי, מה יזכה לכותרות ומה ייעלם,על מה ישוחחו בכל תוכניות האקטואליה,אלו תחקירים יבצעו וכנגד מי, מי יזכו למעמד של אתרוגים וקידום, מי יזכה לחשיפה ומי יעלם לתהומות הנשייה, ולראייה מרבית העיתונאים ואנשי התקשורת שנכנסו לפוליטיקה ,גם בחרו בצד ה"נכון", חונטת התקשורת שמתחילה אי שם בתחילת הקרירה בגלי צה"ל וממשיכה לאקדמיה למי שזכה ללמוד תקשורת , ושם גם הבין מה מצריך קידום ומה מונע אותו.
יש לנו את חונטת בתי המשפט, שלעיתים זה כבר מתחיל להיראות לעיתים כמו עסק משפחתי של מספר משפחות ששולטות בחונטה זו, חונטה שזכתה לקידום והאדרה תחת השופט ברק שהחליט שהכל שפיט, והפך את מערכת המשפט בישראל נכון ל2015 לריבון במדינה, בבית המשפט יקבע מה יהיה,מה יתקבל,מה יפסל,והממשלה יכולה לחוקק חוקים עד מחרתיים, בסופו של יום ,בית המשפט יקבע כן או לו, לעיתים אני תוהה מדוע אנחנו מצביעים לכנסת ישראל ולא לבית המשפט העליון , עם הפיתקית המנצחת והשילוב הקטלני של אותיות בג"צ, מי יכול עליהם?
ולהם נצרף את חונטת האקדמיה, יושבים להם חבורה של דיקנים זקנים וטרחנים, שיקבעו איזה מוסד ייחשב לאקדמי ואיזה לוא, לעיתים החלטותיהם נגועות מניגוד אינטרסים, ושיקולים זרים, כמו ההתנהלות הלא מובנת ומוסברת בענין אוניברסיטת אריאל, המוסד המושחת והרקוב הזה שנקרא המוסד הבינתחומי בהרצליה, שם רק כסף מדבר, גם אם תהיה בעל מוח חלול אבל עם כיס שמן, התואר מובטח ומיטב המרצים ילמדו אותך שם, כי שם עושים השלמת הכנסה כמו בתי החולים של אסותא לרופאי ישראל. תמיד עצוב לשמוע את סיפורו של השר שטייניץ וההיפוך במעמדו ברגע שחצה את הקווים בדעותיו הפוליטיות והפך באחת להיות מוקצה ופרסונה נון גרטה.
אלו חונטות ששולטות במדינה מיום הקמתה, דורות של שלטון החונטות של חבר מביא חבר, בני משפחה תמיד יתקבלו בברכה ויקודמו בהתאם, בדר"כ גם יתגודדו החונטות בתוך עצמן, מי שיצור חיבורים,ואינטרסים משותפים, בתוככי החונטות ובינן כרשת מסועפת של קשרים, וקשרי קשרים שכבר מתקימים עוד מעט 70 שנה, סודות, שלדים, ושמור לי ואשמור לך, שכל אחד מחזיק על האחר , קופת שרצים בה ישתמש ביום פקודה או כאשר יאלצו לזרוק מי מחברי החונטות ממועדון אקסלוסיבי סגור זה. אלו אותן חונטות ששולטות בצבא, במשטרה, ובכל הארגונים והמוסדות החשובים במדינה, ולראייה, מרבית המסימים תפקיד כזה או אחר במוסד כזה או אחר, מסיבה עלומה ולא מוסברת, בוחרים בצד ה"נכון" של הפוליטיקה. מה יותר ברור מזה, הרי הם לא היו מתקדמים אילולא סומנו כמצדדי הצד "הנכון".
בשנים האחרונות כבר זכינו לראות בקיעים במשטר החונטות הרקוב והמושחת הזה, כמו פרופ' פרדימן שיצא בגלוי נד מערכת המשפט הרקובה, עיתונאים בכירים שהוציאו מידע על מה שקורה במועדונים הסגורים וקורותיהם שם כי חשבו אחרת, וכך ארע גם באקדמיה כאשר פרופ' כזה או אחר לא יישר קו עם הכלל .
בעיקר אפשר לראות זאת באותם לו שחוצים את הקווים, אלו שעוברים לצד ה"נכון", הם יכולים להיות אבי אבות השחיתות והריקבון הציבורי לכאורה, הם יכולים להיחשב כרוצחי ילדים שידיהם טבולות בדם עד צוואר לכאורה, הם יכולים לשאת על גבם קופת שרצים מכאן ועד ניו יורק, הכל יימחל,הכל יסלח,הכל ישכח, והם יזכו למינוי ולהגנה תמורה הפצה המשנה "הנכונה" והשמעת הצד "הנכון", כמו אולמרט,שרון ז"ל, דרעי,ליברמן,ליבני ועוד רבים וטובים אחרים.
וכך איתרע גורלו של גל הירש, שיובא ע"י האדם הלא "נכון", מהצד הלא "נכון", בעיתוי הלא "נכון", שאותו ארגון רקוב ומושחת ומזוהם כמו משטרת ישראל שמרבית ניצביה פרשו בבושת פנים, ואחרים עשו זאת רגע לפני שבושתם תיחשף ברבים, הצליחו לרתום את חונטות התקשורת,המשפט, כנגד מינוי זה, שהצליח לשבור שוב את הממשלה ולהראות מי הוא השולט והריבון במדינה.